חסידות דושינסקיא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנין חסידות דושינסקי בבני ברק
רבי יוסף צבי דושינסקיא
רבי ישראל משה דושינסקיא

חסידות דושינסקיא (קרי: דושינסקי) היא קהילה בעלת מוטיבים של חצר חסידית שמרכזה בירושלים ובראשה עומד כיום רבי יוסף צבי דושינסקי. החסידות היא אחת הקהילות הגדולות של העדה החרדית, נכון לשנת תשפ"ב מונה החסידות 1600 בתי אב[1]. מרכז החסידות הוא ברחוב שמואל הנביא בירושלים.

היסטוריה

את הקהילה ייסד רבי יוסף צבי דושינסקיא (המכונה "מהרי"ץ דושינסקיא"), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ג (1932), כדי לשמש במקומו כגאב"ד העדה החרדית. הוא הקים את ישיבתו וחצרו בשולי שכונת בית ישראל בירושלים, כהמשך לישיבות שניהל בהונגריה, הישיבה נקראת כיום על שמו "ישיבת בית יוסף צבי".

לאחר פטירתו של המהרי"ץ בי"ד תשרי תש"ט התמנה בנו רבי ישראל משה דושינסקיא למנהיג הקהילה ולעמוד בראש הישיבה, בתקופתו התבססה הקהילה סביבו כחצר חסידית. כיהן גם כגאב"ד העדה החרדית.

כיום מנהיג הקהילה הוא בנו של הרב ישראל משה, רבי יוסף צבי דושינסקי, שמונה לתפקיד לאחר פטירתו של אביו בכ"ב אדר ב' תשס"ג.

מאפיינים

חצר חסידית

המהרי"ץ עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מיהדות אוברלנד, ללבוש לבוש חסידי (שטריימל בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת הרב יוסף דוידוביץ'[2] והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה, וכך הקהילה החלה לקבל מאפיינים של חצר חסידית. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבה של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את הלבוש הירושלמי בשבתות ("קאפטן", "דז'ובה" וגרביים לבנים).

נוסח התפילה של הקהילה נקרא "נוסח מהרי"ץ" והוא משלב נוסח אשכנז ונוסח ספרד.

בשנת תשנ"ו ייסד רבי ישראל משה את 'התאחדות חבורות האברכים', שאיגדה את כל צעירי האברכים בקהילה, ותיקן שהאברכים יקיימו מדי שבוע חבורות כפי שנהוג בחצרות חסידיות. כמו כן תיקן לימוד יומי במשניות ובמוסר לאברכי החסידות.  

התבדלות

בדומה לחצרות חסידיות נוספות שמקורן בהונגריה, מתאפיינת גם חסידות דושינסקיא בהתבדלות קהילתית, בהתנגדות למדינת ישראל ובהקפדה על דיבור ביידיש .      כמו שאר אנשי העדה החרדית, מוסדות הקהילה אינם מקבלים כספים ממדינת ישראל, המוסדות מתוקצבים בעיקר על ידי נגידי חסידות סאטמר בארצות הברית. עם זאת, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הכותל המערבי, התיר רבי ישראל משה לחסידיו ללכת אל הכותל המערבי.

בהוראת אדמו"רי החסידות חסידי דושינסקיא אינם משתתפים בהפגנות הרחוב המאורגנות על ידי קיצוני העדה החרדית, ומשתתפים רק בעצרות המחאה שמתקיימים על פי הוראת הגאב"ד וחברי בד"צ העדה החרדית.   בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בשנות ה' תש"ע תמך האדמו"ר הנוכחי של החסידות בדעתו של ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך להתיר את החפירה במקום, בניגוד לדעת הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס ורובם של חברי בד"צ העדה החרדית. עם תחילת האכלוס של השכונה בשנת תש"פ אף נוסדה קהילה של חסידי דושינסקיא בשכונה.[3]  

