השחתת קבר יוסף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המצבה שעל קבר יוסף מנותצת בעקבות השחתת הקבר. ניסן ה'תשפ"ב, אפריל 2022

השחתת קבר יוסף היא תופעה שהחלה בשנות התשעים לאחר חתימת הסכמי אוסלו, והתעצמה בשנת 2000 עם עזיבת צה"ל את מתחם קבר יוסף בשכם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. במהלך השנים מאז אוקטובר 2000 הושחת קבר יוסף מספר פעמים בידי פלסטינים תושבי האזור.

ההיסטוריה של האתר

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום תפילתו של אחד מאבות משפחה זו, שייח' יוסוף דאוקאת[1].

בשלטון ישראל

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר לשליטה ישראלית. בן משפחת דוויכאת המשיך לשמור במקום דרך קבע ואף שימש עובד של המנהל האזרחי. מספר פעמים במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, טענו אנשי שמאל (בהם שרת החינוך שולמית אלוני), כי קבר יוסף הוא קבר השייח' יוסוף.

בשנת 1982 הוקמה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי בידי קבוצת צעירים ובראשם רומם אלדובי. בראשות הישיבה עמד הרב יצחק גינזבורג, כאשר כבית המדרש שימש החדר המרכזי במתחם. לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוצב במקום כח אבטחה צבאי קבוע.

מקרי השחתת הקבר לאחר הסכמי אוסלו

על פי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח A שבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. כמו כן, הדרך אליו נמצאת בשטח C, שטח שבו לישראל שליטה מלאה[דרוש מקור]. האבטחה נעשתה בתחילה באמצעות כח אבטחה אזרחי.

האירוע במתחם ב־1996

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מהומות מנהרת הכותל

בערב סוכות תשנ"ז (1996), במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. מח"ט אפרים נכנס עם כח צבאי קטן למתחם הקבר וניהל קשר עם השוטרים הפלסטינים בניסיון לסיים את המהומות. לבקשת השו"פים המח"ט הסיג את כוחות צה"ל ומג"ב, כ-40 לוחמים, מהעמדות מחוץ למתחם הקבר אל תוך מתחם הקבר עצמו, תוך השארת רכבים צבאיים בהשגחת השו"פים. הרכבים הוצתו, המתחם נבזז, ועץ התות העתיק שהיה בכניסה לקבר נכרת, בזמן שהכוח הצבאי שהה בתוך המתחם. כוח של גדוד "חרוב" נערך להיכנס לעיר על נגמ"שים, אולם רותק בירי. שישה חיילים מהכוח נהרגו. צה"ל נערך לכבוש את שכם, ולאחר מגעים עם ג'יבריל רג'וב ראש מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, הופסקו המהומות[2]. מסתערבים ואנשי ביטחון פלסטינים בכלי רכב של כוח 17 בפיקודו של ג'יבריל רג'וב חילצו את 40 לוחמי צה"ל ומג"ב שהיו במתחם, ונשארו למשך חודש כדי לשמור על המתחם ההרוס[3].

בשנת 2000

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדחת יוסף

באוקטובר 2000, עם תחילת מהומות הר הבית שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה ומידע על כוונה לתקוף את המבנים ולהשתלט עליהם, פונה המתחם מאזרחים בהוראת מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי. בקשתו לפינוי הכוח צבאי לא אושרה, על פי הוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק[4]

זמן קצר לאחר מכן הותקף המתחם והכוח המצומצם ששהה בו (12 שוטרי מג"ב) על ידי קבוצה גדולה של שוטרים פלסטינים חמושים אך לבושים אזרחית, וכן קהל רב שזרק בקבוקי תבערה ואבנים על המתחם מגגות בניינים סמוכים[4]. השוטרים הפלסטינים זוהו בידי לוחמי מג"ב שעבדו אתם קודם בסיורים המשותפים במסגרת הסכמי אוסלו[4]. על מהלך הקרבות פיקדו מפקד החטיבה אדירי, יצחק דדון מפקד מג"ב, וסגן ראש השב"כ, מתל א-ראס בהר גריזים, הצופה על הקבר. הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד אוגדת יהודה ושומרון בני גנץ ביקרו במקום וצפו בקרבות[4].

ביום הראשון של ראש השנה, עם תחילת המהומות, הפלסטינים טענו שנהרגו שישה מהמפגינים. מיד לאחר הלווייתם ההמונית ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), יצאו לתקוף את קבר יוסף, כשהם נושאים דגלי חזבאללה, חמאס ואש"ף. שוטר מג"ב מידחת יוּסף נפגע מירי ונדרש לחלצו. על פי התחקיר הרשמי, כוח צה"ל התלבט אם הדרך המהירה לחלץ את הפצוע היא הפעלת תוכנית "כתונת פסים" לכיבוש מתחם קבר יוסף ותל בלטה, או תיאום פינוי הפצוע באמבולנס פלסטיני. הוחלט על תיאום עם הפלסטינים, אבל זה התעכב, ויוסף דימם למוות במשך כמעט ארבע שעות[5]. גופתו פונתה עם הגעת הסיוע הפלסטיני שעות אחרי מותו[6]. במהלך הימים הבאים הוחלף הכוח שהגן על המתחם מספר פעמים בתוך כלי רכב פלסטיניים ומלווים בשוטרים פלסטיניים[4]. לבסוף, כעבור ששה ימי קרב, ב־ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, נסוג כוח צה"ל מהמתחם.

