כלי מילה


כלי המילה, הם הכלים המשמשים את המוהל במלאכת המילה. בעבר הכלי המרכזי היה הסכין של מילה, שגם נקרא במקורות בשם אזמל, ועם השנים נוספו עוד כלים ועזרים המסייעים למוהל במלאכתו.
סכין המילה
הסכין הינו הכלי המרכזי המשמש את המוהל לצורך חיתוך עור הערלה.
במשנה מכונה סכין המילה "כלי" ורש"י מפרש ”איזמל למול את התינוק”[1], וכך הוא שם סכין המילה בדברי הגמרא: ”פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת”[2] ובירושלמי אנו מוצאים את השם ”סכין של מילה עושה לה חולה ומביאה”[3], בשם זה נקרא הסכין בכל ספרי הראשונים והאחרונים.
נהוג להשתמש בסכין[4] ויש האומרים שדוקא בסכין מסוג חרב פיפיות[5] בעל חוד כפול שניתן לחתוך עמו משני הצדדים. כיום יש רבים המשתמשים בסקלפל בעל להב מתחלף, הארוז באריזה סטרילית מוכן לשימוש ללא עיקור. יש גם להבים מתאימים בעלי חוד כפול למטרה זו[6].
בהלכה יש מספר דיונים לגבי ייצורו או תיקונו בשבת[7], הוצאה מרשות לרשות[2] לפני המילה וטלטולו לאחר סיום המילה[8].
מגן
המגן הינו כלי המשמש להגן מפני פגיעה בעטרה בשעה שחותכים את עור הערלה. כלי זה נכנס לשימוש בסביבות שנת ה'ת"ש[דרוש מקור], ושינה את צורת החיתוך המקובלת שהייתה אופקית לרוחב התינוק לחיתוך בכיוון אנכי מלמעלה למטה.
השימוש ב'מגן' התחדש בעיקר במאה השנים האחרונות[דרושה הבהרה], אך הוא כבר מוזכר בדברי רבי יעקב עמדין שנכתב לפני כ 300 שנה:
יש מקומות לוקחין כלי בעל שני קרנים כמו צבת קטן (שקורין צווענגיל) של כסף ותוחבין אותו על הערלה כדי שלא יבואו לחתוך בבשר הגיד
— מגדל עוז נחל ט' יאור ה'
קיימים מגנים בצורות ובעיצובים שונים. רוחב החריץ אינו אחיד, וההנחיות של הרבנות למוהלים על פי דברי הפוסקים[9] היא להשתמש רק במגנים שרוחב החריץ שלהם הוא לפחות 1 מ"מ, ובמקרים חריגים שיש צורך להשתמש במגן צר, אסור שיהיה פחות מ-0.6 מ"מ.
מגנים הנקראים "מגן קלעמפ" או "מגן ברונשטיין" הנסגרים על העור באמצעות ציר בצורה הדוקה ביותר הגורמת לנמק בעור עוד לפני המילה, נאסרו לשימוש על ידי רוב הפוסקים[10][11] והרבנות פוסלת מוהלים המשתמשים במגנים אלו.
מפריד
מחט ההפרדה הוא מין מוט מתכת קטן עם ראש עגול ומלוטש בכדי למנוע פציעות, והוא משמש להפרדת עור הפריעה מהעטרה עוד לפני הברית כדי להקל על ביצוע הפריעה.
המפריד נפוץ בין המוהלים בעיקר במאה השנים האחרונות, אך הוא כבר מוזכר בשו"ת שערי צדק[12] בשם רב האי גאון שחי במאה ה-11. תיאור על כלי זה נמצא בספרו של היעב"ץ:
ויש שיש להם עוד מחט של כסף גס וארוך, ואין לו עוקץ חד בראשו, בו ממשמשין בעור הערלה דרך הנקב לבחון אם הוא דבוק בבשר הגיד, ומפרידין אותו עם המחט הלז, והיא זהירות שאין בו נזק ולא צער כל כך
— מגדל עוז נחל תשיעי יאור ו'
מספריים
המספריים הכירורגיות משמשים ככלי עזר לגזירה של שאריות עור, או לביצוע בריתות מורכבות כמו היפוספדיאס, או נולד מהול, בהן לא ניתן להשתמש בשיטת החיתוך הרגילה בסכין בגלל המבנה השונה של עור העורלה.
בהלכה מוזכרות המספריים ככלי שניתן למול עמו אף שהמנהג למול בסכין:
מצוה מן המובחר למול בברזל, בין בסכין בין במספרים, ונהגו למול בסכין.
