הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020)
ערך זה עוסק בהליך ההדחה שעוסק ב |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. |
הליך ההדחה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה הליך פוליטי-משפטי שהחל ב-24 בספטמבר 2019, כאשר יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הכריזה כי בית הנבחרים של ארצות הברית יחל בחקירה של פרשת טראמפ–אוקראינה. תהליך ההדחה החל לאחר דיווח של חושף שחיתות שטען כי דונלד טראמפ ניצל את מוסד הנשיאות ואת סמכויותיו לרעה במטרה לקדם את האינטרסים הפוליטיים האישיים שלו וניסה לשחד בכירים בממשל זר[1]. האשמות אלו נתמכו, לטענת חברי המפלגה הדמוקרטית, על ידי עדויות שנגבו מבכירי הממשל של טראמפ ועדים נוספים בזמן החקירה שמנהל בית הנבחרים. לעומת זאת, חברי המפלגה הרפובליקנית טענו שמדובר בהליך הדחה פוליטי ללא ראיות ישירות להוכחת האשמה וכי יש ראיות שמפריכות את האישומים נגד הנשיא. טראמפ זוכה מאשמה בפברואר 2020 בהצבעה בסנאט. כל הסנאטורים הצביעו לפי שיוכם המפלגתי, למעט מיט רומני, מועמד המפלגה הרפובליקני לנשיאות בשנת 2012, שהצביע בעד אחד מתוך שני סעיפי האישום והיה לסנאטור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית, שהצביע בעד הרשעת נשיא ממפלגתו שלו.
רקע
קריאות קודמות להדחה
ערכים מורחבים – ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, דו"ח מולר
לאחר היבחרו של הנשיא טראמפ הגישו חברי קונגרס דמוקרטים כמה הצעות לפתוח בהליכי הדחה שנדחו. לטענת הרפובליקנים בבית הנבחרים, דמוקרטים רבים בבית הנבחרים שאפו להדיח את הנשיא טראמפ למן היבחרו. עם פרסום דו"ח מולר באפריל 2019, ולאחר שהשיגו את הרוב בבית הנבחרים בסתיו האחרון, גברו הקריאות מהצד הדמוקרטי לפתוח בהליך הדחה של טראמפ, אך מסקנותיו של הדוח לא שינו את דעת הקהל בארצות הברית, ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי סירבה לפתוח בהליך הדחה, באומרה שהליך ההדחה צריך להיות דו-מפלגתי ומבוסס על אירוע חד משמעי וראיות טובות.
פרשת טראמפ אוקראינה
.jpg)
_2.jpg)
- ערך מורחב – פרשת טראמפ–אוקראינה
העילה לחקירת בית הנבחרים האמריקאי את ממשל טראמפ היא החשיפה של חושף שחיתות שזהותו לא נחשפה[2]. בכירים בממשל טראמפ, ובמיוחד עורך דינו הפרטי של טראמפ, רודי ג'וליאני, והתובע הכללי של ארצות הברית, ויליאם בר, היו מעורבים בשיחות מול ממשלת אוקראינה החל מחודש מאי 2019, במקביל להפצת האשמות בדבר שחיתות לכאורה מצידם של ג'ו ביידן[3], שבאותה תקופה היה המועמד המוביל בסקרים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020[2], ובנו, האנטר ביידן, במסגרת תפקידו של ג'ו ביידן כסגן נשיא ארצות הברית ושליח הבית הלבן למשבר הפוליטי באוקראינה, במקביל לעסקים פרטיים ומושחתים לכאורה שניהל בנו במדינה[4][5].
במהלך חודש יולי 2019, לאחר החלפת השלטון באוקראינה ובחירתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, עצר ממשל טראמפ, בהוראתו של הנשיא, מיליוני דולרים בכספי סיוע ביטחוני שהובטחו לאוקראינה[6]. מספר ימים לאחר מכן, ב-25 ביולי התקיימה שיחת טלפון בין טראמפ לזלנסקי, שם טראמפ העלה את האשמות השחיתות נגד ג'ו ביידן, היריב הפוליטי העיקרי שלו, וביקש מנשיא אוקראינה לבדוק את העניין. לפי ההאשמות של הדמוקרטים נגד טראמפ, עצירת כספי הסיוע נעשתה במטרה להפעיל לחץ על ממשלת אוקראינה ובעיקר על זלנסקי, שלא היה ידוע אם ישתף פעולה עם הבקשות של טראמפ, ובכך ניצל את סמכויות הנשיא למטרות פוליטיות אישיות, ואולם זלנסקי עצמו הכחיש שוב ושוב שהופעל עליו לחץ בנושא[2][4][7].
תמלילי שיחת הטלפון בין הנשיאים אובטחו במערכת תיוק ממוחשבת מסווגת המיועדת למסמכים סודיים ורגישים ביטחונית עבור ארצות הברית, ולטענת הדמוקרטים השימוש בה עבור מסמך כזה, שרגישותו עבור ממשל טראמפ היא פוליטית ולא ביטחונית, מהווה ניצול סמכויות לרעה[4].
תוכן החשיפה
ב-12 באוגוסט 2019 הוגשה תלונה בעילום שם מטעם חושף שחיתות, שכנראה מדובר בקצין מסוכנות הביון המרכזית שדיווח לבית הלבן[8], בה האשים את דונלד טראמפ, רודי ג'וליאני, וויליאם בר שניצלו את כוחם לרעה בכך שהפעילו לחץ על ממשלת אוקראינה לחקור את ג'ו ביידן ובנו באשמות שחיתות באוקראינה. בנוסף, האשים חושף השחיתות את ממשל טראמפ בניסיונות הסתרה של ניצול הכוח לרעה בכך שתייקו את המסמכים המרשיעים במערכות מסווגות שנועדו למסמכים ביטחוניים ולא מסמכים רגישים פוליטית. התלונה שוחררה לאחר עיכובים לוועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית ב-25 בספטמבר 2019, והנוסח המתוקן של התלונה פורסם למחרת. טראמפ פרסם את תמליל השיחה שלו עם זלנסקי, ולטענתו זה מוכיח שהדיווח של המודיע אודות תוכן השיחה היה ברובו מסולף. ב-6 באוקטובר 2019 הודיע עורך הדין מארק ס. זייד על גורם מודיעיני נוסף שהגיש תלונה נגד טראמפ בעקבות שיחתו עם נשיא אוקראינה זלנסקי, אולם לבסוף לא פורסם שהוגשה תלונה שנייה[9]. אותו גורם מודיעיני בעל ידע ממקור ראשון שוחח עם המפקח הכללי של קהילת המודיעין האמריקאית, מייקל אטקינסון (אנ'), אך טרם יצר קשר עם ועדות הקונגרס המעורבות בחקירה[10].