השחתת הקבר לאחר נסיגת צה"ל

מצבת קבר יוסף לאחר שהוצתה על ידי פלסטינים שפגעו במתחם.

למרות הבטחה פלסטינית לשמור על המתחם, לאחר פינוי הכח הישראלי פרצו לקבר פלסטינים ובהם שוטרים, והעלו אותו באש, תוך כדי ביזתו והשחתת תכולתו[7]. לאחר מכן צבעו את גג הקבר בירוק, בטענה שהאתר אינו קבר יוסף אלא מקום קדוש למוסלמים[8]. בשבת שובה שמע הלל אליהו ליברמן, ממקימי ישיבת עוד יוסף, על נטישת המקום בידי צה"ל. הוא יצא מאלון מורה וניסה להגיע לקבר רגלית. ליברמן נרצח ביריות בידי ערבים וגופתו נמצאה מוטלת במערה.

עד סוף שנת 2002 המבנה והקבר נהרסו לחלוטין בהתקפות חוזרות ונשנות, ונותרו רק הקירות הגודרים את המקום[9]. על אף טענותיהם, המשיכו המוסלמים להתייחס לאתר כמקום קדוש ליהודים בלבד. המתחם הושחת[10] ונשרף[11], כמה פעמים מאז עזיבתו. כן נהרסה כיפת המבנה[12] והושלכה בו אשפה[13].

לאחר עזיבת מתחם הקבר הקימו יהודים תושבי האזור "נקודת לימוד" ליד הכניסה הדרומית לשכם, בשם "תועה בשדה", שנועדה להזכיר את נטישת קבר יוסף. בנוסף, נקבעה נקודת תצפית ותפילה בהר גריזים המשקיפה אל הקבר ומכונה "מצפה יוסף".

בשנת 2008 שופץ מבנה הקבר באופן מקיף, הכולל את שיקום וחידוש כיפת הקבר, וחידוש המצבה במתחם, בליווי צה"ל[14][15].

בשנת 2012 עם סיום שיפוץ המצבה נקבעה מזוזה בכניסה למתחם, על ידי שר התחבורה ישראל כץ.

בליל 16 באוקטובר 2015 פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר המתחם וגרמו לשריפת חיפוי העץ שבמתחם הקבר[16]. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס גינה את ההצתה והודיע כי יקים ועדת חקירה לחקירת האירוע[17].

בשנת 2015 שופץ וחודש מתחם הקבר, השיפוץ כלל צביעת כלל מתחם הקבר מבפנים ובחוץ, שדרוג תאורה, ושילוט. שיפוץ זה נעשה בין היתר ביזמת הרב אליקים לבנון וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן[18].

בליל ה-7 באוגוסט 2020 מצאו מתפללים כי הקבר וסביבתו הושחתו על ידי אלמונים. נותצו כיורים וחלונות בבית המדרש, הקירות חוררו ונשברו, התאורה הושחתה ובמקום נמצאו שאריות בקבוקי תבערה שככל הנראה הושלכו למקום.[19]

ב-10 באפריל 2022, בעיצומו של גל הטרור 2022, כ-100 פלסטינים הציתו את מתחם הקבר ושברו את המצבה שעל הקבר[20][21]. שרים וחברי כנסת רבים גינו את ההשחתה, בהם ראש הממשלה נפתלי בנט[22] שר הביטחון בני גנץ[23], יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שר החוץ יאיר לפיד, מתן כהנא, יולי אדלשטיין, שמחה רוטמן, מוסי רז ועוד[24][25][26][27] גם יו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן גינה את המעשה והשווה אותו למעשיו של ארגון המדינה האיסלאמית.[28] מושל שכם איברהים רמדאן הכריז כי הרשות הפלסטינית תשפץ את קבר יוסף בעקבות ההשחתה[29]. יממה לאחר מכן, ב-11 באפריל, הושחת הקבר בשנית.[30][31]

קובץ:שיפוץ קבר יוסף 2.jpg
יו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן עם קצינים בצבא מניפים את דגל ישראל בתום שיפוץ קבר יוסף לאור היום.

