הרב יהושע צוקרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהושע צוקרמן
הרב יהושע צוקרמן
הרב יהושע צוקרמן
לידה י' בתמוז ה'תרצ"ח
פטירה 11 באוגוסט 2021 (בגיל 83)
ג' באלול ה'תשפ"א
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום פעילות ישראל, צרפת
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב אברהם יהושע צוקרמן (9 ביולי 1938, י' בתמוז ה'תרצ"ח11 באוגוסט 2021, ג' באלול התשפ"א) היה רב ציוני דתי, מרבני ישיבת הר המור ומייסדיה, ורב ובמדרשת הרובע. ממייסדי תנועת אל עמי. התמחה בכתביו של הרב קוק.

קורות חיים

נולד וגדל בבלגיה, למשפחה שהיגרה מגרמניה. למד בבית ספר ציבורי ובנערותו היה פעיל בבני עקיבא. בשנות ה-60 עלה לישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, ומונה על ידו לר"מ לבוגרי צבא בישיבת מרכז הרב. בשנות לימודיו סירב להיתמך כלכלית באמצעות לימוד תורה, והתפרנס מהוראה ועבודות שונות, בין השאר כפועל בניין.

בשנת 1968 נסע לצרפת והעביר בפריז סמינר ציוני-דתי, בניהולו של הרב יהודה ליאון אשכנזי.[1] ומאז פעל בשליחויות, הפעיל שליחים לפעילות תורנית-ציונית בקרב קהילות דוברות צרפתית בגולה וליווה יוזמות עלייה שלהם, לאורך שנים רבות. העלה ארצה בעצמו אישים ומשפחות רבים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, נהג עם תלמידיו ובני משפחתו לערוך את יום הכיפורים בקיבוץ גונן, ולקיים את התפילות עם חברי הקיבוץ.[2]

הקים את תנועת אל עמי ועמד בראשה. במסגרת תנועת אל עמי, פעל בישובים רבים של ההתיישבות העובדת לאורך השנים. יזם הקמת כולל אברכים ומדרשה ללימודי יהדות באילת, מהם התפתחה ישיבת איילת השחר. כן הוביל קליטה תורנית של עולים.[3] היה מורה הדרך הרוחני של היישוב עצמונה, כמו גם של יישובים אחרים בחבל ימית. בזמן המאבק נגד פינוי חבל ימית היה בין הרבנים שהגיעו למקום לחזק את התושבים ופעילי המחאה.

יזם את הקמת מדרשת הרובע לבנות. שימש כר"מ לתלמוד ואמונה בישיבת מרכז הרב. בשנת 1997 היה בין הרבנים, שפרשו מישיבת מרכז הרב והקימו את ישיבת הר המור. בשנותיו האחרונות לימד הרב צוקרמן שיעורי אמונה, בעיקר לתלמידים בוגרי צבא בישיבת הר המור, בישיבת עטרת כהנים, במכון מאיר, ובישיבת שבי חברון. לימד תקופה קצרה בישיבת מעלה אדומים.

בשנת 2018, היה בין הרבנים ומורי ההלכה שקראו לציבור לחתום על כרטיס אדי המחודש[4][5].

נפטר ממחלת הסרטן בליל ג' באלול ה'תשפ"א[6]. ונקבר בהר הזיתים[7].

משפחתו

היה נשוי למלכה, ילידת בלגיה, ונולדו להם 12 ילדים. התגורר עם משפחתו בשכונת שערי חסד בירושלים[8].

בין ילדיהם:

מתלמידיו

ממאמריו וחיבוריו

  • ההבדלה, בקובץ מאמרים מתתיה עורך אריה מורגנשטרן, הרצליה, תשל"א.
  • אדם אתם, בכתב העת ניצני ארץ ג', ירושלים תש"ם.
  • - על האמנות במשנתו של הרב קוק - בספר יובל אורות: הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל / בעריכת בנימין איש שלום, שלום רוזנברג, ירושלים תשמ"ה.
  • המרגלים - בשמן רענן א', מכון הרצי"ה, ירושלים, תש"ן.
  • האחדות הכוללת, ספרו בהוצאת אל-עמי, ירושלים תשנ"ד.
  • כתב ההקדמה לספרו של אברהם לבני, שיבת ציון נס לעמים, הוצאת אל-ארצי, אילת, תשנ"ה.
  • אהבת ישראל מהי? - הוצאת אל עמי, ירושלים, תשנ"ז.
  • תשובה - שריגים ד' מדרשת הרובע, ירושלים תשנ"ח.
  • תורה וחכמה, תנ"ך ושכל - ערוגות הבושם ג', ישיבת הר המור ירושלים, תשס"ב.
  • גדול יום קיבוץ גלויות, בספר כלביא שכן, הוצאת מכון תורני אור עציון תשס"ג.
  • עקרונות החינוך במדינתנו - הוצאת מעמק חברון, חברון, תשס"ז.
  • דרכה של תשובה, והיה השם למלך על כל הארץ, אשרי העם יודעי תרועה, מאמרים בקובץ לתשובת השנה, חוסן ישועות, ירושלים תשס"ז.
  • אור לשעה והארה לדורות, חג החכמה העליונה, חנוכה ניצחון חכמת הקודש, תשובת ימי קדם שבחנוכה - אל מול פני המנורה א', הוצאת הר המור, ירושלים, התש"ע.
  • חנוך לנער על פי דרכו - חוברת על מגמות החינוך לילדי ישראל, אל-עמי תש"ס, ובהוצאת מחודשת של חוסן ישועות, ירושלים, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ בין אנשי רוח בצרפת, הצופה, 12 בנובמבר 1968, עמ' 2
  2. ^ נטע שדמי, דייוויד הגוי, ביני מהצופים והרב צוקרמן גם, מעריב, 10 בנובמבר 1989, עמ' 5
  3. ^ שמעון כהן, כשהרב צוקרמן חיבר חוליות לשרשרת העם, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2021
  4. ^ ד"ר איתי גל, לראשונה: רבני ישראל קוראים לחתום על כרטיס אדי, באתר ynet, 21 בפברואר 2018
  5. ^ דברי הרב יהושע צוקרמן לחתימת כרטיס אדי המחודש, באתר המרכז הלאומי להשתלות אדי.
  6. ^ יהונתן גוטליב, נפטר הרב יהושע צוקרמן, באתר ערוץ 7, 11 באוגוסט 2021
  7. ^ הרב יהושע צוקרמן, ממנהיגי הציבור החרד"לי, הלך לעולמו, ynet, ‏2021-08-11
  8. ^ יאיר כלפה, אבל בישיבת הר המור: הרב צוקרמן הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, ג' אלול תשפ"א
  9. ^ אברהם תירוש, מח"ט גבעתי: כיפה סגולה, "חטיבה סגולה", מעריב, 13 במאי 1988, עמ' 3
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0