יהודייה (עבאסייה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודיה (עבאסיה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודייה (עבאסייה)
اليهودية (العباسية)
המסגד הגדול של עבאסייה, היום בית כנסת ביהוד
המסגד הגדול של עבאסייה, היום בית כנסת ביהוד
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שפה רשמית ערבית
שטח 20,540 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע חמץ
תאריך נטישה 3 במאי 1948
יישובים יורשים יהוד, סביון, מגשימים, גני תקוה וגני יהודה
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 5,650[1] (1945)
אזור זמן UTC +2
לוח הנצחה בקיר המסגד ביהוד ללוחמות האצ"ל רות מוריץ ומרים אהרוני שנפלו בקרב על יהודייה

יהודייהערבית: اليهودية, תעתיק מדויק: אליהודיה), הידוע גם בשם עבאסייה (العباسية, אלעבאסיה), היה כפר ערבי גדול במזרחה של בקעת אונו, כ-8.5 קילומטרים צפונית ללוד, על הדרך שהובילה מיפו ללוד (היום כביש 461). במלחמת העצמאות הכפר נכבש על ידי האצ"ל וההגנה מספר פעמים, תושביו נמלטו ממנו, ובתיו נהרסו. על חורבות הכפר הוקמה העיר יהוד, ואדמותיו סופחו גם ליישובים סביון, מגשימים, גני תקוה וגני יהודה.

היסטוריה

יישוב בשם "יהוד" מוזכר בספר יהושע כחלק מנחלת שבט דן.[2] בתקופה הרומית הוא כונה Iudaea - כשמה של ארץ יהודה כולה בפי הרומאים, ובתקופה הערבית השם שוערב ל"אל-יהודייה", שמשמעותו "היהודי". בתקופה הממלוכית נבנה ביהודייה קבר מפואר, שהמסורת הערבית ייחסה אותו ליהודה בן יעקב (א-נבי הודא אבן סדנא יעקוב).

ב-1882 הוקמה בשולי הכפר מושבה על ידי מקימי פתח תקווה בשם יהוד שנעזבה בשנת 1893.

במאורעות תרפ"א (1921) תקפו ערביי יהודייה, יחד עם ערביי פג'ה, ראס אל-עין ואחרים את המושבות פתח תקווה וכפר סבא.[3] ב-1932 שם הכפר שונה ל"אל-עבאסייה", על שמו של שיח' מקומי בשם עבאס.

במאה העשרים צמח הכפר במהירות, במאה התשע-עשרה מנה הכפר כאלף תושבים. בסקר הכפרים שנעשה ב-1945, הוערך מספר תושבי הכפר בכ-5,800 תושבים, מתוכם 150 יהודים ושטח הכפר הוערך בסך של 20,540 דונם עות'מאני מתוכם 1,135 בבעלות יהודית ו-1,906 בבעלות ציבורית.[1] המועצה המקומית עבאסייה הוקמה ב-1945, במטרה לשפר את השירותים הסוציאליים ולרצף את הרחובות. באותה תקופה נוסדו שני בתי ספר (לבנים ולבנות). בכפר היו שני מסגדים, הגדול מהם בעל צריח בגובה 21 מטרים (בתמונה), ועוד מסגד קטן יותר.

עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים במלחמת העצמאות ומושל ירושלים המזרחית לאחריה, מעיד בספר זיכרונותיו, שלאחר הכט בנובמבר, עת היה מסופח לדיוויזיה הבריטית הראשונה, שמפקדתה בסרפנד, "סייע אללה בידי למלא את חובתי במאבק בארץ ישראל"[4] על ידי שהתקשר עם מספר קצינים ערביים נוספים ובתאום עם ראשי ההנהגה המקומית של ערביי ארץ ישראל וביניהם ראש עיריית לוד, אימנו צעירים מלוד, רמלה, ספרייה, עבאסייה, סרפנד ואל-בריה בהפעלת נשק ששאלו ממחסני הלגיון, כולל מטווחים.

