כניסת אזרחים ללא אישור לאזורי מלחמה בישראל

כניסת אזרחים ללא אישור לאזורי מלחמה בישראל מתייחסת לתופעה של כניסת אזרחים למרחבים המוכרזים כאזורים צבאיים סגורים או אזורי קרב פעילים ללא קבלת הרשאה מוקדמת מהרשויות הביטחוניות. תופעה זו מעלה סוגיות מורכבות בתחומי הביטחון, החוק והאתיקה הציבורית.

רקע חוקי

התחיקה הישראלית

המסגרת החוקית להגבלת כניסת אזרחים לאזורי מלחמה מבוססת על מספר חוקים ופקודות:

פקודות חירום - בעת הכרזה על מצבי חירום, הממשלה מוסמכת להטיל הגבלות על תנועת אזרחים במרחבים מסוימים לשם הבטחת ביטחונם ואי-פגיעה בפעילות הביטחונית.

הכרזה על אזורים צבאיים סגורים - צבא הגנה לישראל מוסמך להכריז על אזורים כשטח צבאי סגור במסגרת הוראות החירום, כאשר הכניסה לאזורים אלה אסורה ללא אישור מפורש.

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 - מסדיר, בין היתר, את הכללים לכניסה ויציאה ממרחבים מסוימים במדינה, ומאפשר הטלת הגבלות בנסיבות מיוחדות.

המשפט הבינלאומי

על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנות ז'נבה, ובמיוחד האמנה הרביעית המסדירה את הכללים ביחס לאזרחים בזמן מלחמה, קיימת חובה להגן על האוכלוסייה האזרחית מפני סכנות הלחימה.

סוגי האזורים הכלולים בהגבלות

אזורים צבאיים סגורים

אזורים אלה מוכרזים על ידי הצבא ככאלה שהכניסה אליהם אסורה בשל פעילות צבאית פעילה או בשל סיכונים ביטחוניים מיוחדים.

הכרזה על שטח צבאי סגור היא דרך מקובלת בישראל למנוע מאמצעי תקשורת יכולת לסיקור של אירועים צבאיים. הכרזה זו נהוגה כאשר זירת הפעילות הצבאית היא בלב יישוב אזרחי, ביהודה ושומרון, וכן ברצועת עזה ובדרום לבנון.

אזורי עימות פעילים

מרחבים שבהם מתנהלים קרבות או פעולות צבאיות אקטיביות, כמו אזור רצועת עזה, אזורי הגבול עם לבנון, ואזורים ביהודה ושומרון המוכרזים כשטח A.

אזורים וישובים שפונו

ישובים שתושביהם פונו על ידי פיקוד העורף בשל איום ביטחוני ישיר, כפי שאירע באזור הדרום לאחר ה-7 באוקטובר 2023 ובישובי הצפון במהלך הלחימה עם חזבאללה.

הסכנות והסיכונים

סכנות ביטחוניות ישירות

• פגיעה ממטחי ארטילריה, טילים ורקטות
• חשיפה לירי צלפים
• הפגעות ממוקשים ומטענים
• סיכון חטיפה או פגיעה על ידי כוחות האויב

פגיעה בפעילות הצבאית

נוכחותם של אזרחים באזורי קרב עלולה:

• ליצור צורך בהקצאת משאבים לביטחון אזרחים במקום ביצוע משימות קרביות
• לפגוע ביעילות המבצעים הצבאיים
• לחשוף מידע מבצעי רגיש
• לסכן את חייהם של כוחות הביטחון

סיכונים משפטיים

הפרה של הוראות הכניסה לאזור צבאי סגור עלולה להוביל להעמדה לדין פלילי שעונשו קנס או מאסר.^{[דרוש מקור]}

מקרים בולטים

מלחמת חרבות ברזל

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא לא ברורה החשיבות של המקרים המפורטים כאן. על הערך לעסוק בהושא העקרוני ולא במקרים פרטיים (שניתן יהיה להזכירם בהערות שוליים.

לאחר התקפת ה-7 באוקטובר 2023, הוכרזו אזורים נרחבים באזור הדרום כאזורים צבאיים סגורים. למרות זאת, תועדו מקרים של כניסת אזרחים לא מורשית לאזורים אלה.

קלאריסה וורד

כתבת CNN הבכירה לענייני חוץ נכנסה לרצועת עזה בדצמבר 2023 ללא ליווי צה"ל, והפכה לעיתונאית המערבית הראשונה שדיווחה מתוך הרצועה באופן עצמאי מאז תחילת המלחמה. וורד הגיעה עם קבוצת סיוע של איחוד האמירויות וביקרה בבית חולים שדה ברפיח.^{[דרוש מקור]}

זאב ז'אבו ארליך

חוקר ארץ ישראל ממייסדי עפרה, נהרג יחד עם החובש הצבאי גור קהתי ב-20 בנובמבר 2024 בהיתקלות עם מחבלי חזבאללה בדרום לבנון . ארליך נכנס לאזור הלחימה כאזרח בליווי רמ"ט גולני אל"ם יואב ירום, ללא האישורים הנדרשים. במשך שנים התלווה לכוחות צה"ל בגזרות השונות. בעקבות מותו הוכר כחלל צה"ל באופן חריג ונפתחו תחקירים על נסיבות כניסתו ללבנון.