לאחר הגשת התלונה סירב ממשל טראמפ למסור את תוכנה לבית הנבחרים [דרושה הבהרה], זאת בניגוד לדעות הרווחות כי התלונה "דחופה" ובעלת מידע אמין[11].
שלבי התהליך
- ערך מורחב – הליך הדחה בארצות הברית
הליך הדחת נשיא מכהן בארצות הברית (באנגלית: Impeachment) מוגדר בחוקה האמריקאית, בה מוגדר התהליך שמטרתו להדיח ממשרה ציבורית נבחרי ציבור שאינם ראויים לשרת בה. סמכות תחילת התהליך שייכת לבית הנבחרים, שמתחיל בתהליך חקירה כנגד האישומים שאחד מחברי בית הנבחרים הגיש כנגד נבחר ציבור ומסתיים בהצבעה להמשך למשפט, כאשר הסנאט משמש כשופט. במשפט הדחה בסנאט לנשיא מכהן נשיא בית המשפט העליון ינהל את דיוני המשפט. כדי להרשיע אדם במשפט בסנאט נדרש לפחות שני שלישים מהחברים בסנאט (66 סנטורים). לנשיא ארצות הברית, שלרוב בעל סמכות חנינה, אין סמכות לחון נבחר ציבור שהורשע בסנאט בהליך הדחה. החוקה מגדירה את העילה לפתוח בהליך הדחה כנגד נשיא מכהן בעוון "בגידה, שוחד ופשעים גדולים ומעשי עוון", הגדרה רחבה שמאפשרת פרשנויות שונות[12].
ההליך שמתקיים נגד הנשיא טראמפ התחיל בתהליך חקירה מקדימה בבית הנבחרים, שלאחריו התחיל תהליך שימועים ציבוריים בבית הנבחרים, אשר בסופם יוכרז על מעבר למשפט הדחה בסנאט.
תהליך החקירה המקדימה
תחילת החקירה נגד ממשל טראמפ הוכרזה ב-24 בספטמבר 2019, על ידי יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי כתגובה לפרסומים בתקשורת על התכנים המשוערים בשיחות הטלפון בין טראמפ לזלנסקי. בהכרזה האשימה פלוסי את טראמפ בהפרות חמורות של החוקה, בבגידה בשבועת התפקיד, בביטחון הלאומי של ארצות הברית ובטוהר הבחירות במדינה[2]. בהחלטה לפתוח בהליכי חקירה כנגד הנשיא טראמפ במסגרת תהליך ההדחה תמכו בגלוי 165 חברי קונגרס דמוקרטים מתוך 235 החברים בבית הנבחרים[5]. טראמפ הגיב על ההכרזה בסדרת ציוצים בטוויטר וכתב: "היה יום חשוב באו"ם[13], והדמוקרטים היו חייבים להרוס אותו בכוונה עם עוד זבל של חדשות על ציד מכשפות. זה רע למדינה". עוד כתב טראמפ: "הם אפילו לא ראו מעולם את תמליל השיחה. הטרדה נשיאותית!" והתחייב לפרסם את תמליל השיחה במטרה להוכיח שמעשיו לא מהווים עבירה פלילית[2].
זימון מסמכים וסירוב על ידי ממשל טראמפ
בית הנבחרים שלח לממשל טראמפ דרישה למסמכים ומידע רלוונטי בדבר התנהלותו עם ממשלת אוקראינה לראשונה ב-9 בספטמבר במסגרת מכתב למזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, בדרישה לפרסם מסמכים הנוגעים לפול מנפורט, בכיר לשעבר בקמפיין הבחירות של טראמפ, וענייניו העסקיים באוקראינה, שיחתו של טראמפ עם זלנסקי ב-25 ביולי, רשימה של פקידים שידעו על השיחה ותכניה, מסמכים הנוגעים לג'וליאני ומסמכים הנוגעים להחלטה לעצור את הסיוע הכספי לאוקראינה לפני 25 ביולי, ממשל טראמפ סירב להיענות לבקשה ולפרסם את המסמכים[14]. ב-27 בספטמבר 2019 שלח חבר הקונגרס אליוט אנגל, יו"ד הוועדה לענייני חוץ, זימון נוסף מטעם בית הנבחרים לפרסום מסמכים שהבית הלבן סירב בעבר למסור, הכוללים שיחות והתכתבויות שהתקיימו בין טראמפ וג'וליאני לבין בכירים בממשלת אוקראינה. במכתב הזימון רשם חבר הקונגרס כי "אי שיתוף פעולה יחשב כראיה לשיבוש הליכי חקירה". הזימון נשלח עם לוח זמנים של מועדים בהם בכירים במשרד החוץ האמריקאי נדרשים להגיע להעיד בפני בית הנבחרים[14]. זימונים נוספים נשלחו במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר. ב-4 באוקטובר לסגן הנשיא, מייק פנס[15].
ב-8 באוקטובר נשלח מכתב מהבית הלבן לננסי פלוסי ושלושת יו"ר הוועדות ניהלו את החקירה, בו הוכרז שהבית הלבן לא ישתף פעולה עם תהליך החקירה. המכתב טען כי החקירה מונעת מרצון להשפיע על הבחירות לנשיאות ב-2020 וכי היא "פוגעת בהוגנות בסיסית ועקרונות החוקה הקובעים משפט הוגן". המכתב טוען כי החקירה עצמה לא לגיטימית ממספר סיבות, ביניהן משום שבית הנבחרים לא קיים הצבעה רשמית על פתיחת הליך חקירה, כפי שבוצע בעבר בהליך ההדחה של הנשיאים קלינטון וניקסון, אך לא התקיימה בהליך ההדחה של אנדרו ג'ונסון. החוקה, שמתווה את הליך ההדחה בארצות הברית, לא מתייחסת בדבר ביצוע הצבעה כזו. בנוסף, טוען המכתב, שהחקירה אינה לגיטימית משום שלא ניתנת הזדמנות לבית הלבן לראות את כל הראיות, לזמן עדים או לחקור מנגד עדים שזומנו על ידי בית הנבחרים[16]. זכויות אלו ניתנות לרוב במהלך משפט, כמו זה שיתקיים בסנאט אם יחליט בית הנבחרים להתקדם בהליך ההדחה ולא ניתנות בתהליכי חקירות כמו זה שמקיים בית הנבחרים.
