יוסף בן עלים
יוסף בן עלים[1], או בגרסה התלמודית בן אילם, היה כהן ששירת בבית המקדש השני בסוף המאה הראשונה לפנה"ס וזכה לשמש במשך יום אחד בלבד ככהן גדול.
בזמן כהונתו של מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), ביום הכיפורים, מנע מעצמו מתתיהו לשרת ככהן, בהיותו טמא כבעל קרי, ומסיבה זאת מינה ליום אחד את קרובו, הכהן יוסף בן עלים:
"בימי כהונתו של מתתיה זה אף אירע שמוּנה כהן גדול אחר ליום אחד, היום שהיהודים צמים בו. וזה טעמו (של דבר): למתתיה הכהן נראה בחלום בלילה שלפני הצום שנזדווג (לאשה), ומשום כך לא יכול לשרת ככהן, וכיהן אתו יוסף בן עלים קרובו."
— יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ו, פסקה ד, סעיפים 166-165.
פסילתו זו של מתתיהו מלשמש בכהונה היא כי לפי ההלכה אם נטמא הכהן הוא אינו משמש ביום הכיפורים ולכן 7 ימים לפני יום הכיפורים”מַתְקִינִין לוֹ (לכוהן הגדול) כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁמָּא יֶאֱרַע בוֹ פְּסוּל”[2] וגם משתדלים שלא ירדם בליל הכיפורים[3].
התלמוד מוסיף על כך, כי בן אילם רמז למלך (הורדוס, על פי יוסף בן מתתיהו) שברצונו לקבל את משרת הכהונה הגדולה באופן קבוע וננזף על ידיו בתגובה:
"מעשה בבן אילם מציפורין, שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה וכשיצא אמר למלך: אדוני המלך, פר ושעיר של יום הכפורים, משלי הן קריבין או משל כהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו, אמר לו: בן אילם, אילו לא דייך אלא ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה."
לקריאה נוספת
- דניאל שוורץ, על יוסף בן אילם ומותו של הורדוס, בתוך: יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד (עורכים: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן), הוצאת יד יצחק בן-צבי (1993), עמ' 65–74.
הערות שוליים
- ^ בתרגום אברהם שליט ל"קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו.
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק א', משנה א'
- ^ פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך ד, שיעור 8, פרק 2, עמוד 163.
- ^ גם תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י'
.jpg)