דניאלה וייס

מייסדת תנועת נחלה ופעילת ימין בולטת, הודתה בנובמבר 2024 כי מאז פרוץ המלחמה הייתה בעזה "פעם או פעמיים בשבוע", בסך הכל "עשרות רבות של פעמים". וייס טענה שהגיעה "להכיר את השטח" במטרה להקים יישובים ברצועה. דובר צה"ל הגיב כי "כניסתה לא מוכרת ולא אושרה בצירים המקובלים" וכי הדבר "בניגוד לנהלים ויטופל בחומרה". היא הורשעה בעבר (1993) בכניסה לשטח צבאי סגור בצומת יקיר ונקנסה ב-3,000 שקלים.^{[דרוש מקור]}

רמי בן יהודה

פעיל הליכוד נכנס לרצועת עזה בפברואר 2024, תיעד עצמו לבוש במדים עם נשק וטען שהגיע במסגרת עמותת "סיירת למען החייל". צה"ל הגיב כי "מדובר באדם שאינו איש מילואים אשר נכנס לרצועת עזה ללא האישורים המתאימים ובניגוד לפקודות".

הרב צבי קוסטינר

ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, נכנס לרצועת עזה בספטמבר 2024 ללא האישורים המתאימים. הכניסה אושרה על ידי אל"ם אפרים אבני ללא סמכות, והרב תועד לבוש מדים למרות שלא עבר חיול ולא היה בתפקיד פעיל. צה"ל הבהיר כי "נכנס בניגוד לפקודות, הנהלים הובהרו".

כניסה לקבר רב אשי

בפברואר 2025, בפער של יומיים, חצתה קבוצת חרדים את הגבול ללבנון, במטרה להתפלל בחלקת קברו של רב אשי. כוח צה"ל הוזנק למקום והשיב אותם לישראל.

תושבי עוטף עזה

תושבים מקיבוצים שפונו כמו כפר עזה, נחל עוז ובארי ניסו לחזור לבתיהם ללא אישור בימים הראשונים לאחר הפינוי, למרות הכרזתם כאזורים צבאיים סגורים.^{[דרוש מקור]}

הגבלות על ארגונים הומניטריים

ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם כמו Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל דיווחו על מניעה שיטתית של כניסת צוותיהם לרצועת עזה. החל משנת 2009, דחו הרשויות הישראליות באופן עקבי בקשות של ארגונים אלה להכניס חוקרים לרצועה.^{[דרוש מקור]}

אזור הצפון

במהלך הסלמה ביטחונית עם לבנון,^{[דרושה הבהרה]} הוכרזו יישובים כמו מטולה ואזורים נוספים בצפון כאזורים צבאיים סגורים. תושבים מקומיים דיווחו על ניסיונות לחזור לבתיהם ללא אישור רשמי.^{[דרוש מקור]}

עמדות והשקפות

עמדת הרשויות הביטחוניות

הצבא והמשטרה מדגישים כי הכניסה לאזורים צבאיים סגורים:

• מסכנת את חיי הנכנסים באופן ישיר
• פוגעת ביעילות הפעילות הצבאית
• מהווה הפרה של החוק

עמדות ביקורתיות

חלק מהארגונים לזכויות אדם וחברי כנסת טוענים כי:

• יש לאפשר כניסה מבוקרת לבעלי בתים לצורך הצלת רכוש
• הצורך באיזון בין ביטחון לזכויות אזרח
• חשיבות הפיקוח הציבורי על פעולות הצבא

השפעות ותוצאות

השפעה על הקהילות המקומיות

הגבלת הכניסה משפיעה על:

• יכולת התושבים לשמור על רכושם
• התמודדות נפשית של תושבים שנאלצו לעזוב את בתיהם
• כלכלת האזור

השפעות משפטיות

המקרים של כניסה לא מורשית יצרו תקדימים משפטיים בתחום החירום והביטחון.

השפעה על התקשורת

הגבלות על עיתונאים יצרו מתח בין הצורך הביטחוני לבין חופש העיתונות. לפי דוח של ארגון "עיתונאים ללא גבולות" מדצמבר 2024, ישראל אחראית להרג של 21 עיתונאים בשנת 2024, מתוך 54 שנהרגו ברחבי העולם. הארגון הגדיר את כוחות הביטחון הישראלים כ"הטורף המרכזי של חופש העיתונות בשנת 2024".

עיתונאים רבים דיווחו על קשיים לקבל גישה לאזורי הלחימה, כאשר הגישה לרצועת עזה הוגבלה כמעט לחלוטין למשך חודשים. במקרים הבודדים שבהם אושרה כניסה, היא נעשתה בליווי צבאי מוגבל בזמן ובמרחב.

ביקורת וחילוקי דעות

ביקורת משפטית

משפטנים העלו שאלות לגבי:

• היקף סמכויות החירום
• המידתיות של ההגבלות
• הגנה על זכויות יסוד בעת חירום

ביקורת תקשורתית

עיתונאים וארגוני תקשורת טענו כי הגבלת הכניסה פוגעת ב:

• חופש העיתונות
• זכות הציבור לדעת
• הפיקוח על פעולות הצבא

השוואה בינלאומית

תופעה דומה קיימת במדינות אחרות המתמודדות עם סכסוכים מזוינים:

• אוקראינה - הגבלות על כניסה לאזורי קרב במהלך המלחמה עם רוסיה
• סוריה - איסור כניסה לאזורי עימות פעיל
• עיראק - הגבלות באזורי פעילות צבאית נגד ארגוני טרור

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כניסת אזרחים ללא אישור לאזורי מלחמה בישראל41183837