חצרון בן פרץ
חצרון הוא אישיות מהתנ"ך, בנו בכורו של פרץ בן יהודה ואחיו של חמול. הכתוב בספר במדבר מונה את חצרון עם אבות האומה הישראלית.[1] שמו של חצרון נזכר לראשונה ברשימת היחס בבראשית המונה את יעקב, בניו ומשפחותיהם אשר ירדו למצרים.[2] מאבותיו של דוד המלך.
שם אשתו הראשונה של חצרון לא מופיע בתנ"ך. בניו מאשתו הראשונה היו: 1. יְרַחְמְאֵל; 2. רָם, מאבותיו של דוד המלך[3]; 3. כְּלוּבָי שבהמשך מכונה "כלב". יש המזהים אותו עם כלב בן יפונה[4] ויש אומרים שהוא בנו של רם[5].
בהיות חצרון בגיל שישים, נשא לאישה את בת מכיר והיא ילדה לו את שגוב.[6] אביה אשתו השלישית של חצרון ילדה לו לאחר מותו את אשחור. ייתכן כי נישאה לחצרון שכבר הגיע לגיל מופלג ולאחר נישואיהם נפטר, והיא ילדה את בנה לאחר מותו.[7]
רשימות היחס המופיעות בספר דברי הימים ומספרות אודות ארגון משפחות יהודה נותנות מידע על משפחתו של חצרון. יש המחלקים את שבט יהודה לשתי קבוצות עיקריות- שהעיקרית ביניהן היא משפחתו של חצרון בן פרץ ועם הקבוצה השנייה היא של שאר משפחות יהודה. הקבוצה השייכת למשפחת בני חצרון נחלקת לבני ירחמאל ובני כלב בן יפונה, ובאמצע הקבוצה שעימה נמנה בית דוד.[8]
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"א
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
- ^ מגילת רות, פרק ד', פסוק י"ט
- ^ ראו רש"י לספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו
- ^ דעת המלבי"ם בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק מ"ב.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"א
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"ד
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 50
