הרב יעקב אריה אלתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יעקב אריה אלתר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב אריה אלתר מגור
האדמו"ר מגור.jpeg
לידה 18 במאי 1939 (גיל: 83)
כ"ט באייר ה'תרצ"ט
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
בת זוג שושנה
אדמו"ר מגור ה־7
13 במרץ 1996 – מכהן
(26 שנים)
→ האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר (דודו)

הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור משנת ה'תשנ"ו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו

נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לרבי שמחה בונים אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר) לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת. בנעוריו בשהותו בקארלסבד עם אביו, לימדו רבי יחזקאל גרובנר, לימים רבה של דטרויט, פרקי משניות. נישא לרבנית שושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם. במשך שנים רבות למד בבית החסידים של גור ברחוב רש"י בבני ברק. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מחסידות ספינקא[דרוש מקור]. עד מינויו לאדמו"ר, לא שימש בתפקיד תורני ולמד בכולל בית תלמוד להוראה ובהמשך בשטיבל ברחוב רש"י.

הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)[1]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו הוא התגורר בדירה בבניין מגורים רגיל ברחוב רשב"ם שבשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת תשע"ב עבר לגור בירושלים, בדירה הנמצאת סמוך לבית המדרש החדש של החסידות.

פועלו הציבורי

בצעירותו פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק. בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לרחוב מלצר, ואף לאחר התמנותו לאדמו"ר, המשיך להתפלל בשטיבל זה, וכתוצאה מכך הפך השטיבל למקום התאספות מרכזי לחסידים מכל הארץ שהיו מגיעים לשבתות לאדמו"ר, בשבועות בהם לא שהה במרכז החסידות בירושלים.

כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים אלתר, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ומשנחלש אביו באלול ה'תשמ"ה הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר[2]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בתנועת חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת ה'תשמ"ט ולהקמתה של תנועת דגל התורה.

עם פטירת אביו בתשנ"ב, לאחר ויתורים הדדיים על התפקיד, הועברה ההנהגה לדודו רבי פנחס מנחם אלתר[3][4]. לאחר פטירתו, בשנת ה'תשנ"ו, מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.

הרב אלתר הוא ממובילי ומנהיגי תנועת אגודת ישראל, אשר בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. את עיסוקו בפוליטיקה הוא רואה כשליחות, אשר דרכה מרבים כבוד שמים ושומרים על אופיה היהודי של מדינת ישראל. בעבר באופן מסורתי היה מוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה בבחירות לכנסת ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה עד לכנסת השש עשרה שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה ולכנסת העשרים וארבע בה הוצב משה גפני בראשות הרשימה. שליחו של הרב אלתר החל מהכנסת החמש עשרה ועד לפרישתו ביוני 2022 היה ח"כ יעקב ליצמן, אז החליט הרב אלתר למנות במקומו את יצחק גולדקנופף. נציגים נוספים מטעמו שכיהנו בעבר הם יעקב כהן מבני ברק שימש כשליחו עד לפרישתו בשלהי כהונתה של הכנסת השבע עשרה, ואליהו חסיד שכיהן כנציגו בכנסת העשרים ושלוש.

יחד עם רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח[5], ה'תשס"ו ו-ה'תשס"ז[6], וכן לחיזוק הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטיינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום[7]. שבועיים לאחר מכן השיב הרב אלתר ביקור גומלין.

בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008 תמך בניר ברקת לראשות העיר ירושלים ולא במועמד החרדי מאיר פרוש[8]. בבחירות 2018 תמך ביוסי דייטש בסיבוב הראשון, ובסיבוב השני בו התמודדו משה ליאון ועופר ברקוביץ, ניתן חופש הצבעה בחסידות.

דרכו בהנהגת חסידות גור

הרב אלתר מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ומעדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנות ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בדרך הלימוד ובפעילות מוסדות החינוך בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד גמרא ורש"י בלבד ללא ראשונים כלל (כולל תוספות), סיכום מסכתות שלימות בעל-פה (לימוד זה מכונה 'מזומנים' ועליו מושם הדגש העיקרי, תוך העדפת לימוד הגמרא וזכירתה על פני התעמקות במפרשיה), לימוד "שעה הלכה" בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא".

הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם, בשל כך הוא אינו מתיר לחסידיו להתגורר מעבר לקו הירוק, לנסוע בטרמפים או ללכת לכותל דרך הרובע המוסלמי, בשל כך הוא אינו ממליץ על מגורים בחיפה בשל זיהום האוויר ממפרץ חיפה.

בתקופת הנהגתו התפצלה החסידות ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי שאול אלתר והקים את קהילת פני מנחם.

משפחתו

הרב אלתר נשוי לרבנית שושנה[9] בת הרב מנדל וייץ מראשי ישיבת חידושי הרי"ם, ולשעבר מורה בסמינר גור בבני ברק, ואב לתשעה ילדים:

  • אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת".
  • אסתר, אשת הרב אברהם העניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בנו של רבי מאיר זילברשטיין שהיה רב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
  • הרב נחמיה, מתגורר באשדוד, חתנו של הרב צבי קופרברג. עומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
  • חיה, אשת אברהם שמואל רנד מקרית הרי"מ לוין בתל אביב-יפו.
  • חוה, אשת הרב חיים יהושע שור (שארר) מבני ברק, ראש הישיבה הגבוהה חידושי הרים, ונכדו של רבי גדליה שור.
  • רבקה רחל, אשת הרב שמעון רוטשטיין מבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה. עורך את מאמרי תורתו של חמיו.
  • הרב ישראל מנחם, מתגורר בבני ברק. חתנו של רבי עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין, וראש ישיבת בית נחמיה בעיר. מכהן במקביל כראש מכון "פאר מקדושים" לההדרת ספרי חסידות. וחבר הנהלת קופת הצדקה 'עזר נישואין' של חסידי גור.
  • הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. חתנו של הרב אברהם משה קליינהנדלר. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת ה'תשע"ד הקים ארגון למען יתומי ואלמנות החסידות.
  • דוד בנו הצעיר, חתנו של קלמן ביין. מתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב יעקב אריה אלתר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הרבנים העשירים בישראל - פורבס ישראל
  2. ^ תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'.
  3. ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
    ועיין ערך רבי פנחס מנחם אלתר
  4. ^ בתחילת הנהגתו כתב הפני מנחם שלאחר פטירתו תעבור ההנהגה להרב יעקב אריה.
  5. ^ רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים באתר הארץ
  6. ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה הארץ, 4 במאי 2007
  7. ^ ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
  8. ^ דני זקן, הכירו את האדמו"ר מגור, גלובס, ‏28.05.2019
  9. ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0