חורבת כור
חורבת כור או חורבת קור היא אתר הארכאולוגי על יד חוף הכנרת הצפון-מערבי, סמוך לתל כינרות, בתחום שטחי החקלאות של מושב כחל. החורבה שכונת על ראש גבעה בגדה המזרחית של נחל כור, למרגלות הר כור. האתר נמצא כ-3.5 קילומטרים מערב לכפר נחום ו4 קילומטר מזרח לכורזים. האתר לא נמצא על גבי דרך עתיקה ולכן לא היו בו מבקרים רבים. מקור השם אינו ידוע. שטח האתר כ-30 דונם ועל פניו ניתן לראות שרידים חשופים של יישוב מהתקופה הרומית-ביזנטית וכמו כן גם שרידים של מכלאה ערבית מאוחרת. שרידי היישוב כוללים פריטים אדריכליים מעשרות מבנים כגון משקופים, ראשי קירות ושברי עמודים, שרידי מתקנים לאגירת מים, בית בד ומקווה טהרה. מסביב לגבעה מצויות מערות קבורה עם כוכים, כמתאים לתקופת התלמוד. באתר ביקרו במאה ה-19 ויקטור גרן (שקרא למקום "קוק") ואנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, בשנות ה-50 ב' רבני במסגרת סקר מערב כנרת, וצבי אילן שטען בספרו בתי כנסת קדומים בארץ ישראל כי ייתכן ובאתר נמצא בית כנסת גלילי עתיק, מאחר שבשאר האתרים בסביבה נמצאו גם בתי כנסת. אחד המבנים שנמצאו הוא בעל פתח כניסה גדול (90 ס"מ) ורצפתו הייתה עשויה פסיפס צבעונית. על פי מתארו נראה כי מודבר או בבית מגורים מפואר או במבנה ציבורי. אפשרות אחת לשימשו היא שהיה בית מדרש.[1][2] חפירות שנערכו באתר אכן חשפו שרידים של בית כנסת שנבנה במאה ה-5 לספירה והוסיפו את חורבת כור לרשימת היישובים היהודיים מהתקופה הרומית-ביזנטית באזור שמצפון לכנרת.
לאחר גילוי בית הכנסת, הציע פרופסור בן ציון רוזנפלד את חורבת כור כמיקומו האפשר של כפר הנזכר בסוף תקופת בית שני בשם "קוראי" (Koreai), המזוהה עם תל מזאר שבצפון בקעת הירדן. לטענתו, בתלמוד מוזכרים שלושה חכמים שייתכן ששם הכפר מופיע בשמם (אבא חלפי בן קרויא, אבא חלפיי בר קורייה ורבי בר קוריאי), דבר המעיד על מוצאם מן הכפר הזה. דבר המחזק את הטענה שאכן מדובר בחורבת כור הוא ששניים מן אותם חכמים מוזכרים בהקשר לאזור הכנרת.[3]
חפירות ארכאולוגיות
ב-2008 החלו חפירות ארכאולוגיות באתר כהרחבה ל"פרויקט אזורי בכנרת" המנוהל על ידי ארכאולוגיים אירופאים מאוניברסיטאות ברן, הלסינקי ומיינץ. מטרת החפירה הייתה לשפר את ההבנה של המרחב הכפרי בגליל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. החפירה חשפה את הפוטנציאל הארכאולוגי של האתר ונערכו עוד חפירות מדי שנה עד 2013. תחילה נפתחו שתי תעלות (A ו-B), הראשונה באתר בו נראה כי היה מבנה ציבורי ואולי בית כנסת בפסגת הגבעה, והשנייה במדרון איפה שנתגלה אזור של בתים פרטיים. לאחר מכן נפתח שטח C שבו נמצאו שרידים של עוד שני בתי מגורים. מ-2011 ואליך החפירות התמקדו רק במבנה הציבורי בשטח A ואישרו כי אכן מדובר בבית כנסת שנחשף בכולו. באתר נמצאו מספר חרסים ומטבעות מהתקופה הרומית שהקדומים בהם הם מהמאה ה-1 לספירה, אמצע התקופה הרומית בארץ ישראל אך עיקר הממצאים באתר הם מן התקופה הביזנטית. בתקופה זו הוקם מבנה בית הכנסת, שנבנה כנראה קצת אחרי שנת 425 ושופץ במאה ה-6. היישוב המשיך להתקיים לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7, כך מעידים חרסים המקושרים לתקופת השושלת האומיית. סוף היישוב נקשר ברעידת אדמה שפקדה את האזור ב-19 בינואר 749. ניכר באתר מחסור בממצאים מהתקופות המאוחרות של היישוב, שהסיבה להם היא כנראה ביזה על ידי עוברים ושבים. באתר נמצאו ממצאים אחדים מתקופות מאוחרות יותר, המשמשים עדות כנראה לשוד אבנים במהלך בניית טבריה בתקופת הצלבנים ובתקופה העות'מאנית.[4]
הערות שוליים
- ^ יגאל טפר, גיל דרעין, יותם טפר, "אזור נחל עמוד: פרקים על ההיאחזות היישובית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000, עמ. 67-68
- ^ ינון שבטיאל, "מקלטי מצוקים ומערות מסתור בגליל ובתקופה הרומית הקדומה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ. 32
- ^ בן ציון רוזנפלד, "מקומות מושבם של החכמים בגליל, 70-400: פריפריה מול מרכז", Hebrew Union College Press, עמ. 74
- ^ חדשות ארכיאולוגיות: גליון 121, "תל כנרות, פרויקט אזורי בכנרת"; גליון 123, "חורבת כור - 2010"; גליון 125, "חורבת כור – 2011", גליון 128, "חורבת כור – 2012–2013 (פרויקט אזורי כנרת)"
