הרב יוסף בנימין וואזנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר משבט הלוי
רבי יוסף בנימין הלוי וואזנר
בשיעור בהיכל הישיבה לאחר תפילת שחרית
בשיעור בהיכל הישיבה לאחר תפילת שחרית
לידה כ"ז באייר ה'תשי"ח (גיל: 64)
תחומי עיסוק אדמו"ר, ראש ישיבה, גאב"ד
מעמד הכנסת ספר תורה כ"ה שבט תשפ"ב

הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר (נולד בכ"ז באייר תשי"ח) הוא האדמו"ר של קהילות שבט הלוי, ראש ישיבות קיבוץ חכמי לובלין וישיבה גדולה שבט הלוי, גאב"ד בית דין ושכונת זכרון מאיר בבני ברק. בנו של ראש הישיבה ומנהיג הקהילה, רבי חיים מאיר הלוי וואזנר, ותלמידו של סבו מייסד הישיבה והקהילה רבי שמואל הלוי וואזנר.

קורות חייו

בנם הבכור של רבי חיים מאיר הלוי וואזנר ושולמית בת רבי אברהם אליהו מייזס. למד אצל אביו ואצל סבו, וכן בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. נשא את שיינדל בת רבי מנחם מנדל הורוביץ רב קהילת ראחוב בבני ברק, ונכדתו של רבי ישראל חיים פרידמן. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת חכמי לובלין. בהמשך כיהן בתפקיד "מנהל רוחני" בישיבה, וניהל את הישיבה בפועל.

בעבר כיהן כרב בעיר אלעד, שם הקים בית מדרש "קהל חסידים" ותלמוד תורה. בשנת תשס"ו הקים את "איחוד אברכים" של תלמידי וחסידי בעל שבט הלוי, שאיגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. כמו כן פעל ליסוד וביסוס בתי המדרש "שבט הלוי" בירושלים אשדוד וביתר.

בהיותו בישראל, היה פעיל בענייני ציבור, והיה חבר ועדת הרבנים לענייני תקשורת בה היה חבר עד לעזיבתו את הועדה[1] וכן חבר בארגון 'חיים של תורה'. מלבד עיסוקו בהלכה, נודע גם כמשפיע חסידי[2].

בשנת תשס"ט כאשר עבר אביו לבני ברק לבקשת האב רבי שמואל, ופרש מתפקידו כרב קהילת סאטמר בלונדון, נקרא הבן הרב יוסף בנימין למלא את מקום אביו, כרב קהילת "ייטב לב" סאטמר[3] בלונדון. תפקיד אותו מילא עד סוף קיץ תשע"ז, אז חזר להתגורר בישראל ולשמש לצד אביו כראש ישיבת "חכמי לובלין" ובהנהגת קהילות 'שבט הלוי'.

הנהגתו

בהלוויתו של אביו בכ"ה בשבט תשפ"א הוא הוכתר לממלא מקומו בהנהגת חסידות שבט הלוי[4]. יחס החסידים אליו הוא כאדמו"ר[5].

במסגרת הנהגתו הוא עומד בראשות ישיבת חכמי לובלין, וקהילות 'שבט הלוי' בירושלים, אשדוד, ביתר ומודיעין עילית.

דעותיו

יצא בחריפות נגד ארגון השומרים בלונדון ואסר לבני קהילתו להצטרף לארגון[6], אך לאחר שהתאימו את פעולתם לדרישותיו הסיר את התנגדותו[דרוש מקור]. כמו כן אוסר ללמוד פסיכולוגיה והביע התנגדות לקורסים לפסיכולוגיה הנפוצים בציבור החרדי[7], אך מתיר את הקורסים הפועלים על פי התורה.

בנושא גזירת הגיוס: השתתף בצורה פעילה בכנס של חסידויות רבות בנושא מאבק על גיוס בני ישיבות[8], ואף השתתף בכנס יחד עם גדולי האדמורי"ם והרבנים בנושא[9], אך עמדתו היא להתייצב בלשכת הגיוס[10]. הוא אינו מביע עמדה פוליטית, וכפי שנהג סבו השבט הלוי.

בזמן התפשטות נגיף הקורונה הטיל ספק בהגדרת הנגיף כמגפה, כמו כן הביע דעתו הנחרצת נגד סגירת המוסדות[11][12]. וקרא שלא למהר ליטול את החיסונים[13][14]. בתמוז תשפ"א פסק כי נזקי החיסונים הינם בגדר "מיעוט המצוי", וכי אין לכפות על אף המבוגרים לקבל את החיסון. והוא ממליץ למי שחלה לא לקבל את החיסון, כי במקרים כאלו נזקי החיסונים גדולים יותר, וכי איסור גמור לחסן ילדים.[15]

משפחתו

לרב יוסף בנימין 11 ילדים, ביניהם:

ספריו

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ הקלטות הרבנים מ'וועדת רבנים לענייני תקשורת' נחשפות, באתר כיכר השבת
  2. ^ אידישע נייעס שבט תשפ"א
  3. ^ חסידי הרב אהרן טייטלבוים.
  4. ^ הגאון רבי יוסף בנימין וואזנאר הוכתר לממלא מקום אביו באתר בחזית מדיה
  5. ^ תופעה שהתחילה עוד בחיי סבו רבי שמואל הלוי וואזנר, אך נתחזקה עם הנהגתו, בה הפכה הקהילה לחצר חסידית לכל דבר.
  6. ^ לונדון סוערת: הגרי"ב וואזנר נגד 'השומרים'
  7. ^ מכתב נגד קורס סי בי טי - ופסיכולוגיה
  8. ^ יעקב אבוביץ, ‏אדמו"רים ורבנים התכנסו בבני ברק: "להעביר את רוע גזירת הגיוס", באתר JDN‏.
  9. ^ ברוך ברגמן, מאות רבנים השתתפו בכינוס ההיסטורי נגד הגיוס, 14. ספטמבר 2014, באתר קול הזמן של קו עיתונות.
  10. ^ והוא החותם על התצהירים.
  11. ^ https://groups.google.com/g/01-11/c/Hmq-q9drAoA
  12. ^ רבני הפלג הורו: אין מה לפחד, נמשיך ללמוד, באתר כיכר השבת
  13. ^ דעת תורה בעניין החיסונים
  14. ^ שימי שיפר, ‏מיוחד: הגרי"ב וואזנר, ה'ממשיך' בהנהגת קהילת שבט הלוי, באתר כיכר השבת.
  15. ^ מכתב של נכד של הגר"ש וואזנר זצ"ל
  16. ^ בנו של רבי ישראל משה דושינסקי
  17. ^ בן הרב אהרן ליברמן ר"י טשרנוביל בית שמש בן הרב יקותיאל בן הרב יוסף ליברמן
  18. ^ חתן אביו רבי חיים מאיר וואזנר.