דרישות לפרסום מסמכים שנשלחו במסגרת החקירה
| תאריך שליחת הדרישה | מקבל הדרישה | תפקיד | תאריך יעד | סטטוס |
|---|---|---|---|---|
| 27 בספטמבר[14] | מייק פומפיאו | מזכיר המדינה של ארצות הברית | 2 באוקטובר[14] | סירב לספק את המידע המבוקש[14]. |
| 30 בספטמבר[17] | רודי ג'וליאני | עורך דינו הפרטי של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ | 15 באוקטובר[17] | סירב לספק את המידע המבוקש[18]. |
| 30 בספטמבר[19][20] | לב פרנס ואיגור פרומן (אנ') | מקורבים של רודי ג'וליאני | 7 באוקטובר[19][20] | נעצרו ב-9 באוקטובר בשדה תעופה בניו יורק לפני עלייתם על טיסה בכיוון אחד מחוץ לארצות הברית והואשמו במספר סעיפים[21]. |
| 30 בספטמבר[22] | סמיון קיסלין | מקורב של רודי ג'וליאני | 7 באוקטובר[22] | הגיע להסכם עם ועדת בית הנבחרים[23]. |
| 4 באוקטובר[24] | מייק פנס | סגן נשיא ארצות הברית | 15 באוקטובר[24] | סירב לספק את המידע המבוקש[15]. |
| 4 באוקטובר[25] | מיק מולבני | ראש סגל הבית הלבן בפועל (ממלא מקום) | 18 באוקטובר[25] | סירב לספק את המידע המבוקש[26]. |
| 7 באוקטובר[27] | מארק אספר | מזכיר ההגנה של ארצות הברית | 15 באוקטובר[27] | סירב לספק את המידע המבוקש[28]. |
| 8 באוקטובר[29] | גורדון סונדלנד (אנ') | שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי | 14 באוקטובר[29] | סירב לספק את המידע המבוקש[16]. |
| - | מייקל מקינלי (אנ') | יועץ בכיר למזכיר המדינה מייק פומפיאו | 16 באוקטובר[30] | העיד ב-16 באוקטובר, כשבוע לאחר שהתפטר מתפקידו, בעדותו התייחס גם להתפטרותו וציין שתי סיבות למהלך, הראשונה, חוסר יכולת מחלקת המדינה לספק סיוע לעובדיה שמעורבים בחקירה במסגרת הליך ההדחה והשנייה, מה שלראייתו היה ניצול דיפלומטים אמריקאים בחו"ל כדי לקדם מטרות פוליטיות מקומיות[30]. |
| 10 באוקטובר[31] | ריק פרי | מזכיר האנרגיה של ארצות הברית | 18 באוקטובר[31] | סירב לספק את המידע המבוקש והתפטר מתפקידו[32]. |
עדויות בפני בית הנבחרים
בית הנבחרים שלח זימונים לגורמים רבים, ביניהם בכירים בממשל טראמפ, עובדים במחלקת המדינה האמריקאית שלהם הייתה נגיעה ביחסי החוץ עם אוקראינה וגורמים בקהיליית המודיעין. תשאולי העדים התקיימו בחדר מאובטח ומסווג במרתף בניין הקפיטול בפני חברי וועדות בית הנבחרים למודיעין, לענייני חוץ ולפיקוח. רק חברי ועדות אלו (47 רפובליקנים ו-57 דמוקרטים) היו רשאיים לנכוח בחדר בזמן מתן העדות. העדים תושאלו על ידי עורכי הדין של הוועדות וחברי הוועדה היו רשאים לשאול שאלות, כאשר זמן התשאול התחלק שווה בשווה בין הדמוקרטים לרפובליקנים. טרם שוחררו תמלילי התשאולים.
תוכני העדויות
כל הרפובליקנים בבית הנבחרים טענו כי הדמוקרטים לא הציגו אף לא ראיה ישירה אחת, שמוכיחה שטראמפ עשה עבירה שמצדיקה הדחה, ויש ראיות שהנשיא פעל ללא דופי. לעומת זאת, לטענת הדמוקרטים, רבים מהעדים תיארו פעולות של הקמת תשתית תקשורת בלתי רשמית בין טראמפ לזלנסקי וכזו שתתמוך בלחצים הפוליטיים שהופעלו עליה, בהובלה של ג'וליאני. בעדותו ב-15 באוקטובר תיאר ג'ורג' קנט, סגן עוזר מזכיר המדינה, כי הבית הלבן פעל להדיח דיפלומטים ותיקים האמונים על יחסי החוץ עם אוקראינה ולהחליפם בפקידים שנחשבו ככאלו שישתפו פעולה עם התוכנית להשפיע על ממשלת אוקראינה בפתיחת החקירות נגד ביידן. פקידים אלו כונו "שלושת האמיגוס" והם קורט וולקר (אנ'), שמונה כשליח מיוחד לאוקראינה, גורדון סונדלנד (אנ'), שמונה כשגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי, וריק פרי, ששימש כמזכיר האנרגיה[33]. גורדון סונדלנד עלה גם בעדותה ב-14 באוקטובר של פיונה היל, ששימשה כמנהלת ענייני רוסיה ואירופה במועצה לביטחון לאומי עד שפוטרה ביולי 2019, כמי שמונה באופן אישי על ידי טראמפ להוביל את יחסי החוץ עם אוקראינה. סונדלנד, ששימש כשגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי (שאוקראינה אינה חברה בו) לא היה בעל התפקיד הרלוונטי למשימה זו, אך מונה על ידי טראמפ במסגרת "שלושת האמיגוס"[34]. סונדלנד עצמו העיד ב-17 באוקטובר כי קיבל הנחיה ישירה מטראמפ לשתף פעולה עם ג'וליאני ומאמציו באוקראינה[35].
אף על פי שרבים מהבכירים בממשל שהעידו תיארו כי הרגישו לא בנוח עם התנהלותם של טראמפ וג'וליאני באוקראינה (ויליאם טיילור, שגריר ארצות הברית באוקראינה לשעבר, ציין כי "הזדעזע" מהם[36]) מי שלא שיתף פעולה עם טראמפ או ג'וליאני אוים או הודח מתפקידו, העידו חלק מהעדים. לדוגמה, מארי יובנוביץ', שגרירת ארצות הברית באוקראינה לשעבר שהודחה על ידי טראמפ מספר חודשים לפני שיחת הטלפון בה לחץ לכאורה על הנשיא זלנסקי, העידה ב-11 באוקטובר וטענה כי טראמפ לחץ על מחלקת המדינה להעביר אותה מתפקידה, לכאורה משום שלא שיתפה פעולה עם פעילויותיו של ג'וליאני באוקראינה[37]. יובנוביץ' סירבה לסייע לג'וליאני ודרשה שכל בקשה שלו להיפגש עם בכירים בקייב תעבור דרך ערוצים רשמיים, עליהם פיקחה. עקב הקשיים שהערימה עליו פעל להדיחה באמצעות מקורביו, לב פרנס ואיגור פרומן[21]. בעדותה ב-30 באוקטובר ציינה קתרין קרופט, עובדת במועצה לביטחון לאומי שעבדה על נושאים הקשורים לאוקראינה, כי הופעל עליה לחץ חיצוני לפעול לפיטוריה של השגרירה יובנוביץ' בשיחות טלפון עליהן דיווחה לממונים עליה, פיונה היל וג'ורג' קנט[38]. בעדותו ב-17 באוקטובר של גורדון סונדלנד, שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי, ציין כי הוא ודיפלומטים אחרים במשרדו הרגישו לא בנוח עם שיתוף הפעולה עם ג'וליאני, אך הרגישו ש"לא נותרה להם ברירה"[35].
