לדלג לתוכן

טיוטה:אבן האזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה
אבן האזל
מידע כללי
מאת רבי איסר זלמן מלצר
סוגה עיון
נושא רמב"ם
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו
תאריך מהדורות נוספות ה'תשפ"ד
מספר כרכים ט
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אבן האזל על הרמב"ם
השגות הראב"דהגהות הרמ"ךמגדל עוזהגהות מיימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלויאבי עזרידרך אמונה

אבן האזל (בראשי תיבות: אבהא"ז) הוא ספר חידושים על המשנה תורה להרמב"ם, שנכתב על ידי רבי איסר זלמן מלצר.

אודות הספר

מסופר כי לאחר הדפסתו של הספר "לבוש מרדכי" של גיסו, רבי משה מרדכי אפשטיין, דרבנה אותו אשתו בילא הינדא לפרסם את חדושי תורתו (באותה תקופה עסק רבות בההדרת חדושי הרמב"ן). בתחילה פרסמם בעלונים ולבסוף הדפיסם בספר אבן האזל[דרוש מקור].

מקור שם הספר הוא מהפסוק ”וישבת אצל אבן האזל”[1]. רבי איסר זלמן קרא כך לספרו מכיוון שהמילה "אזל" היא ראשי תיבות של שמו, איסר זלמן.

בהקדמתו לחלק השלישי מסביר שלא כתב בו דווקא את החדושים שאמר בשעורים, כי בשעורים אמר רק את חידושיו שעל דרך הסברא, אך על דרך האמת לעתים לא שייך לבאר דברי הרמב"ם בדרך הסברא, וכתב שכך נהג גם כן רבו רבי חיים מבריסק בספרו חדושי רבנו חיים הלוי.

בהקדמתו לחלק הראשון, כתב כי בספרו מביא מספר פעמים אף חדושים שהוזכרו כבר בספרים קדומים יותר, כדוגמת המרכבת המשנה והאור שמח, אך למרות זאת הדפיסם מספרו מכיון שיש לו זכות בהם בזה שחידשם, וכן מפני שחלק מהספרים אליהם כיוון אינם מצויים, ומכיון שלפעמים כתב את בחידושיו בשינוי כלשהו מאייך שכתבו המפרש האחר.

הספר התקבל באהדה רבה בעולם הישיבות[דרוש מקור], בעיקר הליטאי[דרוש מקור].

מלבד ספר זה, חיבר רבי איסר זלמן הערות לחדושי הרמב"ן, ונדפסו במהדורתו לרמב"ן[2]. כמו כן בשנת ה'תשס"ז נדפסו חידושיו לסדר זרעים[3].

הדפסת הספר

הספר מחולק לתשעה חלקים, אשר נדפסו בין השנים ה'תרצ"ה - ה'תשט"ו[4], ובמשך השנים נדפס מספר פעמים נוספות במהדורת צילום של המהדורה הראשונה.   בשנת ה'תשפ"ד נדפס הספר שוב במהדורה חדשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים