יאיר הגלעדי
מקום קבורה | קמון | ||||
---|---|---|---|---|---|
|
יָאִיר הַגִּלְעָדִי היה השופט השביעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. מוצאו של יאיר הוא משבט מנשה, מחצי השבט שממזרח לירדן.
פועלו של יאיר
יאיר נזכר בשלושה פסוקים בספר:
וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן
יאיר שייך לקבוצת "השופטים השקטים", שבעיקר ידוע שמם, אך פועלם נסתר. האויב מולו נלחם יאיר אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע.
לפי כמה שיטות, יאיר שימש בתפקיד ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו[2].
מקור השם
בפרשת כיבוש עבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים מופיע גיבור - יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א). יאיר בן מנשה כבש שטחים בחבל הארץ הגלעד אשר כונו מאוחר יותר "חוות יאיר", והתנחל בהם יחד עם בני שבטו. במקרא נאמר: ” וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר”. יאיר בן מנשה היה לאחד מהמתנחלים הישראלים הראשונים. מדובר בחבל גאוגרפי השונה מ"חות יאיר" מספר שופטים[3].
השופט השמיני היה יפתח הגלעדי, אף הוא מהגלעד.
חוות יאיר
מיקומם של "חוות יאיר" שנקראו על שמו שונה ממיקום חוות יאיר המוזכר בתורה על שם יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א) הכובש בעבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים.
סוף ימיו
יאיר נקבר בקמון. ישנן השערות רבות ביחס למקום זה כיום.
לקריאה נוספת
- יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק כא' 'אשר לא יזבח לבעל ימות':השופט יאיר בספר קדמוניות המקרא. עמ' 237–249.
- יגאל אריאל, חוות יאיר - פרשת כיבוש והתנחלות בגולן, על אתר ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 159 - 169.
- הרב שמואל ישמח, זיהוי שבטו של כל שופט, ירחון האוצר, גיליון כט, סיוון תשע"ט, עמ' קפ - קפו
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק י', פסוק ג'
- ^ סדר תנאים ואמוראים; פירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'; רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה.
- ^ רד"ק שופטים, י', ד'