נקודה מרכזית נוספת בעדויות היא שיחת הטלפון שהתקיימה בין טראמפ לזלנסקי ב-25 ביולי שבה דרש טראמפ לקיים חקירה נגד ביידן, ובעיקר האם כספי הסיוע הביטחוני לאוקראינה שנעצרו על ידי טראמפ לפני השיחה שומשו כקלף מיקוח כדי להפעיל לחץ על אוקראינה. בעדותו של וולקר, לשעבר שליח מיוחד של ארצות הברית לאוקראינה, מסר תמליל הודעות סמס בינו לבין השגרירים סונדלנד וטיילור, בהם כתב כי הסיוע הכספי לאוקראינה נעצר על ידי טראמפ במטרה לקדם מטרות פוליטיות[39]. בעדותה ב-14 באוקטובר תיארה פיונה היל פגישה שהתקיימה ב-10 ביולי בין בכירים בממשלת אוקראינה עם ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי, והשגריר גורדון סונדלנד, במהלכה העלה סונדלנד את נושא החקירה נגד ביידן וביקש מאוקראינה לפעול לקיומה. לפי היל, לאחר הפגישה פנה אליה בולטון והפציר בה לדווח על דבריו של סונדלנד לעורכי הדין של המועצה לביטחון לאומי ואמר כי "אני לא חלק מאיזה עסקת סמים שסונדלנד ומולבני מארגנים"[34]. ויליאם טיילור, לשעבר שגריר ארצות הברית באוקראינה, העיד ב-22 באוקטובר בפני בית הנבחרים בעדות בה תיאר כי הנשיא טראמפ התנה את שחרור הסיוע הצבאי המעוכב לאוקראינה בהצהרה פומבית מצד הנשיא זלנסקי שיחקור את ביידן, זאת בניגוד לייעוץ שנתנו לו בכירים בממשלו, כולל בולטון, היועץ לביטחון לאומי[36]. אלכסנדר וינדמן, יליד אוקראינה, ששימש כממונה מועצת הביטחון הלאומי לענייני אירופה, העיד ב-29 באוקטובר בפני בית הנבחרים כי שמע את הנשיא טראמפ מבקש מעמיתו האוקראיני לחקור את ביידן. גם וינדמן תיאר את מה שהתרחש בפגישה ב-10 ביולי ואימת את עדותה של היל[40]. טענה זו אוששה גם על ידי קתרין קרופט בעדותה ב-30 באוקטובר, שתיארה כי לא ניתן הסבר להחלטה לעצור את הסיוע הביטחוני לאוקראינה ב-18 ביולי, רק שההוראה התקבלה מהנשיא[38]. בעדותו ב-31 באוקטובר טימותי מוריסון, ששימש כממונה בכיר של המועצה לביטחון לאומי לענייני אירופה ורוסיה, ציין כי גורדון סונדלנד אמר לו מפורשות כי הסיוע הצבאי שהובטח לאוקראינה ישוחרר למדינה רק אחרי שמנהיגה יתחייב לקיים חקירה כנגד ג'ו ביידן. עם זאת, מוריסון לא ציין בעדותו את טראמפ עצמו, אלא התייחס לפעולותיו של השגריר סונדלנד בלבד, בנוסף ציין כי השיחה בין טראמפ לזלנסקי לא הייתה עבירה פלילית לראייתו[41].
בעדותו ב-15 בנובמבר העיד דייוויד הולמס, יועץ לעניינים פוליטיים באוקראינה, שעבר צמוד עם השגריר סונלנד, כי שמע שיחת טלפון בין הנשיא טראמפ לשגריר סונלנד בו אמר סונדלנד לטראמפ שהנשיא זלנסקי "חולה לך על התחת", לאחר מכן שאל טראמפ אם זלנסקי יפתח בחקירה, סונלנד ענה כי "כן, זלנסקי יעשה כל מה שתגיד לו". סונלנד ומהולמס שוחחו ביניהם לאחר שיחת הטלפון בו שאל הולמס את השגריר אם לטראמפ אכפת מאוקראינה ונענה בשלילה וכי טראמפ "מתעניין רק בדברים גדולים", כשהומלס ציין שישנם דברים גדולים שמתרחשים באוקראינה כמו החשש למלחמה עם רוסיה תיקן סונלנד והבהיר כי "טראמפ מתעניין רק בדברים שיכולים לסייע לו אישית כמו החקירה נגד ביידן שג'וליאני דוחף לקראתה"[42].
ניסיון בריחת העדים פרנס ופרומן
לב פרנס ואיגור פרומן, יהודים-אמריקאים ילידי אוקראינה ובלארוס בהתאמה, שימשו כעמיתיו של רודי ג'וליאני ופעלו מטעמו באוקראינה. פרנס ופרומן ניסו לקיים מפגש עם נשיא אוקראינה באמצעות פגישה שקיימו באפריל עם האוליגרך הישראלי-אוקראיני, איגור קולומויסקי, שהוזכר כאחד האוליגרכים העומדים מאחורי הנשיא וולודימיר זלנסקי שעבד בעבר כקומיקאי בתוכנית טלוויזיה בבעלותו של קולומויסקי. קולומויסקי העיד לאחר הפגישה באפריל כי "הם רצו להיפגש עם זלנסקי ולהראות לג'וליאני שהם ארגנו את הכל... סקנדל גדול יצא מזה, ולא רק באוקראינה אלא גם בארצות הברית. ייתכן שמדובר במזימה נגד ביידן."[21]. לפרנס ופרומן נשלחו זימונים מטעם בית הנבחרים לספק מסמכים רלוונטיים לחקירה ולהגיע לתת עדות בתאריכים שונים במהלך חודש אוקטובר[19][20], אך השניים נעצרו ב-9 באוקטובר בשדה תעופה במדינת ניו יורק במסגרת ניסיון בריחה מארצות הברית. כנגדם הוגשו כתבי אישום הכוללים סעיפי אישום בדבר חתירתם להדחתה של שגרירת ארצות הברית באוקראינה, מארי יובנוביץ', מתן תרומות לא חוקיות בסך כמיליון דולרים לקמפיינים רפובליקנים בתמורה לשריון עסקאות בשוק האנרגיה. בין תרומות אלו כלולה תרומה על סף 325 אלף דולר שנתנו לארגון פעולה פוליטי שמקושר לדונלד טראמפ[21]. מקורב נוסף של ג'וליאני, סמיון קיסלין, קיבל גם הוא זימונים לספק מסמכים ולהגיע לתת עדות, אך בחר לשתף פעולה עם ועדת החקירה. בפועל לא הגיע לתת עדות לאחר שהגיע להסכם עם הוועדה[23].
