חיים ארוכים תכתבנו הוא פיוט סליחה מסוג שלמונית הנאמרת למנהג האשכנזים בסליחות לערב ראש השנה. הבתים מסודרים בסדר האלף בית וכל בית בפיוט מתחילה ומסתיימת במילה "חיים".
חַיִּים אֲרוּכִים תִּכְתְּבֵנוּ נְטֹעַ בְּלִי לַעֲקֹר.
בְּשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא מַעֲשִֹים לִסְקֹר.
הַטּוֹב צְפֵה וְהָרַע אַל תַּחְקֹר.
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים:
חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וְרֶגַע בְּאַפּוֹ נִרְאֵית.
לֹא לָנֶצַח תָּרִיב נַחֲלַת הַנִּלְאֵית.
הַשְׁמִיעֵנוּ נָא סָלַחְתִּי עָוֹן לָשֵֹאת.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים:
חַיִּים גְּאֹל מִשַׁחַת תְּעַטְּרֵנִי חֶסֶד אֶזְרָח.
וֶאֱמֶת יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח.
תַּרְחִיק פְּשָׁעֵינוּ כִּרְחֹק מַעֲרָב מִמִּזְרָח.
תּוֹדִיעֵנוּ אֹרַח חַיִּים:
חַיִּים דְבָרְךָ יַדְּעֵנוּ אֵל גִּבּוֹר וְיוֹעֵץ.
לְהִדָּבֵק בְּתוֹרָתְךָ אוֹתָנוּ בְּטוֹבָה לְהִוָּעֵץ.
הַגְבֵּר טוֹב עַל צְפוֹנִי לְהַרְעֵץ.
לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים:
חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְרִפְאוּת וּמֵרוּחַ.
תּוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁרִים בְּאוֹר זָרוּעַ זָרוּחַ.
וְכָל הַדָּבֵק בָּהּ יִהְיֶה סָרוּחַ.
כָּל בָּשָֹר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים:
חַיִּים וְשָׁלוֹם תִּסְמְכֵנוּ בְּיִרְאָה אוֹתְךָ לַעֲבֹד.
וְנָגִילָה וְנִשְֹמְחָה בָּךְ רְשָׁעִים בַּאֲבֹד.
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָֹרָה אוֹתָנוּ לִזְבֹּד.
יִרְאַת יְיָ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים:
חַיִּים זְבָדַנִי זֶבֶד טוֹב גְּדוֹל הָעֵצָה.
מַחֲסֶה לָנוּ עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא.
שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אָמַר בְּפִיצָה.
כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים:
חַיִּים חִנָּם חָנֵּנִי אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת.
עָוֹן תִּמְחֹל חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת.
וְשֹוֹנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת בְּיִסּוּר תּוֹכָחוֹת.
לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים:
חַיִּים טוֹבִים גְּמֹל לַעֲבָדֶיךָ נַפְשָׁם לִגְאֹל.
מֵרְאוֹת שַׁחַת כְּנָם נִשְׁאַל נִשְׁאֹל.
לֹא כֵן הָרְשָׁעִים שֶׁפָּרְקוּ עֹל.
יַשִּׁיא מָוֶת עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים:
חַיִּים יוֹדוּךָ כָּמוֹנוּ וְלֹא קְרוּצֵי קֶרֶץ.
אָב לַבָּנִים יוֹדִיעַ שִׁבְחֲךָ בְּמֶרֶץ.
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ שִׁבְחֲךָ לְהַעֲרֵץ.
לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:
חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם תַּשְׁמִיעַ טֶרֶף חֻקָּם.
מֵחַטָּאתָם טַהֲרֵם וְאַל תְּשִׁיבֵם רֵיקָם.
מִמְתִים יָדְךָ יְיָ מַלֵּא סִפְקָם.
מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים:
חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְֹכִּיל לְמַעַן סוּר מֵחֶרֶךְ.
אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִפֶּרֶךְ.
וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לְיָמִים אֹרֶךְ.
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים:
|
חַיִּים מִסֵּפֶר יִמָּחוּ גְבָל וּמוֹאָב הַגְּבוֹהִים.