קהילות ומוסדות דושינסקיא

מרכז החסידות

מרכז החסידות הוא ברחוב שמואל הנביא בירושלים בו נמצא בית המדרש הגדול שנחנך בשנת תשס"א ובו אף קיים שטיבלאך ומקוה טהרה וכן בנייני 'ישיבת בית יוסף צבי' - הישיבה גדולה המרכזית של החסידות שמונה כ-400 תלמידים, הישיבה קטנה שהוקמה בשנת תש"ד והישיבה הגבוהה (לבחורים המבוגרים של החסידות) שהוקמה בשנת תשס"ט על ידי האדמו"ר רבי יוסף צבי.     תלמוד התורה של החסידות נפתח בשנת תש"ט ושכן בתחילה במרכז החסידות ברחוב שמואל הנביא, בשנת תשכ"ד הועברה למשכנו הנוכחי בבנייני זופניק בו אף נמצא מרכזה של העדה החרדית. בשנת תשכ"א נפתח בית הספר לבנות החסידות בשם "בנות אסתר" (על שם אשתו של מייסד החסידות המהרי"ץ דושינסקיא). בית הספר נמצא במבנה הקודם של הישיבה בשולי שכונת בית ישראל , באותו בנין נמצא גם ביתו של מייסד החסידות המהרי"ץ דושינסקיא.  

קהילות נוספות

בבית שמש קיים ריכוז גדול של החסידות אליה פנו האברכים הצעירים מתחילת שנות ה'תש"נ בעידודו של האדמו"ר רבי ישראל משה, והיא מונה כ-600 משפחות. בבית שמש קיימת 7 בתי כנסיות של החסידות (בכל שכונות העיר) ומוסדות חינוך נוספים כתלמוד תורה, ישיבה קטנה ובית ספר לבנות החסידות. בשנת תשנ"ז מינה רבי ישראל משה את בנו הרב מרדכי יהודה דושינסקי לשמש כרב הקהילה בבית שמש.   ריכוז נוסף של החסידות נמצא בבני ברק[4] והיא מונה כ-250 משפחות. הקהילה בבני ברק הוקמה בשנות ה' תש"ל על ידי ראשוני תלמידיו של רבי ישראל משה, הבנין המרכזי של הקהילה היא ברחוב חזון איש ובו נמצא בית הכנסת והתלמוד תורה. בשנת תשנ"א הקים רבי ישראל משה בבני ברק ישיבה קטנה "מנחת יצחק" על שם רבי יצחק יעקב ווייס גאב"ד העדה החרדית, הישיבה ממוקמת ברחוב הושע.     קהילות נוספות של חסידי דושינסקיא קיימות באלעד, אשדוד, ביתר עילית, וצפת. באירופה ישנן קהילות בלונדון ובמנצ'סטר, ובארצות הברית בויליאמסבורג. בשנת תשפ"ב נפתח תלמוד תורה של החסידות בלונדון.   בשנת תשפ"א החלו בבניית "קרית דושינסקיא" (שכונת מגורים לחסידי דושינסקיא) בשכונה החרדית הר יונה בנוף הגליל[5]   בשנת תשע"ו הוקם בחסידות "מרכז הכוללים - תרביצ"א" שמפעילה ומאגדת תחתיה 18 כוללי אברכים בכל ריכוזי החסידות בארץ, זאת בנוסף לכולל הותיק "מכון להוראה ודיינות - תרביצ"א" ברחוב עבודת ישראל בירושלים.   בסוף תשס"ז הקים האדמו"ר הנוכחי גוף בשם 'מרכז מוסדות דושינסקיא', ארגון על המאגד בתוכו את כל המוסדות הקהילתיים של החסידות.  

