חנינא שיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ר' חנינא שיף
אין תמונה חופשית
לידה י"ט בניסן תרפ"ט
פטירה י"ח בטבת תשס"ח
מקום קבורה הר המנוחות
מקום מגורים ירושלים
כינויים נוספים "חנינא סגן הכהנים"
ידוע בשל משב"ק אדמו"רי גור כ-60 שנה
תפקיד עסקן ציבורי, יו"ר עמותת עלי שיח וגזבר בית היתומים דיסקין

חנינא שיף (י"ט בניסן תרפ"ט, 29 באפריל 1929 - י"ח בטבת תשס"ח 27 בדצמבר 2007) היה עסקן ציבורי ומשמש בקודש של ארבעה אדמו"רי גור, ויו"ר עמותת עלי שיח[דרוש מקור].

ביוגרפיה

נולד בשנת תרפ"ט בעיר אונגוואר, הונגריה, לאלימלך, צאצא לבעל ה"נועם אלימלך". הוריו התגוררו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה בגורליץ, גליציה. אך נאלצו לעקור להונגריה וקבעו מקומם באונגוואר. במלחמת העולם השנייה שהה במחנה אושוויץ. כאשר הרוסים התקרבו הועבר למחנה בוכנוואלד, שם פגש אותו הרב ישראל מאיר לאו, שסיפר כי חנינא ארגן את חבריו לתפילה וכשנתפס הוכה על ידי השומרים הגרמנים[1].

לאחר המלחמה עלה לארץ ביחד עם ילדי בוכנוואלד ולמד ב"ישיבת שפת אמת" בירושלים. נבחר לדובר בשם הבחורים במעמד הנחת אבן הפינה של בנין ישיבת שפת אמת. נישא למרים, בתו של הרב שלום זאב אייזנבאך, ונולדו להם חמישה ילדים.

נפטר בי"ח בטבת תשס"ח ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

כמשב"ק אדמו"רי גור

עם הכתרתו של רבי ישראל אלתר לאדמו"ר מחסידות גור מונה חנינא לאיש סודו ומשמשו. ולאחר פטירתו המשיך לשמש כמשב"ק אצל אחיו רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, ולאחר מכן אצל אחיו רבי פינחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור, ולאחר פטירתו שימש כמשב"ק אצל אחיינו רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי.

בראש השנה תשכ"ט, לפני קריאת התורה, הורה ה"בית ישראל" שהוא יהיה גבאי בית המדרש. בתפקיד זה היה גם הכרוז בשם האדמו"רים.

חנינא היה ממונה להדריך את האברכים הצעירים לקראת נישואיהם. ונקרא בחיבה על ידי ה"לב שמחה" "חנינא סגן הכהנים"[1].

עוד מפעילותו הציבורית

רבי חנינא היה גבאי צדקה. כן היה ממייסדי קרן היתומים של בית היתומים דיסקין[דרוש מקור] ושימש במשך כ- 30 שנה כגזבר פעיל של "בית היתומים דיסקין"[דרוש מקור]. יו"ר עמותת עלי שיח מיום הקמתה[דרוש מקור]. תקופות ארוכות היה מוסר שיעורים בפרשת השבוע וב"פרקי אבות". כן הוא היה חבר בהנהלת גמ"ח בית ישראל ובהנהלת ישיבת נר ישראל בירושלים[דרושה הבהרה]

עיריית ירושלים הנציחה את זכרו כשעל שמו נקרא רחוב רבי חנינא שיף[2] בשכונת גאולה בעיר.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0