ח'ולדה
ערך זה עוסק בכפר ערבי לשעבר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| הכניסה בחזיתו הראשית של מסגד הכפר המשמש כיום כגלריה לפיסול, 1/10 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 9,461 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע נחשון |
| יישובים יורשים | משמר דוד |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 280 (1945) |
| קואורדינטות | 31°49′10″N 34°54′14″E / 31.81944°N 34.90389°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   ח'ולדה | |
ח'ולדה או חולדה הערבית ( בערבית خلدة) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-12 קילומטרים דרומית לרמלה וכקילומטר דרומית מזרחית לחוות חולדה, בגובה של כ-150 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה שבמחוז לוד (1945). על פי סקר הכפרים 1945 שנערך בידי רשויות המנדט שטחי אדמותיו היו 9,461 דונם ובשנת 1945 מנה 280 נפשות[1]. במלחמת העצמאות במהלך מבצע נחשון ב-6 באפריל 1948 הכפר נכבש, התרוקן מתושביו ובתי הכפר נהרסו.
במלחמת העצמאות פעלו הערבים לניתוק ירושלים מהשפלה ומנעו העברת אספקה וכוחות צבאיים לעיר ולמעשה העיר הייתה במצב של מצור. הדרך מהשפלה לירושלים דרך לטרון נחסמה כבר באזור רמלה והדרך היחידה לעיר מהשפלה עברה דרך מזכרת בתיה, קיבוץ חולדה וח'ולדה הערבית[2] שם התחברה הדרך לכביש מג'דל (אשקלון) - לטרון שהייתה הדרך הראשית שהובילה ממישור החוף הדרומי לירושלים[3]. הכפר שימש בסיס לערבים ובגלל קרבתו לדרך המובילה לירושלים נכבש בפעולה הראשונה לפריצת הדרך לירושלים במבצע נחשון. במלחמת העצמאות לאזור חולדה היה תפקיד חשוב מאד בעיקר במערכה לפריצת הדרך לירושלים. המקום היה הבסיס העיקרי של הכוחות שהגיעו מהשפלה ולחמו על פתיחת הדרך לירושלים במבצע נחשון, קרבות לטרון ומשם נערכו הפעולות לפתיחת דרך בורמה.[4] דרך זו הייתה דרך עוקפת ששימשה לפריצת המצור על ירושלים נסללה במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון.
היום נמצאים שרידים של בתי הכפר על גבעה כ-200 מ' דרומית מזרחית ליישוב משמר דוד שנוסד כקיבוץ בשנת 1949 על אדמות ח'ולדה.
קישורים חיצוניים
- תמונות וסקירה היסטורית של הכפר באתר 'רשימות', 2/2010.
- מידע ותמונות על ח'ולדה, באתר Palestine Remembered
