טיוטה:אבן האזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה
אבן האזל
מידע כללי
מאת רבי איסר זלמן מלצר
סוגה עיון
נושא רמב"ם
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו
תאריך מהדורות נוספות ה'תשפ"ד
מספר כרכים ט
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אבן האזל על הרמב"ם

אבן האזל (בראשי תיבות אבהא"ז) הוא חיבורו של רבי איסר זלמן מלצר על הרמב"ם.

מחבר הספר

רבי איסר זלמן מלצר (ה' באדר א' ה'תר"ל - י' בכסלו ה'תשי"ד) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בארץ ישראל וראש מועצת גדולי התורה, וממנהיגי הציבור החרדי בשנות הקמת המדינה. היה תלמידו של רבי חיים מבריסק.

אודות הספר

השגות הראב"דהגהות הרמ"ךמגדל עוזהגהות מיימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלויאבי עזרידרך אמונה


מקובל כי לאחר הוצאתו של הספר לבוש מרדכי של גיסו רבי משה מרדכי אפשטיין דרבנה הרבנית בילא הינדא אשת רבי איסר זלמן את בעלה לפרסם את חדושי תורתו (באותה תקופה עמל רבות לההדיר את חדושי הרמב"ן), ובתחילה פרסמם בעלונים ולבסוף הוציא את ספרו אבן האזל.

קרא לספרו "אבן האזל" על שם הפסוק "וישבת אצל אבן האזל" וכיון שה'אזל' הוא ר"ת לשמו, איסר זלמן.

בהקדמתו[1] כתב שאינו כתב דווקא את החדושים שאמר בשעורים, כי בשעורים אינו אלא החדושים שעל דרך הסברא (לומדעס), אך בספרו לעתים לא שייך לבאר דברי הרמב"ם בדרך הסברא, וכן הוא בספר חדושי רבנו חיים הלוי של רבו רבי חיים מבריסק.

בספרו מספר פעמים מביא חדושים שכבר עמדו עליהם נושאי כלים אחרים, ובעיקר המרכבת המשנה והאור שמח. והסיבה שלא הוציאם מספרו הוא כיון שיש לו זכות בהם בזה שחידשם, וכן מפני שחלקם אינם מצויים. וכמו כן כיון שפעמים שכתב הדברים בשינוי מה[2].

הספר התקבל באהדה רבה בעולם הישיבות, בעיקר הליטאי

מלבד ספר זה חיבר רבי איסר זלמן הערות לחדושי הרמב"ן, ונדפסו במהדורתו לרמב"ן[3]

הדפסת הספר

הספר מחולק לתשעה חלקים אשר נדפסו בין השנים ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו[4], ומאז בכל המהדורות נדפס הצילום של המהדורה הראשונה, ובשנת ה'תשפ"ד יצא לאור במהדורה חדשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לח"ג
  2. הקדמה לח"א
  3. ירושלים ה'תרפ"ח.
  4. כשנה אחר פטירת המחבר