ישיבת תורת אש - דושינסקיא

הרב יששכר דוב כץ חתנו של רבי ישראל משה ששימש כרב הקהילה בויליאמסבורג ייסד בשנת תשס"ד ישיבה קטנה "תורת אש - דושינסקיא" בבורו פארק על שמו של חמיו וזקינו אדמו"רי דושינסקיא, ובהמשך פתח גם ישיבה גדולה, הרב יששכר דוב כיהן כראש הישיבות עד לפטירתו בחודש אלול תשע"ח, כיום משמשים בניו בראשות הישיבות, בנו הרב אליהו כץ פתח גם בית מדרש 'תורת אש - דושינסקיא' בבורו פארק.  

בית העלמין שערי צדק

בחודש אדר תשס"ג לאחר פטירתו של רבי ישראל משה, רכשו קהילת דושינסקיא את שטח בית העלמין שערי צדק בירושלים[6], ובית העלמין הוכר על ידי המשרד לשירותי דת[7]. בבית העלמין קבורים אדמו"רי החסידות.

אישים בולטים

  • הרב אברהם יצחק אולמן - דיין בעדה החרדית וראש ועד הכשרות שלה
  • הרב חיים יוסף בלוי - מו"צ בעדה החרדית, מרבני ועד השחיטה וועד העירובין של העדה החרדית. בנו של הרב יעקב בלוי.
  • הרב עמרם אופמן - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ישיבת המקובלים שער השמים.
  • הרב גבריאל נויפלד - מו"צ בעדה החרדית ומראשי ועד הכשרות שלה
  • הרב יום טוב ליפא נייהויז - מו"צ בעדה החרדית ומרבני הקהילה בבית שמש
  • הרב אליעזר נייהוז - מו"צ בעדה החרדית ומרבני הקהילה בירושלים
  • הרב מאיר נויפלד - מו"צ בעדה החרדית, מרבני הקהילה בבית שמש ומדריך חתנים, בנו של הרב גבריאל נויפלד
  • הרב אהרן יהושע ווייס - מו"צ בעדה החרדית, בנו של הרב שמעון ווייס יו"ר ועד השחיטה של העדה החרדית
  • הרב יהושע ליבוביץ - מרבני הקהילה בבני ברק
  • הרב רפאל פרץ דושינסקיא - רב בת המדרש השני בבני ברק, בנו של הרב מרדכי יהודה דושינסקיא אחיו של האדמו"ר
  • הרב יוסף צבי בינט - מו"צ ומשמש כרב המכשיר במקוואות הטהרה בעיר בני ברק מטעמו של רב העיר רבי חיים יצחק איזייק לנדא, מרבני הקהילה בבני ברק
  • הרב ירמיהו ווייס - מו"צ ומרבני הקהילה בבני ברק
  • הרב יוסף ישראל אייזנבך - מו"צ בעדה החרדית ורב ביהמ"ד דושינסקיא ברמה ג' בבית שמש
  • הרב רפאל פרץ לפקוביץ - מו"צ ורב הקהילה באלעד
  • הרב יצחק שלמה בלויא - ספרא דדיינא ומזכיר של העדה החרדית
  • הרב שמעון ווייס - יו"ר ועד השחיטה של העדה החרדית
  • הרב פרץ לפקוביץ - מראשי ועד הכשרות של העדה החרדית

הערות שוליים

  1. ^ לפי פנקס הטלפונים של הקהילה.
  2. ^ מנהל מוסדות דושינסקיא ומראשי הנהלת העדה החרדית
  3. ^ בשכונה מתגוררים 60 משפחות של החסידות.
  4. ^ זאב בלוי, ‏תיעוד: האדמו"ר מדושינסקיא שהה בשבת האחרונה בעיר ב"ב, באתר JDN‏, 5 ביולי 2021
  5. ^ חיים שלופוביץ, תולדות אהרן ודושינסקי ירכשו דירות בהר יונה, הפרסום החרדי
  6. ^ בטאון "העדה", גליון 1197.
  7. ^ עיתון השבוע בירושלים גליון 325
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0