יצחק תורג'מן

יצחק תורג'מן
	יצחק תורג'מן, מאי 2019
לידה	1969 (גיל: 55 בערך)
השתייכות	צבא הגנה לישראל; חיל השריון
תקופת הפעילות	1987–2021 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 46; קצין אג"מ אוגדה; מפקד המרכז לאימונים באש; מפקד חטיבה 278; מפקד חטיבה 401; מפקד חטיבת מכבים; ראש מחלקת המבצעים באמ"ץ; ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה; מזכיר צבאי לשר הביטחון; מפקד עוצבת געש; ראש מטה זרוע היבשה; ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ; ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה;
פעולות ומבצעים
	האינתיפאדה הראשונה ; המערכה ברצועת הביטחון ; האינתיפאדה השנייה ; מלחמת לבנון השנייה ; מבצע עופרת יצוקה; מבצע עמוד ענן; מבצע צוק איתן

ערך זה עוסק באלוף בצה"ל. אם התכוונתם לאדם אחר, ראו יצחק תורג'מן (פירושונים).

איציק (יצחק) תורג'מן (נולד בשנת 1969) הוא אלוף במילואים בצה"ל. שימש ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, ראש מטה זרוע היבשה, מפקד עוצבת "געש", מזכיר צבאי לשר הביטחון ומפקד חטיבה 401.

ביוגרפיה

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1987 שובץ תורג'מן בחיל השריון, שם עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. הוא שימש כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה ותפקידים נוספים, כולל תפקיד סגן מפקד גדוד 195 של חטיבה 500. בהמשך שימש כמפקד גדוד 46 בחטיבה 401, בעת נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון. לאחר מכן שימש כקצין אג"ם אוגדה ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י. בשנת 2003 מונה למפקד חטיבה במילואים 278 (עוצבת קרני ראם) שבאוגדה 380 (היום אוגדה 252). לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה למפקד חטיבה 401^[1] ובמקביל כמפקד חטיבת מכבים^[2]. לאחר מכן שימש כראש מחלקת המבצעים בחטיבת המבצעים במטכ"ל^[3]. בתפקידו הבא מונה לראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה בדרגת תא"ל אולם כעבור מספר חודשים מונה למזכיר צבאי לשר הביטחון^[4]. ביולי 2013 מונה למפקד עוצבת געש^[5], והוביל אותה בין היתר במבצע צוק איתן^[6]. באוקטובר 2015 מונה לראש מטה זרוע היבשה^[7]. במרץ 2016, אחרי ביטול מינויו של אופק בוכריס, הוחלט על מינויו של תורג'מן לראש חטיבת המבצעים באמ"ץ^[8], וב-19 ביוני נכנס לתפקידו.

ב-16 באפריל 2018 הועלה לדרגת אלוף וב-2 במאי מונה לראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה^[9]. סיים את שירותו הצבאי בנובמבר 2021^[10].

פעילות כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

הרשת הלוגיסטית

האלוף תורג'מן הוביל באט"ל מהלך של שילוב יכולות ממספר גופים לוגיסטיים שונים תחת פיקודו למרחב מסוים. באמצעות שיטה זו פיתח^[^{דרוש מקור]} רשת לוגיסטית ענפה אשר מביאה לידי ביטוי "שלם לוגיסטי, טכנולוגי ורפואי" לכוחות בשטח. הרשת פועלת בשגרה אך מוכוונת בבניין הכוח למלחמה, תודות לאיחוד מערכים שלא פעלו בעבר בשיתוף, הרשת מצליחה^[^{דרוש מקור]} לשפר עצמה תוך כדי תנועה ולמקסם את היכולות בהיבטי שינוע, הפצה ואחסנה. תורג'מן הניח^[^{דרוש מקור]} תשתית תפיסתית ופיזית לקראת הקמת מרכז הספקה אחוד (המהר"ס) אשר איחד מספר מרכזים לוגיסטיים במשקי הצל"ם, חלפים, ציוד פרט ויחידה, תזקיקים, דלק, מזון וציוד רפואי.

המלחמה כנגד נגיף הקורונה

עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, החל צה"ל באמצעות אגפיו בהתאמת אופן התפקוד עם המציאות החדשה שהתפתחה כנגד הנגיף השקוף. בוצעו בצה"ל שינויים מרחיקי לכת בניסיון לשלב התנהלות מול המגפה לצד האתגרים הצבאיים הקבועים. לכך נדרש האלוף תורג'מן, כמפקדו של קצין הרפואה הראשי ושל ראש חטיבת הלוגיסטיקה (חטיבת ההפעלה הלוגיסטית). אט"ל באמצעות כלל גופיו ביצע התאמה מהירה. דוגמה לכך: גיוס חובשים, אריזת מנות מזון, ציוד רפואי וכללי והפצתו לאזרחי המדינה. עוד פעלו באט"ל להתאים את מערך התחבורה פנים צה"ל בשל הגבלת כמות הנוסעים בכל אוטובוס, וזאת באמצעות הפעלת אפליקציה ייעודית שתוצרה המרכזי היה - איסוף חיילים ממרכזי הערים ישירות לבסיס תחת עקרון של צמצום מגע עם אזרחים וכלכלה שיתופית בין יחידות. התהליך המורכב ביותר היה מבצע חיסונים רחב היקף פנים צה"לי אותו קיבל אט"ל כמשימה. בטווח זמן של של מספר ימים הפעיל אט"ל מתחמי חיסונים בפריסה ארצית.

המשאב האנושי באגף

אט"ל המהווה גוף ביצוע מטכ"לי רב זרועי (אוויר, ים ויבשה) עתיר בכוח אדם סדיר, קבע ואזרחים עובדי צה"ל. לנוכח היקף המשרתים באגף, אשר נחשף למערך תומכי הלחימה ביתר שאת בתפקיד זה, הוביל^[^{דרוש מקור]} שינויים מבניים והחלטות פיקודית מורכבות על מנת להביא לידי מיצוי את כוח האדם באגף.

כראש אט"ל היה בין החתומים על מסמך ביקורת שקרא למודל פיקודי חדשני בשם "פיקוד רשתי": "התרבות והערכים המובילים הנוכחיים בצה"ל מאופיינים בנכסיות, בסגירות ובבדלנות, באגו, בבעלות ובתחרות על יוקרה. אלו הושרשו והעמיקו עם השנים והפכו לסכרים שהם בגדר אנטיתזה לתפיסה רשתית ורב-ממדית המחייבת הובלה מתוך מקום פתוח, מופחת אגו, משתף, תורם למאמץ ומאפשר"^[11].

האלוף תורג'מן הוביל את הפורום הלוגיסטי הלאומי שתכליתו: תגבור שיתופי פעולה בין ארגונים ממשלתיים, חיזוק השת"פ וביטול כפילויות על מנת להביא להתייעלות כלכלית^[12]