למי אבכה

למי אבכה
	לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן:; הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן:; וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן:; אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן:; וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן:; וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן:; וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן:; חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן:; לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן:; וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן:; וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן:; וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן:

למי אבכה או למי אבכה וכף אכה היא קינה הפותחת את קריאת מגילת איכה בקהילות הספרדים בליל תשעה באב. שם המחבר לא נודע, מיד בסיום הקינה נפתחת קריאת מגילת איכה.

תוכן ומבנה

הפיוט מתאר את המאורעות הקשים שקרו בתקופת חורבן בית המקדש, בעיקר מזווית התורה, תלמידי החכמים ובית המקדש. הפיוט פותח מנקודת מבטו של אדם העומד בודד, ללא כתף או משענת אליה יוכל לבכות להגיד את אשר על ליבו (אשנן) ולהכות כף אל כף מכאב וצער - לא מקדש, בו מקננים כיום ציפורים (פקוד הוא שם ציפור) ושוכנים בו עובדי עבודה זרה וקוסם - נבוכדנצאר, לא כרובים, לא דוכן, ובהמשך גם לא על התינוקות ותלמידי החכמים שנהרגו, ועל התורה שנותרה בודדה ואילמת, ללא מפרש בעקבות זאת. בסיום הפיוט, וכמסקנה מהאמור, מכריז הפייטן כי הוא יחדל מלשמוע שירה, ויקרא אל ה' ויבכה על חורבן ביתו, כדי לקרב את הגאולה. הקינה פורשה בין היתר על ידי רבי יעקב רקח בסדר בית אב^[1].