חיים פרוכטר
חיים פרוכטר (1925 - 2 במאי 2016) היה אדריכל נוף ופיתוח שפעל בישראל משנות ה-60 ועד שנות ה-90 של המאה העשרים. בשנת 1964 הקים משרד לתכנון גנים ונוף בשותפות עם אדריכל הנוף זאב פולק. שיא פעילותם היה בשנות השבעים, עת פעלו ממרחב שלמה שבדרום סיני ועד לנווה אטי"ב שעל הר החרמון. במספר תחרויות לתכנון גנים נבחרו עבודותיהם לביצוע בעקבות זכייתם במקום הראשון. כמו כן זכו בפרס קרוון לאדריכלות גנים נוף מטעם עיריית תל אביב-יפו בשנת 1979. ב-1971 הוזמנו פרוכטר ופולק על ידי עיריית קלן שבגרמניה לתכנן גן המייצג אופי ים-תיכוני. הגן הוצג לציבור במסגרת קונגרס בין-לאומי לתכנון גנים שהתקיים באותה עיר.
ביוגרפיה
חיים פרוכטר נולד ברומניה אך ילדותו עברה עליו בעיירה באדן ליד וינה שבאוסטריה. בשנת 1934 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בכפר חסידים ליד חיפה. בהיותו בן חמש עשרה נאלץ להפסיק את לימודיו ולעזור בפרנסת המשפחה. יחד עם אביו עבד כפועל בניין בעבודות שונות. בשנות הארבעים למד גננות בחניכות במדור הדתי של בית הספר החקלאי מקוה ישראל. עם הגעתם של ילדי טהראן לארץ ישראל, החליט להשתלם כמדריך נוער בסמינר בית הכרם בירושלים. הוא לא השלים לימודים אלה, וחזר לעבוד בגננות ובבניין. בשנת 1947 עברה המשפחה להתגורר בחיפה, וב-1951 הקים משפחה, ונולדו לו שני בנים ובת.
בשנות החמישים עבד כקבלן לעבודות פיתוח וגינון בשעות היום, ובשעות הערב עסק בתכנון גנים בהדרכתו של אדריכל הנוף יצחק קוטנר אותו הכיר בעת לימודיו ב"מקווה ישראל". בתחילת שנות השישים החל לעבוד כמתכנן במחלקת הגנים של עיריית חיפה. ב-1964 הקים בשותפות עם אדריכל הנוף זאב (ולטר) פולק משרד לתכנון גנים ונוף. השותפות התקיימה עד לפרישתו של פולק, ואז המשיך פרוכטר לבדו עד לשנת 2000, עת סגר את המשרד ופרש לגמלאות.
בשנות השבעים הוחלט להסדיר את אדריכלות הנוף כמקצוע המחייב רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים. הרישום התבצע על סמך תעודת לימודים ממוסד מוכר. פרוכטר נכלל בקבוצת אדריכלים שהיו בעלי ניסיון עשיר, אך את הידע המקצועי שלהם רכשו באופן בלתי פורמלי. כדי לאפשר את המשך פעילותם של אדריכלים אלו מונתה ועדה מקצועית שבחנה את יכולת התכנון שלהם. ועדת הבחינה התרשמה מיכולתו של פרוכטר ואישרה את רישומו כאדריכל נוף ופיתוח.[1]
סגנון עבודותיו
בעבודותיו שמר פרוכטר על גישה המתאימה את העיצוב, את החומרים ואת הצמחייה לנתוני המקום והסביבה הטבעית. במקומות רבים הוא שילב אלמנטים של מים ובריכות נוי. כך בגן הים תיכוני בקלן בגרמניה, בגן זיכרון בטבריה[2] (שאינו קיים עוד), בשדרות הגעתון בנהריה, בבית ההבראה של מבטחים בזיכרון יעקב, בבית התרבות בקיבוץ גלעד ובמקומות אחרים. ניתן לראות במאפיינים אלו את השפעתן של אסכולות לתכנון גנים אירופאיות. מאפיין נוסף בעבודותיו הוא עיצוב מוקדים כערוגות נוי, פינות ישיבה או פינות משחק לילדים המוקפים בקירות בצורת מעגל. כך בכיכר ליד בית ההבראה של מבטחים בזיכרון יעקב, בפינות ישיבה מוצלות ברחבות שלפני אכסניית הנער והמוזיאון בנווה זוהר, ובפינת המשחקים בעיר ימית. במקומות מדבריים שילב מרצפות צבעוניות כדי להוסיף צבע לרקע המדברי החד גוני.
עבודות בולטות
פעילותו של פרוכטר כאדריכל נוף נמשכה לאורך שנים רבות, בהן תכנן גנים באתרים רבים. להלן רשימה חלקית של עבודות מתקופות שונות. פריטים רבים מארכיונו של חיים פרוכטר נמסרו למשמרת בארכיון המרכז לחקר המורשת הבנויה בקריית הטכניון בחיפה.
