יחסי אוקראינה – ארצות הברית
| יחסי אוקראינה – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 37,629,362 | 341,362,543 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 160,503 | 25,462,700 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,265 | 74,591 |
| משטר | |
| דמוקרטיה חצי נשיאותית | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
יחסי אוקראינה–ארצות הברית הם היחסים הבילטרליים בין אוקראינה לארצות הברית של אמריקה. לאחר נפילת מסך הברזל, ארצות הברית הכירה רשמית בעצמאותה של אוקראינה ב-25 בדצמבר 1991. ארצות הברית שדרגה את הקונסוליה שלה בקייב למעמד שגרירות ב-21 בינואר 1992.
שגרירת ארצות הברית באוקראינה החל מ-18 באוגוסט 2016 היא מארי יובאנוביץ, השגרירה השביעית של ארצות הברית באוקראינה מאז קבלת עצמאותה. ארצות הברית תומכת בהצעה של אוקראינה להצטרף לארגון האמנה הצפון-אטלנטית על אף התנגדותה של רוסיה[1]. בהתאם למסמכים שנחשפו במהלך פרשת קייבלגייט, דיפלומטים אמריקאים על מגנים ריבונותה של אוקראינה בפגישות עם דיפלומטים אחרים.
האוקראינים רואים בדרך כלל את ארצות הברית באור חיובי, כאשר 80% הביעו עמדה אוהדת כלפי ארצות הברית ב-2002 ו-60% ב-2011[2]. על פי דוח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 33% מהאוקראינים בוטחים במנהיגות האמריקאית, עם 26% הביעו את מורת רוחם ו-41% טענו שלא ניתן לסמוך עליה[3].
היסטוריה
ארצות הברית נהנית מיחסים ידידותיים ואסטרטגיים עם אוקראינה, והיא מייחסת חשיבות רבה להצלחת המעבר של אוקראינה למדינה דמוקרטית עם שוק כלכלי משגשג[4]. לאחר תקופה בה חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים שהתבטאו בהצטמקות הכלכלה בשיעור של כ-60%, בהיפר-אינפלציה ובצמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה, ממשלת אוקראינה החלה לנקוט צעדים בסתיו 1999 שמטרתם הייתה להמריץ מחדש את הרפורמה הכלכלית, שהייתה תקועה במשך שנים בשל היעדר רוב במועצה העליונה. נחישותה של ממשלת אוקראינה ליישם רפורמה כלכלית מקיפה הייתה התפתחות מבורכת בעיני הקבינט של ארצות הברית, וארצות הברית התחייבה לתמוך באוקראינה למען שתמשיך בדרך זו.
ביחסים הבילטרליים נרשמה הידרדרות מה בספטמבר 2002, כאשר הקבינט של ארצות הברית הודיע שאימת את ההקלטה של נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה ביולי של אותה השנה שבה החליט להעביר את מערכת הסיוע האלקטרונית "קולצ'וגה" (אנ') לעיראק. ממשלת אוקראינה הכחישה כי ההעברה התרחשה. המהפכה הכתומה הובילה לשיתוף פעולה הדוק ודיאלוג פתוח יותר בין אוקראינה וארצות הברית. המדיניות האמריקנית כלפי אוקראינה המשיכה להתרכז במימוש וחיזוק של הדמוקרטיה באוקראינה וקירוב אוקראינה לעולם המערבי באמצעות הידוק הקשרים שלה עם נאט"ו והאיחוד האירופי[5].
בשנת 2012 החליטה ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי על החלטה 466, הקוראת לשחרור האסירה הפוליטית יוליה טימושנקו ללא תנאי, והחרימה את האחראים למאסרה[6]. ההחלטה גינתה את ממשלו של נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' והורתה לנאט"ו להשעות את כל הסכמי שיתוף הפעולה עם אוקראינה. בתגובה לכך, כתב הסגן הראשון להתובע הכללי של אוקראינה, רנאט קוזמין, מכתב לנשיא ארצות הברית ברק אובמה והתאונן שאשרת השהייה שלו לארצות הברית בוטלה[7].
ב-8 ביוני 2017 הושלך מטען נפץ אל עבר שגרירות ארצות הברית בקייב[8].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Biden Says U.S. Still Backs Ukraine in NATO, באתר הניו יורק טיימס, 21 ביולי 2009
- ^ Opinion of the United States
- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012
- ^ Obama confirmed support of Ukraine in a conversation with Poroshenko
- ^ צבי מגן ועודד ערן, אוקראינה – זירת התגוששות אמריקאית-רוסית, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 5 במרץ 2014
- ^ Senate Press Release
- ^ Kuzmin sends letter to Obama saying he was deprived of US visa, באתר "קייב פוסט", 10 בדצמבר 2012
- ^ סוכנות הידיעות, דיווח: פיצוץ בשגרירות ארצות הברית באוקראינה, באתר של "רשת 13", 8 ביוני 2017 (במקור, מאתר "nana10")