רשימת העדויות שנמסרו במסגרת החקירה
| שם המעיד | תפקיד | תאריך מתן העדות | פירוט עיקרי העדות |
|---|---|---|---|
| ג'וזף מקגוויר (אנ') | ממלא מקום ראש המודיעין הלאומי | 26 בספטמבר[43] | הגן על החלטתו למנוע את העברת תלונת חושף השחיתות לידי בית הנבחרים בטענה שהיא מוגנת על ידי הזכות הנשיאותית (אנ'), שמאפשרת לבכירים בממשל ארצות הברית לקיים שיחות בחשאיות במקרים מסוימים[43]. |
| קורט וולקר (אנ') | שליח מיוחד לאוקראינה מטעם ארצות הברית לשעבר | 3 באוקטובר, ושוב ב-16 באוקטובר[44] | העיד כי מעולם לא נדרש לבצע שום פעולה שראה בה כעבירה פלילית, אך ציין כי לצערו, הפכו יחסי אוקראינה–ארצות הברית לכלי בשיח הפוליטי המקומי בארצות הברית. וולקר תיאר את פעולותיו של ג'וליאני באוקראינה, התייחס אליו כ"הכוח המניע" מאחורי המאמץ לשכנע את אוקראינה לחקור את ביידן ובנו. ציין כי ראה הג'וליאני כגורם שפוגע ביחסים עם אוקראינה משום ש"העצים את הנרטיב השלילי כנגד המדינה" כמדינה מלאה בשחיתויות ושהתערבה באופן לא חוקי בבחירות בארצות הברית ב-2016 לטובת המפלגה הדמוקרטית, וציין כי בכירי מחלקת המדינה הרגישו "לא בנוח" עם פעילויותיו של ג'וליאני בקייב[44]. בעדותו מסר וולקר לבית הנבחרים תמליל הודעות סמס בינו לבין השגרירים סונדלנד וטיילור, בהם כתב כי הסיוע הכספי לאוקראינה נעצר על ידי טראמפ במטרה לקדם מטרות פוליטיות[39]. |
| מייקל אטקינסון (אנ') | מפקח קהיליית המודיעין | 4 באוקטובר[39] | הסביר מדוע קבע כי תלונתו של חושף השחיתות היא "דחופה ואמינה"[39]. |
| מארי יובנוביץ' (אנ') | שגרירת ארצות הברית לאוקראינה לשעבר | 11 באוקטובר[37] | טענה כי הנשיא דונלד טראמפ לחץ על מחלקת המדינה להעביר אותה מתפקידה כחלק מקמפיין מתואם נגדה לפני חשיפת פרשת טראמפ-אוקראינה, לכאורה משום שלא שיתפה פעולה עם פעילויותיו של רודי ג'וליאני באוקראינה[37]. יובנוביץ' סירבה לסייע לג'וליאני ודרשה שכל בקשה שלו להיפגש עם בכירים בקייב תעבור דרך ערוצים רשמיים, עליהם פיקחה. עקב הקשיים שהערימה על ג'וליאני פעל להדיחה באמצעות מקורביו, לב פרנס ואיגור פרומן[21]. |
| פיונה היל (אנ') | מנהלת ענייני רוסיה ואירופה במועצה לביטחון לאומי לשעבר | 14 באוקטובר[34] | תיארה בעדותה פגישה שהתקיימה ב-10 ביולי בין בכירים בממשלת אוקראינה עם ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי, והשגריר גורדון סונדלנד, במהלכה העלה סונדלנד את נושא החקירה נגד ביידן וביקש מאוקראינה לפעול לקיומה. לפי היל, לאחר הפגישה פנה אליה בולטון והפציר בה לדווח על דבריו של סונדלנד לעורכי הדין של המועצה לביטחון לאומי ואמר כי "אני לא חלק מאיזה עסקת סמים שסונדלנד ומולבני מארגנים". בנוסף תיארה היל כי טראמפ מינה באופן אישי את סונדלנד, שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי, כמוביל יחסי החוץ עם אוקראינה, שאיננה חברה באיחוד האירופי. עדותה של היל נתפסת כאימות הראשון מצד בכיר בממשל לאישומים שהועלו בתלונה המקורית של חושף השחיתות[34]. |
| ג'ורג' קנט (אנ') | סגן עוזר מזכיר המדינה | 15 באוקטובר[33] | העיד כי הבית הלבן פעל להדיח דיפלומטים ותיקים האמונים על יחסי החוץ עם אוקראינה ולהחליפם בפקידים שנחשבו ככאלו שישתפו פעולה עם התוכנית של ממשל טראמפ להשפיע על ממשלת אוקראינה בפתיחת החקירות נגד ג'ו ביידן, בנו וחברת בוריסמה. פקידים אלו כונו "שלושת האמיגוס" והם קורט וולקר, שמונה כשליח מיוחד לאוקראינה, גורדון סונדלנד, שמונה כשגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי, וריק פרי, ששימש כמזכיר האנרגיה[33]. |
| גורדון סונדלנד (אנ') | שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי | 17 באוקטובר[35] | העיד כי קיבל הנחיה ישירה מטראמפ לשתף פעולה עם ג'וליאני ומאמציו באוקראינה, זאת על אף שהוא והדיפלומטים במשרדו התנגדו לכך, אך הרגישו ש"לא נותרה להם ברירה". עם זאת ציין כי לא ידע כי פעולותיו של ג'וליאני כללו מאמץ לעודד חקירה באוקראינה נגד ביידן. סונדלנד תיאר כי נענה לדרישותיו של הנשיא לפנות לאוקראינה דרך ג'וליאני לטובת שירות מטרתו לקיים פגישה במשרד הסגלגל בין הנשיא טראמפ לנשיא זלנסקי. את הפניה לג'וליאני הובילו המזכיר פרי והשגריר וולקר[35]. |
| ויליאם טיילור ג'וניור (אנ') | שגריר ארצות הברית באוקראינה לשעבר | 22 באוקטובר[36] | תיאר כי הנשיא טראמפ התנה את שחרור הסיוע הצבאי המעוכב לאוקראינה בהצהרה פומבית מצד הנשיא זלנסקי שיחקור את ביידן, זאת בניגוד לייעוץ שנתנו לו בכירים בממשלו, כולל ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי, בנוסף תיאר בעדותו את ערוצי ההתקשרות הבלתי רשמיים בין הבית הלבן לממשלת אוקראינה, וציין כי "הזדעזע" מהם. בעדותו התייחס טיילור אף לשחרור תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי ב-25 ביולי, וציין כי ממשלת אוקראינה הופתעה מההחלטה[36]. |
| לורה קופר (אנ') | סגנית עוזר שר ההגנה | 24 באוקטובר[45] | עדותה הופרעה על ידי כ-20 חברי קונגרס רפובליקנים, שפרצו לחדר המאובטח והמסווג עם פלאפונים ומכשירי הקלטה משלוש דלתות שונות, והצליחו לעכב את מתן העדות בכ-4 שעות[45]. |
