ועדת שיקלי
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
.jpg)
ועדת שיקלי, הידועה גם בשם ועדת השרים להדחת היועצת המשפטית לממשלה, היא ועדת שרים בראשות השר עמיחי שיקלי שיזמה ממשלת ישראל השלושים ושבע, במטרה לבצע שימוע ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה ולהמליץ לממשלה האם לפטר אותה. זו הפעם הראשונה שממשלה מנסה להדיח יועץ משפטי לממשלה מאז הוסדר מנגנון המינוי ב‑2004.
רקע
פרשת בר-און חברון
ערך מורחב – פרשת בר-און חברון
בינואר 1997 מונה עו"ד רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך כיהן בו שלושה ימים בלבד לפני שהתפטר. המינוי עורר סערה ציבורית, בעקבות טענות כי היה חלק מעסקה פוליטית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחבר הכנסת אריה דרעי, במטרה לסייע לדרעי בהימלטות מהעמדה לדין, בתמורה לתמיכתו של דרעי בהסכם חברון. בעקבות הפרשה מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדת בדיקה בראשות מאיר שמגר ("ועדת שמגר"). דו"ח הוועדה היווה בסיס להסדרת הליך פיטורי יועץ משפטי לממשלה. הוועדה קבעה כי הסדר קודם, שבו הממשלה יכלה להחליף יועץ משפטי בהליך מינוי פשוט של אחר במקומו (כפי שנעשה ב-1986 בפרשת יצחק זמיר[1]), פוגע בעצמאות התפקיד. לכן המליצה לעגן הליך פיטורים מפורט, עם שלבי שימוע, קריטריונים מוגדרים ועילות פיטורים ברורות. מטרת ההליך החדש הייתה למנוע תלות של היועץ בממשלה ולשמור על עצמאותו המקצועית, שכן כוח פיטורים בלתי מוגבל "עלול להביאו לכך שלא יעמוד על משמר אכיפת החוק והאינטרס הציבורי".[2]
בהתאם להמלצות הוועדה החליטה הממשלה על ההליך והתנאים למינויו ולפיטוריו של היועץ המשפטי לממשלה אשר כוללים התייעצות מוקדמת עם ועדה מקצועית-ציבורית קבועה בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון והכוללת ארבעה חברים נוספים, בהם שר המשפטים לשעבר או היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שתמונה על ידי הממשלה ושתפקידה לבדוק גם את כשירות המועמד טרם מינויו.[3]
בחירת היועצת המשפטית לממשלה וחילוקי דעות
.jpg)
ב-2022 במהלך ממשלת בנט-לפיד התכנסה ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, והמליצה על שלושה מועמדים: פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר גלי בהרב-מיארה, המשנה ליועמ"ש לענייני משפט בינלאומי פומבי רועי שיינדורף ויועמ"ש משרד הביטחון איתי אופיר.[4] ב-7 בפברואר אישרה הממשלה את מינויה של בהרב-מיארה.[5]
בהמשך השנה נפלה הממשלה, ומדינת ישראל הלכה לבחירות שבעקבותיהן הוקמה ממשלת ישראל ה-37 בראשות בנימין נתניהו. כבר לאחר הבחירות לכנסת וטרם הקמת הממשלה קראו חברי קואליציה לפיטורי היועצת.[6]כבר בתחילת כהונת הממשלה, קראו חלק משרי ממשלת ישראל להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, מסיבות של חוסר אמון וחילוקי דעות רבים וקושי לעבוד יחד.[7] בהמשך התגברו הקולות ושרים נוספים וחברי כנסת קראו להדחת היועצת המשפטית לממשלה.[8][9] ב-23 במרץ 2025 החליטה הממשלה פה אחד על הבעת אי-אמון מתמשך בבהרב-מיארה.[10]
הקמת ועדת שיקלי
קידום הדחתה של היועמ"שית בהליך שנקבע על ידי הממשלה בשנת 2000 על פי המלצות ועדת שמגר ולאחר פרשת בר-און חברון, תהליך הכולל כינוס של ועדת האיתור שתבחן את הנושא ותמליץ אם להדיח את היועמ"שית לא התאפשר כפי שאישר שר המשפטים יריב לוין בתגובתו לבג"ץ[11][12], הואיל ולאחר פקיעת כהונתו בוועדה של שר המשפטים לשעבר דן מרידור לא מונה שר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר להחליפו והואיל וכל המועמדים הפוטנציאלים להחליפו הכוללים 7 יועמ"שים ו-14 שרים לשעבר התנגדו להדחת היועמ"שית או סירבו למינוי. [13][14][15][16] משכך, קידם לוין הצעה לעקיפת החלטת הממשלה הקודמת , שלפיה תהיה הממשלה רשאית להתייעץ בנושא פיטורי היועמ"שית עם ועדת האיתור – או להביא את העניין לפני ועדת שרים מיוחדת שתקיים שימוע ליועמ"שית, כאשר הממשלה תוכל להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה ברוב של 75% מהשרים המכהנים בממשלה שאין להם מניעה להשתתף בהצבעה.[17][18][19]
ב-8 ביוני 2025 אישרה הממשלה את הצעת לוין לשינוי הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה והקמת ועדת השרים המיוחדת.[20] למחרת זימן יו"ר הוועדה, השר עמיחי שיקלי, את גלי בהרב-מיארה לשימוע לפני פיטורים ב-17 ביוני, אולם בעקבות מבצע עם כלביא נדחה השימוע. ב-30 ביוני הודיע שיקלי שיפרסם את מועד הזימון לשימוע תוך יומיים מיד עם קומה של בהרב מיארה מהשבעה על בעלה שנפטר 4 ימים קודם לכן.[21] ואכן בתאריך 2 ביולי נקבע תאריך חדש לכינוס הוועדה לשימוע ב-14 ביולי.[22]
הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הקמת ועדת השרים המיוחדת וההליך החלופי,[23] אך המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דחה את הבקשות לצו ביניים שיקפיא החלטת הממשלה בעניין הליך הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה וימנע את השימוע בנימוק: "בהיעדר החלטה סופית - אין מדובר בצעד בלתי הפיך. ככול שיחול שינוי במצב הדברים העובדתי, ניתן יהיה לשוב ולפנות בבקשה מתאימה".[24][25]
התכנסות הוועדה
דיון ראשון
ב-14 ביולי 2025, התכנסה הוועדה על מנת לערוך שימוע לקראת פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בראשות הוועדה עומד השר עמיחי שיקלי, וחבריה הם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעוצמה יהודית, השרה גילה גמליאל ממפלגת הליכוד והשר מיכאל מלכיאלי מש"ס.
בבוקר הדיון, שלחה היועצת המשפטית לממשלה מכתב לחברי ועדת השרים, בו הודיעה כי אינה מתכוונת להתייצב לדיון הואיל והשימוע מבוסס על החלטת ממשלה שאינה חוקית, יסודו בשיקולים זרים, נערך למראית עין ודברי נציגי הממשלה, ביניהם חברים בוועדה מעידים על כך שתוצאתו ידועה מראש. עוד הודיעה היועצת כי ההתייחסות לטענות הממשלה תימסר בפירוט במסגרת הליך חוקי.[26] למרות זאת הציגו חברי הוועדה את עמדותיהם באשר להתנהלות היועצת וסוגיית הדחתה. בדיון נקבע שתינתן ליועצת הזדמנות נוספת להביע את עמדותיה, וקבעו דיון נוסף ב-17 ביולי.[27]
דיון שני
ב-17 ביולי 2025 התכנסה הוועדה בשנית על מנת לתת את ההזדמנות הנוספת. יום קודם, הגיבה בהרב-מיארה להזמנתה לדיון הנוסף כשהפנתה את חברי הוועדה למכתבה הקודם מתאריך 14 ביולי תוך שציינה כי: "הזמנה לשימוע נוסף 'לפנים משורת הדין' אינה יכולה להפוך הליך פסול מיסודו להליך חוקי. מצב שבו מעתה ואילך תוכל הממשלה לסיים כהונה של יועץ משפטי לממשלה בלי בקרה ומתוך שיקולים זרים וחלילה מושחתים, לרבות השפעה על הליכים פליליים מתנהלים, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק."[28]
לאחר הדיון החליטה הוועדה פה אחד להמליץ על הדחתה של בהרב-מיארה מכיוון ש"הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב מיארה לסירובה להתייצב בפני וועדת השרים, בפרט לאחר שבג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, שהתבקש גם על ידה, שימנע את הדיון, ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מנהלי בפני ועדת השרים".[29][30]
לאחר הדיון, דחה השופט סולברג בקשה לצו ביניים לעצירת הליך הפיטורים, אך הוא פסק שהחלטה של הממשלה על פיטורי בהרב-מיארה לא תיכנס לתוקף מיידי, על מנת שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית.[31]
קישורים חיצוניים
- ד"ר עמיר פוקס, ד"ר גיא לוריא, הליך פיטורים של היועצת המשפטית לממשלה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 במרץ 2025
הערות שוליים
- ↑ יצחק זמיר, פרשת קו 300
- ↑ ועדת שמגר, דין וחשבון
- ↑ הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה
- ↑
חן מענית, הוועדה לאיתור היועמ"ש המליצה לתפקיד על בהרב-מיארה, שיינדורף ואופיר, באתר הארץ, 30 בינואר 2022
- ↑ חזקי ברוך, הממשלה אישרה פה אחד: גלי בהרב-מיארה מונתה ליועצת המשפטית לממשלה, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2022
- ↑ אברהם בלוך, בהרב-מיארה רגועה: לממשלת נתניהו לא יהיה קל לפטר את היועמ"שית, באתר "סרוגים", 7 בנובמבר 2022
- ↑ נעה שפיגל, בן גביר: מתקרב היום שנצטרך להחליט לגבי בהרב-מיארה; אייצג את עצמי בעתירות, באתר הארץ, 12 במרץ 2023;
ניצן שפיר, בן גביר ליועמ"שית: "אין לי אמון בך, בשיקולייך ובהחלטותייך", באתר גלובס, 13 במרץ 2023;
יהודה שלזינגר, סמוטריץ' נגד הישיבה עם היועמ"שית: "היא בצד של המפגינים, זה בזבוז זמן", באתר ישראל היום, 9 ביולי 2023; אבי בר-אלי, "מסלף ומטעה": קרעי דורש סמכות לסגור כלי תקשורת – היועמ"שית מתנגדת, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2023; עידו באום, העימות הבא? היועמ"שית קרובה להכריע אם בן גביר יכול לכהן כשר לביטחון לאומי, באתר TheMarker, 27 בינואר 2023
- ↑ מורן אזולאי, קרעי חושף: אלה 13 השרים שחתמו על המכתב להדחת היועמ"שית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2024
- ↑ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, מתקפה על היועמ"שית: "אתם אשמים שהתפלפלתם משפטית" | מאחורי הקלעים בקבינט, באתר ynet, 29 בינואר 2023
- ↑ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, שילה פריד, הממשלה אישרה פה אחד: הליך הדחת היועמ"שית יצא לדרך, באתר ynet, 23 במרץ 2025
- ↑ בנדל, נטעאל (2025-07-30). ""כולם מתנגדים": תגובת לוין לבג"ץ, וההסבר למה לא הדיח את מיארה בהליך המקובל". Ynet. נבדק ב-2025-08-02.
