רבי יצחק פרידמן (בויאן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
רבי יצחק מבויאן

רבי יצחק פרידמן (קרוי הפחד יצחק על שם ספרו, ב' בתשרי תר"י - י"ז באדר תרע"ז) היה אבי שושלת בויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

ביוגרפיה

נולד בסדיגורה לרבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא ולרבנית מרים, בתו של רבי אהרן פרלוב מקרלין. אביו קראו יצחק, על שם יצחק אבינו וכן על שם שנולד בראש השנה שהוא יום הדין. בשנת תרי"ט התארס עם מלכה בת רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא. בשנת תרכ"ה נישא בחאטין. על פי המסופר, בחתונתו היו 250 אדמו"רים[1], וכ-50,000 חסידים. היו שכינו אותה "החתונה הגדולה השנייה", לאחר החתונה הגדולה באוסטילה. לאחר נישואיו התגורר ליד חמיו, ולאחר מספר שנים חזר לסדיגורא.

לאחר פטירת אביו בשנת תרמ"ג, החל לכהן באדמו"רות לצד אחיו הצעיר רבי ישראל. בשנת תרמ"ו, במסגרת חלוקת הירושה בה קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואחיו קיבל את החצר בסדיגורא, פתח את חצרו בבויאן הסמוכה לטשרנוביץ. השפעת חצרו הייתה מרוסיה ועד גליציה ופולין. חסידיו שנמנו באלפים, בלטו בדבקותם העזה באדמו"רם.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לטשרנוביץ, וממנה יצא ברכבת האחרונה לווינה, ככל אדמו"רי רוז'ין, עקב פחדם מהשלטון הרוסי. בשנת תרע"ו חלה קשות אך החלים מחוליו. במוצאי שבת, י"ז באדר תרע"ז, לאחר הבדלה, החל לחוש ברע, וקרא לאשתו ולילדיו, ולאחר מכן נכנסו כל החסידים. הוא שר את ניגון הדביקות של רבי ישראל מרוז'ין ונפטר. נקבר בווינה.

לאחר פטירתו החלו לכהן ארבעת ילדיו. בנו הגדול, רבי מנחם נחום, היה ממלא מקומו, וכיהן בטשרנוביץ. בניו האחרים, היו רבי ישראל מלייפציג, רבי אברהם יעקב מלמברג ורבי מרדכי שלמה מניו יורק. בתו מרים נישאה לרבי דב בער פרידמן, בנו של רבי ישראל מצ'ורטקוב. שיכל שתי בנות בילדותן, חוה ושרה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעגה החסידית, 250 שטריימלאך אדמו"ריים, "רעבישע שטריימלאך".