ב-13 באפריל, לראשונה באור יום מאז אוקטובר 2000, נכנסו נציגי מוא"ז שומרון, מנהלת קבר יוסף וחברת הבנייה הר כביר למתחם הקבר על מנת לשפץ אותו מההרס, המתחם שופץ באופן מקיף מבפנים ומבחוץ, תוך ליווי צבאי לאבטחת המבצע.[32] בעת הגעת הכוחות הצבאיים לאבטח את הכניסה, נזרקו עליהם אבנים.[33] פקודת מבצע האבטחה שמסר מח"ט שומרון אל"מ רועי צוויג כללה דברים על הבטחת הארץ לאברהם ועל יציאת מצרים בהקשר לקבר יוסף, שלושה ימים לפני ערב פסח תשפ"ב.[34]

התייחסות הלכתית

בעקבות ההשחתות הרבות, קבע הרב יצחק ברנד כי אין לקבוע מזוזה בפתח המתחם, כפי שנפסק בהלכה היהודית שאין לקבוע מזוזה במקום שהגויים יחללוה. לאחר שיפוץ המקום בשנת 2012 וקביעת מזוזה, טען הרב ברנד כי בעקבות קביעת המזוזה יש חובה הלכתית להעמיד במקום עמדה צבאית עם חיילים שיהיו שם כל הזמן.[35]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה זיו, שניים אוחזים בצדיק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  2. ^ היום לפני 17 שנה: שישה חיילים נהרגו בקרב בקבר יוסף, ‏17 בספטמבר 2013
  3. ^ אורי מילשטיין, פרשת קבר יוסף - מערכה ראשונה, ‏24 במאי 2013
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 מלחמת קבר יוסף אוקטובר 2000 - סרט תיעודי (יוטיוב)
  5. ^ סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet
  6. ^ אמיר בוחבוט, עשור למותו של מדחת יוסף: החילוץ שלא יצא לפועל, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2010
  7. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 19
  8. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 32
  9. ^ שוב הוצת קבר יוסף (16 באוקטובר 2003 הארץ)
  10. ^ עוזי ברוך, ערבים חיללו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
  11. ^ קצובר: הערבים ממשיכים להרוס את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
    "לשוב ולכבוש את קבר יוסף", באתר ערוץ 7
  12. ^ ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2004
  13. ^ חגי הוברמןקבר יוסף – ה"מיזבלה" של שכם, באתר ערוץ 7
  14. ^ עוזי ברוך, לאחר תשע שנים: קבר יוסף שופץ, באתר ערוץ 7
  15. ^ בעיצומו של המועד: הוקמה המצבה על קברו של יוסף, באתר בחדרי חרדיםשיקומו של קבר יוסף - וידאו, באתר ערוץ 7, אהד חמו - ערוץ 2
  16. ^ קבר יוסף הוצת: "הרשות הפלסטינית לא שונה מדאעש", באתר NRG
  17. ^ אבו מאזן גינה את הצתת קבר יוסף, באתר mako
  18. ^ שיפוץ קבר יוסף תשע"ה (יוטיוב)
  19. ^ השחתה וונדליזם התגלו בקבר יוסף. יוסי דגן: "כשהממשלה חוששת להחיל ריבונות, הברברים לא מפחדים להשתולל", באתר 0404, ‏20.8.2020
  20. ^ אלישע בן קימון, נ"כמו דעאש": פלסטינים הציתו את קבר יוסף ושברו את המצבה – תיעוד, באתר ynet, 10 באפריל 2022
  21. ^ "כמו דאעש": פלסטינים הציתו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2022
  22. ^ כרמל דנגור ונורית יוחנן, ראש הממשלה בנט על השחתת קבר יוסף: "נגיע לפורעים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 באפריל 2022
  23. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ: "אירוע השחתת קבר יוסף הוא חמור ביותר, פגיעה ברגשות העם היהודי", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2022
  24. ^ אנה ברסקי, ‏לפיד על השחתת קבר יוסף: "פגיעה במקומות הקדושים היא פגיעה בלב העמים", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2022
  25. ^ תום קליינר, נתניהו מגיב להשחתת קבר יוסף: "פגיעה חמורה במקום חשוב וקדוש", באתר עכשיו 14, 10 באפריל 2022
  26. ^ איציק וולף, ח"כ רוטמן: נעלם מאזן ההרתעה ששמר על קבר יוסף, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 באפריל 2022
  27. ^ מוסי רז: השריפה בקבר יוסף והשחתת המצבה היא מעשה נפשע, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2022
  28. ^ "כמו דאעש": פלסטינים הציתו והשחיתו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2022
  29. ^ 2 חסידי ברסלב נורו בקבר יוסף בשכם, מצבם קל-בינוני, באתר www.ynet.co.il, ‏2022-04-11
  30. ^ מתי ברנהרט, ‏שוב: פורעים ערבים משחיתים את קבר יוסף, באתר "סרוגים", 11 באפריל 2022
  31. ^ פעם שנייה ביממה: צעירים פלסטינים השחיתו את קבר יוסף בשכם, באתר ynet, 11 באפריל 2022
  32. ^ באור יום ובגיבוי צה"ל | אחרי ההרס: משפצים את קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2022
  33. ^ אלישע בן קימון, תיעוד מבפנים: לאחר ההשחתה - קבר יוסף משופץ במבצע מורכב לאור יום, באתר ynet, 13 באפריל 2022
  34. ^ מח"ט שומרון: לזרעך אתן את הארץ הזאת, פועלים ביד רמה, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2022.
  35. ^ הרב יצחק ברנד: אסור לשים מזוזה בקבר יוסף, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0