השמורה ההסכמית
השמורה ההסכמית היא מקטע ממדבר יהודה שנמסר במסגרת הסכם ואי לידי הרשות הפלסטינית במעמד של שטח B, שפירושו שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית. לפי ההסכם, השטח שנמסר הוגדר כשטחים ירוקים או שמורות טבע.[1]
רקע
ערך מורחב – הסכם ואי
בספטמבר 1993 נחתמו הסכמי אוסלו, במסגרתם חולקו שטחי יהודה ושומרון לאזורי A, B ו-C, כאשר שטח A נתון לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, שטח B נתון לשליטה ביטחונית ישראלית ומוניציפלית של הרשות, ושטח C נתון לשליטה ביטחונית ומוניציפלית ישראלית. כחמש שנים לאחר מכן, במסגרת הסכם ואי, הוחלט בין השאר להעביר 12% משטח C לשטח B, כאשר 3% מתוך שטח B זה יוגדרו כשטחים ירוקים ו/או שמורות טבע. הצד הפלסטיני הודיע שיפעל בהתאם לסטנדרטים מדעיים מבוססים, ולא יחולו שינויים במעמד של השטחים האלה, מבלי לפגוע בזכויותיהם של התושבים המתגוררים כיום בשטחים אלה כולל בדואים; בעוד שסטנדרטים אלה אינם מתירים בנייה חדשה בשטחים אלה, תחזוקתם של כבישים ובנינים קיימים תוכל להמשך.[1]
מצב השמורה
היות שהשמורה מוגדרת כשטח B, אין למנהל האזרחי סמכות לפעול בה, ואילו פעילות של המשטרה הפלסטינית בה דורשת תיאום ביטחוני עם ישראל.[2][3][4] כתוצאה מכך, שוררת באזור הפקרות שלטונית, המאפשרת הרס נרחב ופגיעה בטבע. סיורים של אנשי רשות הטבע והגנים בשטחי השמורה ובסביבתה מראים שבאזור יש אתרי פסולת וחציבה פלסטיניים פיראטיים, ציד בהיקף נרחב וזיהום נחלים.[5]
זיהום סביבתי ופגיעה בטבע
כבר בשנת 2006 דווח כי מסביב לנחל ערוגות נפרצו דרכי עפר על ידי פלסטינים העוסקים בכרייה ובחציבה, תוך פגיעה בנוף ובבעלי החיים.[5] חומרי הכרייה והחציבה מועברים למנסרות פלסטיניות הפועלות באיזור, ואבק המנסרות מכסה שטחים נרחבים ומזיק לצמחייה.[5] בצמוד לשטחי שמורת הטבע פועלים אתרי פסולת פיראטיים שבהם משליכים ושורפים הפלסטינים פסולת, בהעדר אתרים מוסדרים.[5]
בשלהי 2016 ניסתה הרשות הפלסטינית להקים מפעל מלט במעלה נחל חצצון בשטח 3,500 דונם, אולם לאחר התנגדות של בני השבט הבדואי המקומי, שבט רשאידה, ופנייתם לרשויות בישראל, לעמותת רגבים ואף לירדן, הניסיון סוכל.[6][7][8][9]
ב-2017 משאיות של חברה העוסקת בפינוי, מיון, טיפול ומיחזור של פסולת בניין, שפכו את הפסולת בלב שמורת הטבע בנחל ערוגות.[10]
באותה שנה התבצעה באזור נחל דרגה עליון שבמדבר יהודה פעילות חציבה אינטנסיבית שגרמה נזק סביבתי הן בשל החציבה עצמה והן בשל זיהום הנחל כתוצאה מפסולת העפר. המנהל האזרחי החרים לחוצבים שני טרקטורי זחל ובאגר, לאחר שבקשות מהרשות הפלסטינית למנוע את ההרס לא נשאו פרי.[11]
בנייה בשמורה
לפי דו"ח של עמותת רגבים, מאז 2009, בה פרסם סלאם פיאד ראש הממשלה הפלסטיני, את תוכנית פיאד, החלה בנייה של מאות יחידות דיור[דרוש מקור] וסלילת כבישי גישה אליהן ברחבי השמורה ההסכמית, באופן אשר פוגע אקולוגית בשמורה, וזאת בניגוד להסכם ואי. על פי העמותה, עד שנת 2020 נבנו מעל 500 מבנים בשמורה,[12][דרוש מקור][מפני ש...] ועד 2022 נבנו סה"כ כ-2000 מבנים לא חוקיים.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שלמה פיוטרקובסקי, הנתונים נחשפים: המנהל האזרחי לא אוכף פגיעה בשמורה ההסכמית ברמת מדבר יהודה, בעיתון מקור ראשון, 18 בנובמבר 2022
- חנן גרינווד, רחוק מהעין: העיר החדשה שהפלשתינים מקימים בלב שמורת טבע, באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מזכר וואי (1998), מזכר וואי (1998), באתר יוזמת ז'נבה, 2015-03-12
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הנתונים נחשפים: המנהל האזרחי לא אוכף פגיעה בשמורה ההסכמית ברמת מדבר יהודה, בעיתון מקור ראשון, 18 בנובמבר 2022
- ^ פרופ' אריה אלדד, להציל את מדבר יהודה: ישראל יצאה מהשטח, הערבים נהרו אליו, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2019
- ^ Justus Weiner, Co-Existence Without Conflict: The Implementation of Legal Structures for Israeli-Palestinian Cooperation Pursuant to the Interim Peace Agreements, Brooklyn Journal of International Law 26, 2000-12-01
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 צפריר רינת, שמורת הטבע במדבר יהודה שהועברה לרשות בהסכם וואי הפכה לשממה אקולוגית, הארץ, 23 ביולי 2006
- ^ קרני אלדד, ים המלח יצבע באפור: מפעל המלט של אבו מאזן מאיים על הסביבה, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2016
- ^ אלישע בן קימון, חשש לסביבה ממפעל פלסטיני במדבר יהודה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2016
- ^ אלירן אהרון, כך משתלטת הרש"פ על מדבר יהודה, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2016
- ^ שמעון כהן, בדואים ביקשו עזרה מ'רגבים' מול הרש"פ, באתר ערוץ 7, 6 בנובמבר 2016
- ^ אילנה קוריאל, זיהמו את שמורת נחל ערוגות - ולא ייענשו, באתר ynet, 2 במרץ 2017
- ^ אפרת פורשר, המינהל האזרחי פעל ב"שמורה הסכמית" נגד פלשתינים הפוגעים בטבע, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2017
- ^ אביה שקלאר-חמו, לוחמה בשטח בנוי, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2019
- ^ דו"ח של עמותת רגבים, עמ' 22