- ↑ בנדל, נטעאל (2025-07-29). "סולברג ברמז עבה לממשלה: שִׁקלו לפטר את היועמ"שית בהליך המקובל". Ynet. נבדק ב-2025-08-02.
- ↑ הליך פיטורים של היועצת המשפטית לממשלה, באתר www.idi.org.il, 2025
- ↑ טובה צימוקי, התעקשות דרעי, והנציג של לוין: סגירת קצוות בוועדה שתדון בהדחת היועמ"שית, באתר ynet, 6 באפריל 2025
- ↑ משה גורלי, הקרב המכריע על ההפיכה: רה"מ ובג"ץ ראש בראש על היועצת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2025
- ↑ טובה צימוקי, שרון כידון, הבעיות בדרך לאיוש הוועדה להדחת היועמ"שית - והמועמדים האפשריים, באתר ynet, 6 במרץ 2025
- ↑ אברהם בלוך, מהלך דרמטי: הממשלה מקדמת את הדחתה של גלי בהרב-מיארה באופן ישיר, באתר מעריב אונליין, 4 ביוני 2025
- ↑ אברהם בלוך, נפלה בפח: כך גלי בהרב מיארה גרמה לקידום הדחתה, באתר מעריב אונליין, 6 ביוני 2025
- ↑ אברהם בלוך, הדחת גלי בהרב מיארה עברה לשלב המעשי: כך זה יתבצע - צעד אחר צעד, באתר מעריב אונליין, 6 ביוני 2025
- ↑ מיכאל שמש תמר אלמוג, הדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה אושרה; זה השלב הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 ביוני 2025
- ↑ אלינור שירקני-קופמן, שיקלי הודיע: היועמ"שית תזומן לשימוע כשתקום מהשבעה על בעלה, באתר ישראל היום, 30 ביוני 2025
- ↑ שלו שינברג, יש תאריך: ועדת השרים להדחת היועמ"שית תתכנס בקרוב, באתר בחדרי חרדים, 2 ביולי 2025
- ↑ צבי זרחיה, הממשלה אישרה את הליך הדחת היועמ"שית; בהרב מיארה: "ההחלטה אינה חוקית", באתר כלכליסט, 8 ביוני 2025
- ↑ אברהם בלוך, "לא עניין של בית המשפט": בג"ץ מפנה עורף לגלי בהרב-מיארה, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2025;
בג"ץ 18225/25 כרמי גילון ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־13 ביולי 2025 - ↑ נטעאל בנדל, טובה צימוקי, בג"ץ יאפשר את השימוע ליועמ"שית: "הצעד לא בלתי הפיך", באתר ynet, 13 ביולי 2025
- ↑ היועצת המשפטית לממשלה - גלי בהרב - מיארה, שימוע בניגוד לדין, באתר ynet, 14 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, לאחר שלא התייצבה: ועדת השרים תזמן את היועמ"שית לשימוע נוסף ביום חמישי, באתר ynet, 14 ביולי 2025
- ↑ טובה צימוקי, היועמ"שית תיעדר מה"שימוע 2" - ורומזת לרה"מ: "השפעה פסולה על הליך מתנהל", באתר ynet, 16 ביולי 2025
- ↑ אברהם לנדסברג, בדרך לפיטורים? ועדת השרים המליצה על הדחת היועמ"שית, באתר עכשיו 14, 17 ביולי 2025
- ↑ ועדת השרים, עמדת הועדה והצעה להחלטת הממשלה
- ↑ נטעאל בנדל, בג"ץ: החלטת ממשלה על הדחת היועמ"שית לא תיכנס לתוקף לפני ביקורת שיפוטית, באתר ynet, 18 ביולי 2025;
בג"ץ 25348/25 כרמי גילון ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־18 ביולי 2025
ועדת שיקלי41572210