חיננית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיננית
WikiAir Flight IL-13-01 IMG 4777.JPG
מבט אווירי על חיננית ומדרום לה היישוב טל מנשה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎392 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת המרכז החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,659 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎9.7% בשנה
32°28′52″N 35°10′07″E / 32.4811729134093°N 35.1685906788509°E / 32.4811729134093; 35.1685906788509
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

חיננית (חִנָּנִית) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי בצפון השומרון, השני בגודלו בגוש יישובי צפון השומרון. אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור[3].

היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב נמצא הכפר עאנין, המשמר את שמה של העיירה התלמודית "עננין" הנזכרת בכתובת רחוב.

החלטה על הקמת היישוב, שנקרא אז באופן זמני ריחן ב', נתקבלה בוועדת השרים להתיישבות בסוף אוגוסט 1979[4] ואושרה בממשלה באמצע ספטמבר[5], לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים[6]. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה[7], אך ערעורו נדחה בקולות הליכוד, אליהם הצטרפו נציגי מפלגת העבודה, שכן ההחלטה על ההתיישבות באזור התקבלה עוד לפני המהפך[8] והיישוב נועד לעבות את ההתיישבות באזור מי עמי על גבול הקו הירוק[9]. בתי היישוב הוקמו כבר באמצע שנת 1980[10], אולם העלייה על הקרקע נדחתה מסיבות שונות[11] והמתיישבים הראשונים, עולים מהקווקז, עלו על הקרקע בשנת 1981. היישוב הוקם כמושב עובדים על ידי תנועת המושבים, אך מאוחר יותר הפכה ליישוב קהילתי.

אחת השכונות ביישוב היא מרכז קליטה לעולי חבר העמים. סמוך ליישוב נמצא אזור התעשייה שח"ק. יישובים ישראליים נוספים קרובים הם שקד וריחן וטל מנשה הנחשבת שכונה של חיננית.

שטח השיפוט של חיננית 9,401 דונם[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
  4. ^ יוסף צוריאל, יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
  5. ^ בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן, דבר, 16 בספטמבר 1979
    הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן, דבר, 17 בספטמבר 1979
  6. ^ היועץ המשפטי יצטרך, דבר, 10 בספטמבר 1979
  7. ^ ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור, דבר, 18 בספטמבר 1979; המשך
  8. ^ ערעור ידין נדחה, דבר, 20 בספטמבר 1979
  9. ^ משה קול, ההצבעה על ריחן ב', דבר, 30 בספטמבר 1979
  10. ^ עמוס לבב, הכנות קדחתניות לעלייתם של ישובים בצפון מערב שומרון, מעריב, 1 באוגוסט 1980
    תמונה, מעריב, 1 באוגוסט 1980
  11. ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  12. ^ עמוס הראל, דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי, באתר TheMarker