יאיר בן מנשה
| לידה | מצרים העתיקה[2] או במדבר סיני[3] |
|---|---|
| גיל פטירה | 240 (בערך)[1] |
| אב | מנשה |
| תקופה | דור המדבר |
| בתנ"ך | ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט-מ"ב |
יאיר בן מנשה הוא אישיות מהתנ"ך, המוזכרת מספר פעמים במקרא.
זהותו
יאיר בן מנשה מוזכר לראשונה בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט-מ"ב:[4]
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.
לפי פרשנות חז"ל,[5] יאיר הוא בנו של מנשה בן יוסף, נולד בימי יעקב וחי עד אחר שנכנסו ישראל לארץ. על אף שהיה מדור המדבר, לא נכלל בגזירת המיתה שנגזרה בחטא המרגלים, מאחר שהיה למעלה מגיל שישים.[6] לפי שיטה זאת חי בערך מאתיים וארבעים שנה.
אך מפרשי הפשט כתבו[7], על פי ספר דברי הימים,[8] שהוא לא בן ישיר של מנשה אלא צאצאו, בנו של שגוב בן חצרון, בנו של פרץ משבט יהודה. יחוסו למנשה בא מצד אמו, שהיתה בתו של מכיר בן מנשה, ומפני שלקח את אחוזתו בעבר הירדן עם שבט מנשה, התייחס אחר משפחת אמו[9].
לפי דעת רבי נחמיה המובאת במסכת בבא בתראדף קכ"א עמוד א', נהרג יאיר במלחמת העי הראשונה, שם מוזכר בפסוק שנהרגו "כשלושים וששה איש"יהושע, ז', ה'. לפי פירושו של רבי נחמיה הכוונה ליאיר, שהיה שקול כנגד 36 איש, רובה של סנהדרין שהייתה של שבעים ואחד איש.
לפי מדרש רבה[10] לא היו לו ילדים, ואת חלקו ירשו בני אחיו מכיר בן מנשה. אולם הרמב"ן[11] כתב, על פי הפסוק בדברי הימים המזכיר את יאיר כבעלים של "קנת ובנותיה", שנבח המוזכר בפרשת מטות כמי שלכד אותן היה בנו של יאיר.
חוות יאיר
יאיר מוזכר בתורה בתור הכובש של חבל ארגוב בצפון הגלעד בארץ הבשן, מידו של עוג מלך הבשן.[12] באזור היו קריות וכפרים, ויאיר קרא להם על שמו חוות יאיר.[13] לפי המדרש המובא ברש"י, יאיר ביקש להנציח את שמו בשם הערים, מפני שלא היו לו צאצאים.[14] בכך מוסבר הביטוי בדברים "ויקרא אותם על שמו חוות יאיר עד היום הזה", הבא ללמד שמטרת קריאת השם להיזכר לדורות התקיימה.[15]
לפי המזהים את יאיר בן שגוב משבט יהודה שבספר דברי הימים עם יאיר בן מנשה, היו לו בארץ הגלעד עשרים ושלש ערים, ונלקחו ממנו על ידי הגשורים והמעכתים.[16]
יש להבדיל בינם לבין שלושים הערים של יאיר הגלעדי, אחד משופטי ישראל בתקופה מאוחרת יותר, שנקראו אף הן על שמו חוות יאיר.[17]
הערות שוליים
- ^ לפי סדר עולם. לפי אבן עזרא רמב"ן וחזקוני פחות מכך
- ^ לפי סדר עולם
- ^ לפי אבן עזרא רמב"ן וחזקוני
- ^ הוא מוזכר בצורה דומה בספר דברים, פרק ג', פסוקים י"ד-ט"ו
- ^ ברייתא בסדר עולם פרק ט', מובאת בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א עמוד ב', במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א עמוד ב'
- ^ אבן עזרא על במדבר לב, מא, פירוש הרמב"ן לתורה על במדבר שם, חזקוני על במדבר שם, ורבנו מיוחס שם
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים כ"א-כ"ג
- ^ תלמיד רס"ג, מובא אצל: יהודה קיל, דעת מקרא דברי הימים א, עמ' 65
- ^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה ו'
- ^ על ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א.
- ^ ספר דברים, פרק ג', פסוק י"ד
- ^ לפי במדבר, ל"ב, מ"א ומלכים א', ד', י"ג הערים היו חלק מגלעד, ובמקומות אחרים הן מוגדרות כחלק מן הבשן (דברים, ג', י"ד, יהושע, י"ג, ל', דברי הימים א', ב', כ"ג).
- ^ במדבר רבה, פרשה י"ד, פסקה ו', רש"י במדבר פרק לב פסוק מא
- ^ ראו רש"ר הירש דברים ג, יד
- ^ אבן עזרא במדבר פרק לב פסוק מא, רד"ק דברי הימים א פרק ב פסוק כב
- ^ ספר שופטים, פרק י', פסוק ד' ורד"ק שם