מוסקיטו
מוסקיטו הינו כלי כירורגי המכונה גם הימוסטט (hemostat), הוא דומה בצורתו למספריים, אך אינו משמש לגזירה אלא לתפיסה, כמו צבת, סוג של מצבט.
המוסקיטו הגיע למוהלים מעולם הכירורגיה, ונועד למספר רב של שימושים, כמו לתפיסה של עור העורלה והפריעה יחד, דבר שקיים סביבו פולמוס הלכתי האם זה מותר[13], או לתפיסה במצבים של בריתות קטנות מהרגיל בהם לא ניתן להחזיק היטב עם היד, וכן לצורך סגירת כלי דם במקרים של דימום חמור.
כלי עזר נלווים
- שפופרת מציצה, הינו כלי צינורי חלול מזכוכית או מפלסטיק, המשמש לשאיבה של דם ממקום החתך מיד אחר הברית. אף שרוב הפוסקים הורו לקיים את המציצה דווקא בפה, יש שהתירו למצוץ בכלי במקומות ובמצבים מסוימים, לדוגמא כאשר ההורים דורשים זאת או כאשר ישנו חשש להידבקות במחלות.
- מספרי תחבושת, נקרא גם 'מספרי טראומה', הם מספריים מיוחדות המשמשות לחיתוך תחבושות, וכן להסרת תחבושת מעל גוף האדם ללא סיכון לגרימת פציעה בגופו.
- קופסת נירוסטה, סוגים שונים של קופסאות עשויים נירוסטה, המשמשים להנחת כלי המילה או התחבושות, גם לנוחות וגם לאריזה בעת עיקור הכלים באוטוקלאב, לפני הברית.
- פינצטה, כלי לתפיסה ואחיזה, מסייע בתפיסת עורות קטנים לצורך גזירה מדויקת, ועוד.
- מגש נירוסטה, משמש להנחת וסידור הכלים לפני הברית.
גלריה
-
סכין של מילה (איזמל)
-
ידית סקלפל ולהב חד פעמי מסוג 'חרב פיפיות'
-
מגן כינור (על שם צורתו)
-
מפריד (מחט הפרדה)
-
מספריים כירורגיות
-
מוסקיטו
-
קופסא מנירוסטה לכלי המילה
-
מספרי תחבושת
לקריאה נוספת
- כלים חומרים וחבישות בשימוש בברית - מסמך רשמי של משרד הבריאות והרבנות הראשית
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ רש"י, מסכת שבת, דף ק"ל עמוד א'
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ל עמוד ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ט, הלכה א'
- ↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ד, סעיף ב'
- ↑ בספר של רבי צבי אלימלך שפירא דרך פקודיך מצות עשה ב' סימן ל', מובא כי מנהג ישראל למול דווקא בסכין מחודד בשני צדדיו, על שם הפסוק "רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם" וכן כדי שלא יבואו בטעות לחתוך בצד הלא נכון ולגרום צער מיותר לתינוק. וכן מובא בטעמי המנהגים קה ב'
- ↑ ראה רפואה והלכה למעשה של ד"ר מרדכי הלפרין עמ' 272
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ל עמוד א'
- ↑ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ו, סעיף ב'
- ↑ ברית אליהו סימן ל"ד עמ' קל"ח
- ↑ מכשירי מגן האסורים על פי ההלכה - באתר "מילה טובה"
- ↑ ציץ אליעזר חלק כ' סימן נ"ב, אגרות משה יורה דעה סימן רס"ד סק"ג, משנה הלכות חלק ו' סימן קע"ד, שבט הלוי חלק ח' סימן רי"ח, להורות נתן חלק ב' סימן פ', וכך פסק גם המנחת יצחק ועוד.
- ↑ שער ה' סימן ו'
- ↑ בתשובת רב האי גאון המובא בשו"ת שערי צדק ח"ג הובא מנהג בבל לחתוך עור העורלה והפריעה יחד, וכן נפסק בשולחן גבוה רס"ד סכ"ז ובאגרות משה חלק יו"ד ח"א סי' קנ"ה. אך לעומתם יש האוסרים למול בצורה זו: מנחת יצחק חלק ט' סי' ק', יביע אומר ח"ז יו"ד סי' כ"ב, תשובות והנהגות ח"ג סי' רצ"ה, ובשבט הלוי חלק ד' סי' קל"ג וסי' קל"ד סק"ב, ושם כתב כי תשובת רב האי גאון הנזכרת אינה מוסמכת ואין לפסוק על פי מה שכתוב שם.