| פיליפ ריקר (אנ') | ממלא מקום עוזר מזכיר המדינה לענייני אירופה ואירואסיה | 26 באוקטובר[46] | ציין בעדותו את כוונות הבכירים במחלקת המדינה להדיח את מארי יובנוביץ', שגרירת אוקראינה, מתפקידה[47]. |
| אלכסנדר וינדמן (אנ') | ממונה מועצת הביטחון הלאומי לענייני אירופה | 29 באוקטובר[40] | העיד כי שמע את טראמפ מבקש מזלנסקי לחקור את ביידן. לטענתו, בקשתו של טראמפ הזיקה לאינטרסים האמריקאיים ולכן הוא דיווח על כך לממונה עליו מתוך "תחושת חובה". דבריו של וינדמן פורסמו טרם עדותו בהניו יורק טיימס. וינדמן תיאר את מה שהתרחש בפגישה ב-10 ביולי בין בכירי ממשל טראמפ לממשלת אוקראינה במהלכה העלה השגריר סונדלנד את נושא החקירה נגד ביידן. בציוץ בטוויטר התייחס טראמפ לעדותו של וינדמן וכינה אותו "חבר במחנה 'רק לא טראמפ'"[40]. |
| קתרין קרופט (אנ') | עובדת במועצה לביטחון לאומי שעבדה על נושאים הקשורים לאוקראינה | 30 באוקטובר[38] | ציינה כי הופעל עליה לחץ חיצוני לפעול לפיטוריה של השגרירה יובנוביץ' בשיחות טלפון עליהן דיווחה לממונים עליה, פיונה היל וג'ורג' קנט. בנוסף סיפרה כי לא ניתן הסבר להחלטה לעצור את הסיוע הביטחוני לאוקראינה ב-18 ביולי, רק שההוראה התקבלה מהנשיא[38]. |
| קתרין וילברגר (אנ') | ממלאת מקום עוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בינלאומי | 30 באוקטובר[48] | |
| טימותי מוריסון (אנ') | ממונה בכיר לענייני אירופה ורוסיה במועצה לביטחון לאומי | 31 באוקטובר[41] | ציין כי גורדון סונדלנד, שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי שכאמור מונה אישית על ידי טראמפ להוביל את יחסי החוץ עם אוקראינה, אמר לו מפורשות כי הסיוע הצבאי שהובטח לאוקראינה ישוחרר למדינה רק אחרי שמנהיגה יתחייב לקיים חקירה כנגד ביידן. עם זאת, מוריסון לא ציין בעדותו את טראמפ עצמו, אלא התייחס לפעולותיו של השגריר סונדלנד בלבד, בנוסף ציין כי השיחה בין טראמפ לזלנסקי לא הייתה עבירה פלילית לראייתו[41]. |
| דייוויד הייל | תת-מזכיר המדינה של ארצות הברית לעניינים מדיניים | 6 בנובמבר[49] | העיד כי בכירים במשרד החוץ האמריקאי, ביניהם מזכיר המדינה מייק פומפיאו, נמנעו מלתמוך בפומבי בשגרירה מארי יובנוביץ'. בנוסף ציין כי עורך דינו האישי של הנשיא טראמפ, רודי ג'וליאני, היה מעורב משמעותית בהדחתה של יובנוביץ'[49]. |
| ג'ניפר ויליאמס (אנ') | סוכנת משרד החוץ, עוזרת לסגן הנשיא, מייק פנס | 7 בנובמבר[50] | איששה עדויות קודמות בדבר השיחה בין הנשיא טראמפ לנשיא זלנסקי ב-25 ביולי[51]. |
| דייוויד הולמס (אנ') | יועץ לעניינים פוליטיים | 15 בנובמבר[42] | העיד כי שמע שיחה בין הנשיא טראמפ לשגריר סונלנד בו אמר סונדלנד לטראמפ שהנשיא זלנסקי "חולה לך על התחת", וכי טראמפ שאל אם זלנסקי יפתח בחקירה. סונלנד ענה כי "כן, זלנסקי יעשה כל מה שתגיד לו". סונלנד ומהולמס שוחחו ביניהם לאחר שיחת הטלפון בו אמר סונדלנד ש"טראמפ לא מתעניין בדברים קטנים... רק בדברים שיכולים לסייע לו כמו החקירה נגד ביידן שג'וליאני דוחף לקראתה"[42]. |
| מארק סנדי (אנ') | מנהל במשרד הניהול והתקציב | 16 בנובמבר[52] | העיד בדבר ההחלטה להקפיא את הסיוע הצבאי על סך 400 מיליון דולר לאוקראינה, ציין כי לפני תחילת ספטמבר (לאחר תחילת החקירה בבית הנבחרים) לא התקבל הסבר מהבית הלבן להחלטה להקפיא את הסיוע וכי בכירים במשרד הניהול והתקציב הביעו חשש מחוקיות המהלך[42]. |
רשימת זימונים לעדות שנשלחו וסורבו
| שם המעיד | תפקיד | תאריך שליחת הזימון | סטטוס |
|---|---|---|---|
| אולריך ברכבול (אנ') | היועץ למחלקת המדינה של ארצות הברית, לכאורה נכח בשיחת הטלפון ב-25 ביולי[39] | 27 בספטמבר[53] | זומן ל-8 באוקטובר[53] לא הגיע לזימון. זומן בשנית ל-6 בנובמבר[54]. |
| לב פרנס ואיגור פרומן (אנ') | מקורבים של רודי ג'וליאני | 30 בספטמבר[19][20] | זומנו להעיד ב-10 באוקטובר[19] וב-11 באוקטובר[20], בפועל נעצרו ב-9 באוקטובר בשדה תעופה בניו יורק לפני עלייתם על טיסה בכיוון אחד מחוץ לארצות הברית והואשמו במספר סעיפים[21]. |
| מייקל דופיי | מנהל שותף לתוכניות לביטחון לאומי | 25 באוקטובר[55] | |
| צ'ארלס קופרמן (אנ') | סגן היועץ לביטחון לאומי לשעבר | 26 באוקטובר[56] | זומן ל-28 באוקטובר[56] לא התייצב לזימון, פנה להתערבות משפטית. |
| ג'ון אייזנברג (אנ') | יועץ משפטי למועצה לביטחון לאומי | 1 בנובמבר[57] | לא התייצב לזימון על פי הנחיה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ[57]. |
| ראסל ווט (אנ') | ממלא מקום מנהל משרד הניהול והתקצוב | 25 באוקטובר[58] |
עדויות פומביות ופרסום התמלילים
ב-31 באוקטובר אימץ בית הנבחרים החלטה הקובעת כי יש לפרסם בפומבי את תמלילי העדויות שנגבו על ידי בית הנבחרים עד לנקודה זו וכי נדרש לקיים שימועים פומביים בבית הנבחרים. ההחלטה אושרה ברוב של 232 נגד 196, כאשר כל הרפובליקנים בבית הנבחרים ו-2 דמוקרטים מתנגדים לה[59]. התמלילים פורסמו במהלך חודש נובמבר.