לְבוּל עֵץ סוֹגְדִים וְקוֹדִים וּמַאֲלִיהִים.
בַּל יֻחַן רָשָׁע הַמַּדְכֶּה יִדּוֹן בְּשִׁלּוּהִים.
כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִים:
חַיִים נִשְׁבַּעְתָּ בּוֹ לְבִנְךָ יְחִידֶךָ.
שַׁעַר אוֹיְבָיו לְהַנְחִילוֹ תַּתָּה בְּיָדֶךָ.
אָנַפְתָּ וְתָשׁוּב עַל כֵּן אוֹדֶךָ.
כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים:
חַיִּים שֹבַע שְֹמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נוֹרָאוֹת.
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת.
תָּשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת.
כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים:
חַיִּים עַל הָאֲדָמָה יְבֻשַּר עַמְּךָ מִמְּעוֹנוֹת.
וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם חֵטְא וַעֲוֹנוֹת.
לֵב טָהוֹר בְּרָא לָנוּ וְהַמְצִיאֵנוּ חֲנִינוֹת.
אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים:
חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים מְחִתָּה.
בְּקָצְבְּךָ מִלְחָמוֹת וְשָׁלוֹם וּפַלָּצוּת וּבְעָתָה.
שֹבַע וְרָזוֹן וְחִיל הַחַיִּים וְהַמָּוְתָה.
הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים:
חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד תַּגְדִּיל לְיָפָה כְּתִרְצָה.
הַזּוֹרַעַת חֶסֶד וְקוֹצֶרֶת בְּלִי שִׁמְצָה.
תְּכוֹנֵן צַדִּיק יְיָ וּגְדֹר פִּרְצָה.
רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים:
חַיִּים קַיָּמִים תַּנְחִילֵנוּ וְחָכְמָה וָדַעַת בְּמוֹעֵצוֹת.
שָֹשֹוֹן וְשִֹמְחָה תַּשְׁמִיעַ מֵעִיר חוּצוֹת.
וְהַעֲבֵר מֵעָלַי עָוֹן וְהַלְבֵּשׁ מַחֲלָצוֹת.
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים:
חַיִּים רְאֵה עַם סְגֻלָּתְךָ כְּקֶדֶם לִמְתוֹב.
לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת עַד דִיתוֹב.
נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לְפָנֶיךָ חָשׁוּב הַטּוֹב.
קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לְחַיִּים:
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לוֹ חַיֵּהוּ מִיּוֹמַיִם.
גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ כִּיפַת פַּעֲמַיִם.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם.
בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים:
חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה סְלֹחַ אֶל חַטֹּאתֵיכֶם.
תַּשְׁמִיעַ וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם.
לֵאמֹר מָצָאתִי כֹפֶר רָצִיתִי אֶתְכֶם.
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים:
חַיִּים מִמְּךָ הָאֵל סָמְכָה יוֹנָתְךָ הַמְּשׁוּכָה.
לְהִדָּבֵק בְּךָ כַּדָּת וְכַהֲלָכָה.
תְּבִיאֵנוּ לְהַר צִיּוֹן וְתָשִׁיב הַמְּלוּכָה.
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים:
חַיִּים מִמֶּנּוּ נוֹחִיל וְלִישׁוּעָתוֹ קִוִּינוּ.
עַתָּה יַרְחִיב יְיָ לָנוּ וּפָרִינוּ.
יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ.
אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים:
|
|
|
|
|
|
תוכן הפיוט
הפיוט פונה לקדוש ברוך הוא ומבקש לקראת יום הדין שה' יכתבנו לחיים טובים וכולל בזה בקשות רבות שאת כולם הוא כולל בבקשה לחיים. בפיוט הוא מבקש על פרנסה, בריאות, מחילה וכפרה ועוד. חלק גדול מהבקשות הם לחיים רוחניים מלאים בלימוד תורה וביראת שמים, וכן מבקש על לב טהור ולהינצל מהיצר הרע וגם על חיים שבו ייזכו לגאולה ולבניין בית המקדש.