שנות השישים
- מלון הילטון בתל אביב
- בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב (כיום מלון אלמא)
- בית הבראה של מבטחים במעלות
- בית התרבות בקיבוץ גלעד
שנות השבעים
עבודות שונות ובהם עבודות עבור האגף לבנייה כפרית של משרד השיכון ברחבי הארץ:
- מרחב שלמה: אופירה ( שרם א-שיך) בדרום חצי האי סיני ומושב נביעות (נואייבה). (השטח הוחזר למצרים בעקבות הסכם השלום)
- צפון סיני: העיר ימית. (השטח הוחזר למצרים בעקבות הסכם השלום)
- בקעת הירדן: היאחזות נח"ל ארגמן
- שכונות ראשונות בקריית ארבע
- אלון שבות בגוש עציון
- שכונת רמות בירושלים
- נווה אטי"ב שעל החרמון
- אכסניית הנוער והמוזיאון בנווה זוהר שליד ים המלח
- פיתוח סביב מבני הציבור בקיבוצים (חדרי האוכל או בתי התרבות). ביניהם ניתן למנות את חדר האוכל בקיבוץ סער, חדר אוכל ואתר הנצחה בגבעת עוז, חדר אוכל בקיבוץ דן, חדר אוכל בקיבוץ אדמית[3]וקיבוצים אחרים של פי הזמנת המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר.
- עבודות בקיבוצים של התנועה הקיבוצית ובהם חדר אוכל בקיבוץ יפתח, בית העלמין בקיבוץ מלכיה, חדר אוכל בכפר סאלד ומועדון בקיבוץ גבת[3].
- פרק מרכזי בערד, רחבת כניסה לחדר אוכל בסמינר אורנים, גן זיכרון בטבריה, טיילת הרב קוק במעלות, בית אבות בקריית ים, כיכר מרכזית ואמפיתיאטרון במגדל העמק[3].
שנות השמונים והתשעים
בשנים אלו ניתן לציין את העבודות הבאות:
- כפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים
- כפר הנוער "הודיות" בגליל התחתון
- מלון "לוט" בחוף ים המלח
- מלון "ענבר" בערד
- הבניין המרכזי בבית חולים פוריה
- הגבעה הדרומית ביקנעם
- בית ספר "צוהר" ברכסים
- בית כנסת שכונתי בשכונת ורדיה בחיפה
- גשרים להולכי רגל ומזרקות מים לנוי בשדרות הגעתון בנהריה
- מבני ציבור בנווה דקלים. השטח פונה בעת פינוי גוש קטיף
פרסים ותחרויות תכנון
במסגרת עבודתו הכיר פרוכטר את הפסל יחיאל (חיליק) ערד מקיבוץ סער והשתתף בתכנון סביבת האנדרטה שהקים לזכר שיירת יחיעם. יחד עמו זכו פרוכטר ופולק בשנת 1970 בתחרות לתכנון גן זיכרון שבמרכזו אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון .
בשנת 1979 זכו פרוכטר ופולק בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף של עיריית תל אביב על "עיצוב סביבה וגן בבית ספר", עבודה שנעשתה בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה – בית בירם.[4]
ב-1971 נבחרו פולק ופרוכטר על ידי עיריית קלן שבגרמניה לעצב גן ים תיכוני (mittlemeergarten) באחד הפארקים הציבוריים של העיר, Rheinpark (בגרמנית). הפינה כללה בריכת מים ובה ריצוף המסמל את גלי הים התיכון, קירות העשויים מחלוקי נחל מלאכותיים (מאבני מחצבות קרארה באיטליה), מזרקה בצורת פטרייה נוטפת מים, המסמלת את החיסכון במים באזורים צחיחים וצמחיית אגן הים התיכון שנשתלה בכדי חרס גדולים המיועדים להעברה לחממות בעונת החורף.[5] על אחד הקירות שמאחורי הבריכה נרשם (בשפה הגרמנית) הפסוק מספר תהילים "...יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ. יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר. לִפְנֵי ה'..." (תהילים צ"ו י"א-י"ג). הגן הים תיכוני הוצג במסגרת קונגרס בינלאומי לאדריכלות נוף בשנת 1971.
לקריאה נוספת
- The Landscape of Man, Shaping the environmentfrom Prehistory to the present day, By Geoffrey and Susan Jellicoe. בפרק העוסק בעיצוב גנים באירופה במאה העשרים ניתן לראות מאפיינים שהשפיעו על עבודותיו של פרוכטר.
קישורים חיצוניים
- שפרה לשם, סיפורה של האנדרטה, הארכיון ההיסטורי של קריית טבעון. המאמר כולל צילום מכתב של עירית טבעון ובו הכרזה על הזוכים בתחרות התכנון של גן הזיכרון הפסל חיליק ארד והאדריכלים פולק את פרוכטר.
- ספר תמונות של עיריית קלן.[6]
הערות שוליים
- ^ תעודת רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים מספר 18627 מיום כ"ד אב תשל"ה - 1.8.1975
- ^ אתר הזיכרון המרכזי לחללי צה"ל
- ^ 3.0 3.1 3.2 ניתן לראות תוכניות מקוריות לעבודות אלו בספריית הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון - אוסף רות אניס.
- ^ מתוך רשימת הזוכים בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף בערך.
- ^ גן ישראלי בקלן, מדור ראיתי שמעתי, הארץ, 1971
- ^ לחיצה על המלבן התחתון בתמונה תציג קטע ממדריך של העיר קלן המתאר את תולדות הגן, ובו מוזכר מתכנן הגן.