ב-13 בנובמבר התקיים השימוע הפומבי הראשון בהליך החקירה[60]. לשימועים הפומבים זומנו עדים לפי רשימה שפרסמו חברי הוועדה מהמפלגה הדמוקרטית. נציג המפלגה הרפובליקנית בוועדה, דווין נונס, הגיש רשימה של 8 עדים לאישור יו"ר הוועדה, בהתאם לחוק שהועבר בחודש אוקטובר, ביניהם האנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן, וחושף השחיתות האנונימי. הבקשה נדחתה על ידי היו"ר שיף בטענה כי לא יאפשר לרפובליקנים לקיים "חקירות מזויפות"[61].
השימועים הפומביים שודרו בטלוויזיה בשידור חי ותקצירים שודרו במהדורות החדשות המרכזיות. כלל העדים פתחו בעדות מרכזית, בה חזרו רובם על עדותם בדיונים הסגורים, ואז ענו לשאלות חברי הוועדה. לטענת עורכי הדין של הנשיא טראמפ, העדים, לא הוכיחו שבוצעה עבירה, ושהנשיא ביצע עבירה כלשהי.
משפט ההדחה של דונלד טראמפ
משפט ההדחה של דונלד טראמפ, הנשיא ה-45 של ארצות הברית, החל ב-18 בדצמבר 2019 והסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ, במשפט שנערך לו בסנאט.
ההליך החל כאשר הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית החליט לפתוח בהליך ההדחה של הנשיא מתפקידו בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס. ההדחה של הנשיא הגיעה לאחר שבחקירה רשמית של בית הנבחרים התגלה, לטענת הדמוקרטים, שטראמפ עודד התערבות זרה בבחירות לנשיאות 2020 במטרה שהדבר יסייע לבחירתו מחדש.
בחקירה עלה, לטענת הדמוקרטים, שממשל טראמפ הפסיק לספק סיוע צבאי לאוקראינה ועיכב את הזמנתו של נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי לבית הלבן במטרה להשפיע על החלטת ממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד. הרפובליקנים בבית הנבחרים טענו שהליך ההדחה התנהל בחוסר הגינות כלפי הנשיא, וכי לא נמצאה אף לא ראיה ישירה אחת, להוכיח שהנשיא ביצע עבירה שמצדיקה הדחה, אלא יש ראיות שתומכות בטענות ההגנה שלו.
הדיונים בדבר הליך ההדחה בבית הנבחרים נמשכו מספטמבר עד נובמבר 2019 בעקבות תלונה שנתקבלה בידי חושף שחיתות, שבה נטען כי טראמפ ניצל לרעה את סמכותו כנשיא ארצות הברית. בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים.
בכך הפך טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה של ארצות הברית שבית הנבחרים אישר פתיחת הליך של הדחתו (לאחר אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון).
הליך ההדחה עצמו התנהל בסנאט בתחילת 2020.
משפט ההדחה בסנאט
המשפט נערך לטראמפ בסנאט. עורכי הדין של טראמפ העלו שורה של טענות, ובהן שכתב האישום של בית הנבחרים אינו מגלה עילת הדחה. הנשיא עשה שימוש בזכויות חוקתיות, ואין בכך עילת שיבוש חקירה של בית הנבחרים. בית הנבחרים פגע בזכויות הנשיא להליך חקירה הוגן, בית הנבחרים לא הצליח להוכיח שהנשיא קשר את עיכוב הסיוע בהצהרת האוקראינים על פתיחת חקירה, אלא הטענות האלה נסתרו, ועוד[62]. המשפט הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ משני סעיפי האישום, בעקבות ההצבעה שנערכה במליאה. הסנאטור הרפובליקני מיט רומני היה לסנאטור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שהצביע בעד הרשעת נשיא ממפלגתו שלו. הוא הצביע נגד הנשיא בסעיף הראשון אך בעדו בסעיף השני.
לאחר הליך ההדחה
ב-8 בפברואר נמסר כי שני עדים כנגד טראמפ יפוטרו[63].
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ארצות הברית | ||
|
פורטל חוק ומשפט | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020) |
תמליל שיחת הטלפון בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, 25 ביולי, 2019, באתר ויקיטקסט- תוכן תלונת חושף השחיתות (באנגלית)
- תמליל שיחת הטלפון בין טראמפ לזלנסקי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ קיילב אקרמה, How Did Democrats Decide on ‘Bribery’ as Trump’s Impeachable Offense?, באתר המילטרי טיימס, 22 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 ynet, פלוסי הכריזה על הליך הדחה, טראמפ: "זה טוב בשבילי", באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2019
- ^
Interview: Steve Hilton Interviews Donald Trump on Fox News' The Next Revolution - May 19, 2019, סרטון באתר יוטיוב (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 סוכנויות הידיעות, נחשפה התלונה נגד טראמפ: "בבית הלבן ניסו להסתיר", באתר ynet, 26 בספטמבר 2019
- ^ 5.0 5.1 ynet, "פלוסי תודיע על הליך הדחה", טראמפ: אפרסם את השיחה, באתר כלכליסט, 24 בספטמבר 2019
- ^ רוברט ברנס, לוליטה בלדור ואנדרו טיילור מ-AP, Trump claim on stalled aid for Ukraine draws new scrutiny Trump, באתר המילטרי טיימס, 29 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^
- תמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי (מתורגם מאנגלית), באתר ויקיטקסט
- ^ "המתלונן נגד טראמפ: קצין CIA שהוצב בבית הלבן", באתר ynet, 27 בספטמבר 2019
- ^ אוריאל בארי, פרשת "אוקראינה גייט": תלונה נוספת נגד טראמפ, באתר "סרוגים", 6 באוקטובר 2019
- ^ ג'יימס גורדון מיק ואן פלהטרי, 2nd whistleblower comes forward after speaking with IG: Attorney, באתר ABC News, 6 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ נטשה ברטרנד, מרטין מטישק ובורג'ס אוורט, Whistleblower wants to appear before Congress, Dems say, באתר פוליטיקו, 24 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ פרק 1 ופרק 2 לחוקת ארצות הברית.
- ^ טראמפ התייחס לפעילויות שקיים באותו יום בפגישה באו"ם בניו יורק, בו שהה בעת ההכרזה.
