יברוד (סוריה)
ערך זה עוסק בעיר בסוריה. אם התכוונתם לכפר ערבי ב| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז ריף דמשק |
| נפה | יברוד (ער') |
| דת | אסלאם סוני, נצרות |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 25,891[1] (2009) |
| ‑ במטרופולין | 45,257 (2009) |
| קואורדינטות | 33°58′N 36°40′E / 33.967°N 36.667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
יַבְּרוּד (בערבית: يبرود, באנגלית: Yabroud) היא עיר במחוז ריף דמשק בסוריה.
יברוד נחשבת לעיר חשובה מאוד מבחינה ארכאולוגית, משום שיש בה קבוצה גדולה מאוד של אתרים ארכאולוגיים ומבנים עתיקים מתקופות שונות, מתקופת האבן ועד לתקופת האסלאם.
ב-2009 מנתה האוכלוסייה של יברוד 25,891 תושבים[1], רובם מוסלמים סונים, וחלקם נוצרים המשתייכים ברובם לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.
גאוגרפיה ואקלים
גאוגרפיה
העיר יברוד ממוקמת כ-80 ק"מ צפונית לדמשק, עיר הבירה של סוריה, כ-8 ק"מ דרומית לאל-נאבק (ער'), וכ-16 ק"מ מגבול לבנון–סוריה. היא עומדת בתוך רכס הרי קלמון אשר מהווים את החלק הצפון-מזרחי של רכס הרי "מול הלבנון", בגובה של כ-1,500 מטר מעל פני הים.
את העיר מקיפים מרוב צידיה הרים גבוהים מאוד, שהגבוהים שבהם מתנשאים לכ-2,000 מטרים. בסמיכות לעיר שוכנים ואדיות ועמקים רבים, ביניהם עמק סקיפטה המרוחק כ-15 ק"מ מן העיר, ואדי משכונה, ואדי קרינה, ועוד עמקים רבים נוספים.
אקלים
האקלים ביברוד הוא אקלים קר מאוד בחורף, בו הטמפרטורה בעיר עשויה להגיע ל-16 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. יש המשערים שמקור שמה של העיר הוא במילה הארמית-סורית "יברו", המבטאת קור. בשל היותה בצל הגשם, המשקעים ביברוד מועטים, ובעיר יורדים בשנה פחות מ-150 מ"מ של משקעים.
היסטוריה
בתקופה הפרה-היסטורית
ההתיישבות באזור יברוד החלה בתקופה הפלאוליתית התחתונה (תחילת תקופת האבן) על ידי טיפוס אדם קדם-מודרני שהתגורר במערות ובמחסות הסלע בעמק סקיפטה ובואדיות נוספים הסמוכים ליברוד. ההתיישבות במערות אלו המשיכה לאורך כל התקופה הפרה-היסטורית. ביברוד התקיימו ציוויליזציות ותרבויות ייחודיות, שהבולטת ביותר מביניהן היא התרבות היברודית שהתקיימה בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה.
בתחילת התקופה ההיסטורית
ההתיישבות בואדיות יברוד המשיכה ברציפות גם בתקופת הברונזה ותקופת הברזל. עד סוף אלף השלישי לפנה"ס התיישבו באזור אוכלוסיות של נוודים. בסוף האלף השלישי לפנה"ס התחולל שינוי תרבותי באזור, והתושבים החדשים, שהיו גם הם נוודים, התיישבו במקום לאורך כל האלף השני לפנה"ס. על פי ההערכות, בסוף האלף השני לפנה"ס הגיעו למקום מתיישבים חדשים שבנו את העיר מחדש במרכז האזור.
בתקופה הארמית, יברוד כבר הייתה עיר חשובה ומוכרת, כפי שמעידים אזכורים שלה בלוחות חרס של מסופוטמיה, ביניהם כתבים מתקופת שלמנאסר השלישי (המאה ה-9 לפנה"ס) ואשורבניפל (המאה ה-7 לפנה"ס) מלכי אשור.
בתקופה הקלאסית
במלחמת האזרחים בסוריה
ארכאולוגיה
עתיקות יברוד והעמקים הסמוכים לה נחפרו לראשונה בין השנים 1930–1933 על ידי אלפרד רוסט (אנ'), ארכאולוג גרמני ששהה בבית החולים הדני באל-נאבק לרגל מחלתו, ובמהלך הבראתו חקר את המערות בעמק סקיפטה הסמוך ליברוד במשך מספר חודשים. הוא חשף שם מערה עתיקה וששה מחסות סלע (אנ'), ובשנת 1950 פרסם את המאמר "תגליות מערות יברוד"[2], בו פירט על תוצאות המחקר הארכאולוגי שערך בעמק סקיפטה, שלמעשה היה המחקר הארכאולוגי הראשון שנעשה על התקופה הפלאוליתית בסוריה. הוא היה הראשון שזיהה את התרבויות הייחודיות שהתקיימו באזור בתקופה זו, ואף נתן לתרבות היברודית את שמה, על שם העיר יברוד הסמוכה.
