כורזים
ערך זה עוסק ביישוב קדום בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ולהבדיל בברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הוא גן לאומי.
שמו של היישוב הגיע מהכפר הערבי חירבת כראזה[1].
אזכורים בספרות העתיקה
כורזים נזכר בברית החדשה משום שעל פיה, שם כמו בכפר נחום הסמוך, ניסה אותו האיש להעביר את האנשים אל תורתו. כיון שדחו אותה ודבקו במסורת היהודית, קילל אותם. היישוב שגשג ופרח במשך מאות רבות אחרי מותו. כורזים נזכרת כאתר של תבואה משובחת במיוחד וראויה שיביאוה לבית המקדש[2][3]).
העתיקות והגן הלאומי
הגן מקיף את היישוב הקדום כורזים. האתר נחפר לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון, ולאחריו ו' גרין והוריישו קיצ'נר, היינריך קוהל וקרל וטצינגר ועוד. בשנים 1980–1984 נעשתה פעולת חפירה ושיחזור על ידי רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים במטרה לשמר ולשחזר את המקום ולהופכו לאתר תיירותי.
במקום נתגלו מבנים רבים והחשוב שבהם הוא בית כנסת. מלאכת שחזור נעשתה לא רק בבית הכנסת אלא בעיר כולה, רחובותיה ובתיה. כמו כן נתגלו מקווה, בורות מים, שלושה בתי בד. ושוחזרו בתים רגילים.
בית הכנסת
בית הכנסת זוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון בשנת 1869. השריד העיקרי מן העיר הקדומה הן חורבות בית כנסת, שבנוי כולו אבני בזלת. עיטורי האבן המדויקים מעידים על יוצריהם, שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה ושגיאה שנעשתה, אין אפשרות לתקנה. בית הכנסת הזה, הבנוי מאבני המקום הייחודיות, מתבלט לעומת זה של כפר נחום, הבנוי אבן לבנה שאינה מצויה באזור.
בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת לרבות הרצפה. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הושמו ספסלים מדורגים. אחד הפריטים המעניינים והייחודיים הוא כיסא משה[4] המופיע בפסיקתא דרב כהנא[5]. על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: ”זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים”. יודן בן ישמעאל היה אמורא ארץ-ישראלי בדור השלישי לאמוראים[6].
עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו. ובו מקום להניח ספר כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.
פתח בית הכנסת כמנהג בתי כנסת באותה תקופה פונה לדרום לכיוון ירושלים. עוד פריט מעניין היא אבן מסותת עם דמותה של מדוזה מהמיתולוגיה היוונית שנמצאה במקום. דבר המעיד על הפתיחות הרבה של תושבי המקום שהעזו לשלב אלמנטים אליליים בבית הכנסת שלהם. נמצאו עיטורים נוספים כמו דמויות עם אשכולות ענבים.
בבית הכנסת וסביבותיו נמצאו מטבעות רבות. בקבוצה הראשונה נמצאו מטמון מטבעות ובו כ-400 מטבעות רובן קונסטנטיניות, מראשית המאה הרביעית לספירה. בקבוצה השנייה נמצאו כ-1500 מטבעות בין המאה הרביעית ועד תחילת המאה השביעית לספירה.
בית הבד הצפוני
במקום היה קיים בית בד לייצור שמן זית: מפרכת עם אבני שכב (אבן ים) ורכב לריסוק הזיתים. ושני מכבשים לכבישת הזיתים כדי להפיק שמן. בשלב הראשון אבן הרכב היה מסובב בעזרת בהמה או בני אדם ושובר את הזיתים. בשלב השני הזיתים המעוכים היו מועברים למכבש ולאחר הפעלת לחץ, השמן שהיה נעצר היה נוזל לסדק העגול שבבסיס המכבש ומשם היה נשפך לאגן חצוב בסלע למרגלות המכבש. בניגוד לגתות שהיו מחוץ לעיר, בתי הבד היו בתוך העיר, מכיוון שהיה אפשר להוביל את הזיתים אל העיר מבלי שיתקלקלו, בניגוד לענבים שהיה צריך לדורכם בסמוך למקום הבציר שלהם. מכיוון שמשטח המכבשים גדול מבתקופה הביזנטית, יש בכך ראיה כי הם מהתקופה הרומאית המאוחרת, במאות השנייה והשלישית לספירה.
גת
בשנת 2019 התגלתה בחפירות בגן הלאומי כורזים, גת בגודל של כ-16 מ"ר, מעוטרת ברצפת פסיפס, אשר מתוארכת לתקופת התלמוד. הגת שימשה לדריכת ענבים ליין והיא התגלתה כשצוות שימור שעבד בגן הלאומי חשף במקרה את קצה משטח הפסיפס שלה[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמונות של כורזים
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כורזים, יישוב יהודי בעבר, באתר אימגו
- מידע על אתר כורזים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- כורזים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים
- ^ מראי מקום: לטייל עם המקורות בצפון הארץ, עמ' 125
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה עמוד א'
- ^ אלא שלפי הסוגיא שם מדובר במקומות סמוכים מאוד לירושלים (מזנוחה מזוהה עם מושב זנוח)
- ^ חננאל מאק, קתדרה דמשה וקתדרה דדרושה
- ^ פסיקתא דרב כהנא, ויהי ביום כלות, מהדורת מנדלבוים, א, עמ ' 18
- ^ אגדות התלמוד הירושלמי - רבי יודן (יהודה) בן רבי ישמעאל, באתר yaggada.haifa.ac.il
- ^ איתי בלומנטל, גת מתקופת התלמוד התגלתה בגן הלאומי כורזים, באתר ynet, 18 מרץ 2019
חלק מהעתיקות שאבדו צולם 1920 - 1933
דמויות עם אשכולות ענבים בבית הכנסת
בית הבד הצפוני בכורזים
כורזים
כורזים
| בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן | ||
|---|---|---|
|