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 קייל צ'יני, Democrats subpoena Pompeo as part of impeachment inquiry, באתר פוליטיקו, 27 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 15.0 15.1 ליי אן קולדוול, Pence refuses House request to provide documents related to Ukraine call, באתר NBC, 16 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 16.0 16.1 גרייס סיגרז, White House won't cooperate with House impeachment inquiry, counsel says, באתר CBS, 9 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 17.0 17.1 זימון מר רודי ג'ולאני באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ רויטרס, עוה"ד של טראמפ סירב לשתף פעולה עם הקונגרס בחקירת "אוקראינה-גייט", באתר ynet, 15 באוקטובר 2019
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 זימון מר לב פרנס באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 זימון מר איגור פרומן באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 21.4 21.5 רן דגוני, שני מקורבי ג'וליאני נעצרו בארה"ב; חתני פרס חובבי ציון, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2019
- ^ 22.0 22.1 זימון מר סמיון קיסלין באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 23.0 23.1 מאנו ראג'ו וג'רמי הרב, Lawyer: Giuliani associate 'being cooperative' with House impeachment probe, באתר CNN, 14 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 24.0 24.1 זימון סגן הנשיא פנס באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 25.0 25.1 זימון מר מיק מולבני באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ כריסטינה מרקוס, Democrats want Mulvaney to testify in Trump impeachment probe, באתר The Hill, 17 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 27.0 27.1 זימון המזכיר אספר באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ לורן איגן וקורטני קיוב, Defense Secretary Mark Esper will no longer comply with impeachment inquiry, באתר NBC, 16 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 29.0 29.1 זימון השגריר סונדלנד באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 30.0 30.1 ברקטון בוקר וברברה קמפבל, Ex-Pompeo Aide Is Latest State Department Official To Talk In Impeachment Inquiry, באתר NPR, 16 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 31.0 31.1 זימון המזכיר פרי באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^
גרדיאן וניו יורק טיימס, על רקע מעורבותו בפרשת אוקראינה: שר האנרגיה האמריקאי ריק פרי פורש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2019
- ^ 33.0 33.1 33.2 פיליפ אווינג, White House Reportedly Replaced Ukraine Policy Staff With '3 Amigos', באתר NPR, 15 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 סאלכס וורד, Former White House official bolsters the Trump-Ukraine whistleblower’s allegations, באתר VOX, 15 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 35.0 35.1 35.2 35.3 סטיבן בקט, U.S. ambassador to E.U. testifies Trump directed diplomats to work with Giuliani, באתר CBS, 17 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 36.0 36.1 36.2 36.3 סוכנויות הידיעות, דיווח בארה"ב: סיוע לאוקראינה הותנה בחקירת ביידן; טראמפ: "לינץ'", באתר וואלה!, 23 באוקטובר 2019
- ^ 37.0 37.1 37.2 רויטרס, שגרירת ארה"ב באוקראינה לשעבר: טראמפ לחץ לפטר אותי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2019
- ^ 38.0 38.1 38.2 38.3 ברנדון קרטר, READ: Ukraine Specialist Catherine Croft's Written Testimony In Impeachment Inquiry, באתר NPR, 30 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 טסה סטוארט, Who’s Who of Witnesses Called to Testify in the Impeachment Inquiry, באתר מגזין רולינג סטון, 8 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 40.0 40.1 40.2 ניו יורק טיימס ורויטרס, בכיר ביטחוני בבית הלבן העיד בחקירת ההדחה: טראמפ הזיק לביטחון הלאומי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2019
- ^ 41.0 41.1 41.2 ניקולס פנדוס, White House Aide Confirms He Saw Signs of a Quid Pro Quo on Ukraine, באתר הניו יורק טיימס, 31 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 42.0 42.1 42.2 42.3 אמבר פיליפס, Who is David Holmes and why does his public testimony matter?, באתר וושינגטון פוסט, 21 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 43.0 43.1 ורה ברגנגרואן, Trump's Top Intelligence Official Defends Handling of 'Unprecedented' Whistleblower Complaint, באתר מגזין TIME, 26 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 44.0 44.1 ארדן פרהי, Ex-Ukraine envoy testified he was "never asked to do anything" he thought was wrong, באתר CBS, 16 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 45.0 45.1 ynet והסוכנויות, כאוס, צעקות ופיצות בקונגרס: רפובליקנים פרצו לשימוע, באתר ynet, 24 באוקטובר 2019
- ^ מרטין פנגלי, גארדיאן, ראש הסגל לשעבר נגד טראמפ, באתר News1, 27 באוקטובר 2019
- ^ ניקולס וו, State Department official subpoenaed to testify in Trump impeachment inquiry: The latest, באתר USA Today, 26 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ ברט ג'נסן, Trump impeachment inquiry enters Week 6: National Security Council officials to be questioned on Ukraine aid, באתר USA Today, 28 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ 49.0 49.1 אלנה מור, READ: Testimony Of Top State Department Official David Hale, באתר NPR, 18 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ פרנקו אורדונז, מארה ליאסון וקלאודיה גריסאלס, Aide From Pence Office Testifies In Impeachment Probe, באתר NPR, 7 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ צוות NPR, READ: Testimony Of Jennifer Williams, Aide To Vice President Pence, באתר NPR, 16 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ ג'רמי הרב, Budget official testimony undermines impeachment defense on freezing Ukraine aid, באתר CNN, 27 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ 53.0 53.1 זימונים לעדויות בפני בית הנבחרים שנשלח למזכיר פומפיאו באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ טאקר היגינס, House subpoenas White House budget officials, State Department advisor in impeachment probe, באתר CNBC, 25 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ זימון מר מייקל דופיי באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 56.0 56.1 זימון מר צ'רלס קופרמן באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ 57.0 57.1 אוונס זאכרי, White House Lawyer to Defy Impeachment Subpoena , באתר National Review, 4 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ זימון מר ראסל ווט באתר וועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי (באנגלית).
- ^ גרייס סגרס, קתרין ווטסון וסטפן בקט, House approves impeachment rules, ushering in new phase of inquiry defense on freezing Ukraine aid, באתר CBS NEWS, 31 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ דסטין וולץ ונטלי אנדרוס, First Public Hearings in Impeachment Inquiry to Begin Next Week, באתר וול סטריט ג'ורנל, 6 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ מייקל שיר וניקולס פנדוס, Republicans Argue Impeachment Case Falls Short of Proving Trump Misconduct, באתר הניו יורק טיימס, 9 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ כתב הטענות של עורכי הדין של הנשיא טראמפ באתר הבית הלבו
- ^ ynet וסוכנויות הידיעות, דיווח: אחרי פיטורי הקצין - טראמפ מפטר את השגריר שהעיד נגדו, באתר ynet, 8 בפברואר 2020