ביום 30 בנובמבר 1947 תקפו אנשי הכפר אוטובוס נוסעים, שעבר בקרבת הכפר והרגו שבעה מנוסעיו[5]

ב-13 בדצמבר 1947 תקף האצ"ל את עבאסייה במסגרת פעולות איבה שפרצו לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה. במתקפה נהרגו שני אנשים ונפצעו עשרה.[6] בתחילת אפריל 1948, בעקבות ההתקפה על מפקדת חסן סלאמה ליד רמלה, העביר חסן סלאמה את מרכז פעילותו לכפר יהודיה.[7] בדיווח מ-30 באפריל נמסר כי תושבי יהודיה עזבו את הכפר.[8][9] ב-4 במאי 1948, בעת מבצע חמץ של ההגנה, תקף שוב האצ"ל את הכפר וגירש את אנשי הכנופיות ששהו בו.[10] ב-6 מאי נהדפה התקפת לוחמי הלגיון על עמדות האצ"ל בכפר.[11]

האצ"ל החזיק במקום כחמישה שבועות, עד ל-11 ביוני, כשמספר שעות לפני כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה, כבש אותו הלגיון הערבי.[12] טור משוריינים ומאחוריו חיל רגלים של הלגיון וכוחות בלתי סדירים תקף את כוחות האצ"ל, שקריאותיהם לתגבורת לא נענו. תוך זמן קצר החליטו כוחות האצ"ל לסגת. לכוחות האצ"ל היו ארבע עשרה אבידות, ובהן שתי לוחמות.[13]

כיבוש יהודיה הושלם במבצע דני ב-10 ביולי 1948.[14] ב-13 בספטמבר נהרסו מרבית בתי הכפר. ההיסטוריון הפלסטיני וליד ח'לידי כתב כי מהכפר נותרו מספר בתים וכן המסגד המרכזי ו"מקדש אל-הודא". במסגרת "תוכנית לוגאנו" של ראש עיריית יהוד, מתוכננת הריסתם של השרידים הערביים ביהוד, למעט צריח המסגד הגדול, בית העירייה הישן ו"קבר יהודה".[15]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה
  3. ^ יהודה סלוצקי, קיצור תולדות ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, מהדורת "עם עובד", 1978 עמוד 102: "ההתנפלות על פתח תקווה החלה ביום חמישי עם שחר. ... המתקיפים נחלקו לשני ראשים... והשני - בשעה מאוחרת יותר, מן הדרום, יהודייה."
  4. ^ זכרונות עבדאללה אל-תל, הוצאת מערכות, 1960, ע"מ 16
  5. ^ ד"ר זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך ח-י, ע"מ 2736
  6. ^ פרובוקאציה של אצ"ל בכפר יהודיה, דבר, 14 בדצמבר 1947
  7. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, ‫ אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, 119.
  8. ^ מנוסת הבהלה של הערבים מאזור יפו נמשכת, דבר, 2 במאי 1948
  9. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 (באנגלית), עמ' 217. ניתן לצפייה בגוגל ספרים: http://books.google.co.il/books?id=uM_kFX6edX8C&printsec=frontcover&dq=benny+morris&q=&hl=en#v=onepage&q=benny%20morris&f=false
  10. ^ אצ"ל בכפר יהודיה, דבר, 5 במאי 1948
    סיור עיתונאים ב"יהודיה" הכבושה, דבר, 6 במאי 1948
  11. ^ נהדפה התקפת הלגיון על יהודיה, דבר, 7 במאי 1948; אנשי הלגיון הערבי הונסו מיהודיה, מעריב, 6 במאי 1948
  12. ^ סיכום שלוש יממות, דבר, 14 ביוני 1948
    סוכלה מזימת האויב בגזרת לוד-רמלה, דבר, 14 ביוני 1948
  13. ^ אחת הלוחמות-מרים אהרוני הייתה בעמדת תצפית בצריח המסגד. מפקדתה, רות מוריץ, סירבה להיתפנות בטרם תציל את חברתה. מאז הן לא נראו בחיים. מחקירות שבויים מסתבר ששתיהן קפצו אל מותן כדי לא ליפול חיים בידי כוחות הליגיון. עצמותיהן נמצאו רק כעבור ארבע שנים והן הובאו לקבורה בבית הקברות בקרית שאול בתל אביב ב-6 במאי 1952.
  14. ^ צבא ישראל פתח בהסתערות אדירה בחזית המרכז, דבר, 11 ביולי 1948
  15. ^ מירון רפופורט, מה שטוב ללוגאנו טוב ליהוד, באתר הארץ, 30.6.2006