לאחר מכן, בין השנים 1934–1940, חקר האב ג'וזף נסראללה, מספר ואדיות ועמקים נוספים הסמוכים ליברוד. הוא הוזמן על ידי מינהל העתיקות הסורי, ותוצאות מחקריו פורסמו בכתב העת "תולדות הארכאולוגיה הסורית". בחלק מהמערות ומחסות הסלע שהוא חשף, נמצאו שרידים המתוארכים לסוף התקופה האפיפלאוליתית ושייכים לתרבות הנאטופית, ובחלקם נמצאו כלי אבן המתוארכים לתקופה הכלקוליתית ושייכים לתרבות הע'סולית בארץ ישראל.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נחקרו האתרים הארכאולוגים הסמוכים ליברוד באינטנסיביות על ידי מספר קבוצות חוקרים. בין השנים 1963–1965 נערכו מספר חקירות ארכאולוגיות במקום, על ידי קבוצה אמריקאית מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בראשותו של ראלף סולקי (אנ'). הוא השלים את מחקריו בעמק סקיפטה יחד עם אשתו ב-1987 וב-1989.
במקביל, בשנים 1964–1965, נערכו מספר חקירות וחפירות ארכאולוגיות ביברוד, על ידי המנהל הכללי הסורי לעתיקות ומוזיאונים בראשות עלי אבו אסף וקאסם טאואר, לאחר שמספר בתי קברות אמוריים-כנעניים מתקופת הברונזה התיכונה, נתגלו במקרה על ידי איכר בצפונו של עמק סקיפטה.
הקברים נמצאו בעומק של 30–50 ס"מ, ומידותיהם היו בערך 240 X 135 ס"מ, מידה נפוצה לקברים בלבנט באותה תקופה, שבה נבנו גם הקברים בתל מגידו, תלוליות ע'סול, ואתרים סורים נוספים כמו אוגרית. הקברים היו קברים משפחתיים, ובכל אחד מהם היו מונחות עצמותיהם של חמישה בני אדם לפחות. בקבר השלישי נמצא להב של חנית ברונזה התקוע בחוליותו של אחד המתים, מה שמעיד על הריגתו.
הקבר הרביעי היה יוצא דופן בכך שהיה בו עשרה שלדים. נראה שהוא שימש כקבר במשך תקופה ארוכה של כעט ארבע מאות שנים, שכן נמצאו בו שני חותמות, שאחד מהם מתוארך לתקופה הבבלית הקדומה (המאה ה-19 לפנה"ס), והשני מתוארך לתקופה בה שלטה בסוריה ממלכת מיתני (1350-1500 לפנה"ס). בקבר נמצאו גם רהיטים מכובדים וכלי מתכת רבים, ביניהם ארבעה גרזנים, שלשה פגיונות, סכינים, תכשיטים, קערות, כדי שמן, וכלים נוספים, המעידים על כך שבקבר נקבר אדם מכובד מהמעמד העליון.
במהלך חפירותיו של עלי אבו אסף, נחשפו גם יסודות של בתי מגורים פשוטים מהתקופה הכלקוליתית, שבהם נמצאו תנורים וכלים אבן שונים, המתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס. בשכבה הארכאולוגית העליונה, נחשפו שרידי מגורים נוספים וכלי חרס שונים, המתוארכים לאלף השלישי לפנה"ס.
ב-1967 וב-1968 נמשכו החפירות במערות שגילה אלפרד רוסט, על ידי קבוצת ארכאולוגים יפנים, שמצאו כלי אבן נוספים המתוארכים לתקופה הפלאוליתית התחתונה.
לאחר הפסקה של יותר מ-20 שנה, נמשכו החפירות במערת סקיפטה בין השנים 2007–2010, על ידי משלחת של ארכאולוגים גרמנים, בראשות ניקולאס קונארד מאוניברסיטת טיבינגן. המשלחת חשפה שרידים ארכאולוגים רבים מהתקופה הפלאוליתית, ביניהם כלי אבן ייחודיים ועצמות של יונקים שונים.
לקריאה נוספת
- ד. ציפר, מחסה II ביברוד - התעשיה הליתית ומיקומה במכלול התרבותי של הפלאולית העליון בלבנט, מתקופת האבן, כרך ט"ו (תשל"ח/1977), עמ' 1–30 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
- יברוד, באתר המנהל הכללי הסורי לעתיקות ומוזיאונים (בערבית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סוריה (אנ') משנת 2009
- ^ אלפרד רוסט (1950). "יברוד הקדומה (יברוד)".
