סנדק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סנדק (יהדות))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") משמש כסנדק בברית מילה בתל אביב
הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) מכובד בסנדקאות בברית מילה
איור עתיק של ביצוע ברית מילה

ה"סנדק" הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה. בנוסף לתפקיד המעשי בשעת הברית מילה, הסנדק נתפש כמשפיע בעל משמעות עמוקה יותר על בן סנדקאותו. בירושלמי[דרוש מקור] נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין, ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח. הסנדק הוא אחד משלושת "בעלי הברית" ונחשב שסנדקאות היא סגולה לעושר, לכן לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים (להביא לחלוקת העושר). ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים[דרוש מקור], האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס".

יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה[1].

על פי הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".

תפקידו של הסנדק

הסנדק נחשב כעוזרו של המוהל, תפקידו לאחוז את רגלי התינוק בעת הברית, בצורה כזאת שהמוהל יוכל לעשות את עבודתו באופן בטוח, דבר זה נחשב בהלכה כמסייע למוהל, עד שכתב במהרי"ל כי "גדול כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לעליה לתורה"

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה

מקור המנהג

במדרש תהילים על הפסוק "כל עצמותי תאמרנה" אמר דוד המלך, רבש"ע משבח אני אותך בכל איברי... ברכים בהן אני עושה סנדיקוס לילדים בשעת מילה ופריעה, כמו"כ מוזכר הדבר בתרגום יונתן על הפסוק "יולדו על ברכי יוסף" "כד אתילידו גזירינון יוסף" והכוונה שמל אותם על ברכיו (סנדק ומוהל יחד).

מנהגים

נהוג לחזר אחר סנדק הגון וצדיק במידת האפשר משום שהסנדק משפיע ופועל על הוולד. אמנם לכתחילה טוב שאבי הבן ישב סנדק לבנו מפני שנחשב כמזבח להקריב את בנו כקרבן, בנוסף, מכיוון שמעיקר הדין מוטלת חובת המילה על האב, בכך שמשמש סנדק הרי שמסייע במילה ומקיים חובה זו[2], אך רוב העולם אינו מקפיד בכך.

כיבוד סנדקאות

בבן ראשון רבים מכבדים לאב או אבי האב[3]. נהוג להקדים בכיבוד סנדקאות לסב אבי או אם הבן לפני שמכבד לאבי אבי הבן או אבי אמו. אם אין אב לאביו, זכות הכיבוד לאבי הבן לפני אם הבן, אך פשוט שלכל הדעות אין בכך עדיפות על שמירת שלום בית ואין לעורר מחלוקת.

יש האומרים שסנדק גדול בתורה קודם לאביו וקרובו, ויש אומרים שאביו וסבו קודמים משום כיבוד אב, ובכך "נהרא נהרא ופשטיה".

דינים נוספים

  • הסנדק פוטר את הציבור מאמירת תחנון במנין בו הוא מתפלל לפני הברית.
  • הסנדק קודם למוהל לעלות לתורה לפניו.
  • יש נוהגים שהסנדק טובל לפני הברית
  • אב שהבטיח לאחד שיתן לו להיות סנדק בברית של בנו, אסור לחזור בו אפילו אם הגיע לברית אדם חשוב ומכובד יותר.
  • לכתחילה אין לכבד בסנדקאות אונן או אבל בתוך השבעה, אך לאחר השבעה מותר.
  • אין לכבד בסנדקאות (אפילו אביו) מי שאינו עושה מעשה עמך מכיוון שפועל ומשפיע על הילד.

קוואטר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קוואטר

ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:[4]

הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.

אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סנדק באנציקלופדיה יהודית דעת
  2. ^ אוצר הברית וכן בדמייך חיי
  3. ^ משום כיבוד אב
  4. ^ גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' תיג-תיד


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0