רבי מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)
| לידה |
1637 ה'שצ"ז |
|---|---|
| פטירה |
1744 (בגיל 107 בערך) א' באדר ה'תק"ד טיקטין |
| כינוי | מהר"ם טיקטין |
| מקום קבורה |
טיקטין  פולין |
| מקום מגורים | בולחוב, זלוטשוב, טיקטין |
| מקום פעילות |
 האיחוד הפולני-ליטאי |
| תקופת הפעילות | המאה ה-18 |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| בני דורו | רבי צבי הירש אשכנזי |
| בת זוג |
לאה בת רבי מנחם מאניס כ"ץ מייטל בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן |
| אב | רבי שמואל שמעלקע הורוביץ |
רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל שמעלקא אב"ד טרנוב, ממשפחת הורוביץ המיוחסת.[1] סופר עליו כי שבע שנים למד תורת הנגלה, ושבע שנים נוספות למד את תורת הנסתר, על מנת שלא לערב ביניהן.
רבי מאיר נישא לבת רבי מנחם מאניס כ"ץ.[א] רוב ילדיו נולדו ממנה. לאחר פטירתה, כשהיה בגיל 70 בערך, נישא למייטל, בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן. מאשתו זו נולדו להם שני ילדים.
בשנת תנ"ו החל לכהן כרבה של בוליחוב, עד שנת ת"ע, אז התקבל לרבנות זלוטשוב ובמקומו מונה בנו רבי יוקל לרב. בזלוטשוב כיהן ברבנות עד שנת תע"ח. בתשרי[6] ה'תע"ט נבחר כרבה של טיקטין, מול רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") ורבי משה ברודא שהתמודדו לתפקיד – על שמה נודע ובה כיהן ברבנות עד סוף ימיו. נהג לערוך ביקורים בעיירות הכפופות לערי רבנותו, ולפקח על חיי הדת.
דמותו של רבי מאיר מפורסמת כאדם קדוש ופרוש, עניו וצנוע. כאשר היה נכנס לבית הכנסת, היה מקיף את הבימה שבע פעמים.[7][8] לאחר התפילה היה עובר דרך עזרת הנשים ומברך את הנשים.[8]
כתב מספר הסכמות, מהן לספר "ישמח ישראל" של רבי ישראל שמואל קליהרי, "גאון צבי" של רבי צבי הירש הורוביץ אב"ד זאמוט, ולספרים נוספים.[9]
הוערך מאוד על ידי בני דורו, ונחשב כבעל מופת. במסורת החסידית מקובל שרבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין") החשיב מאוד את הייחוס לרבי מאיר הורוביץ.
לא ידוע על חיבור שכתב, אך בצוואתו הוא מציין לחידושים שכתב, וכך גם אמר עליו רבי חיים הכהן רפפורט בהספדו.[10] הרבה מחידושי תורתו הודפסו בספרים שונים, כמו אצל נכדו רבי פנחס הורוביץ (ה"הפלאה") בספרו "פנים יפות", ואצל רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") בספרו "דורש לציון".
על תאריך פטירתו קיימות מספר גרסאות.[11] יוסף נחמיה הכהן קוודרט מציין שבעה תאריכים שונים שנכתבו בספרי קורות הימים. הוא מוכיח מתוך "פנקס קהל טיקטין" שהמהר"ם עדיין חי בתאריך ו' בתמוז תק"ג. להשערתו, תאריך פטירתו היה ב-א' אדר ה'תק"ד.
בצוואתו כתב שלא יכתבו על מצבתו תארים, למרות שהתגלה לו משמים כי היה ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו ראוי לכך.[12] על מצבתו נכתב: ”עד המצבה על זרע קרש מצבת קבורת צדיק יסוד עולם, רבינו גאון עוזינו מאורינו מאיר עיני רבים בתורה ורבים השיב מעון, ורבים אומרים לנפשנו מי יאיר לנו אורח חיים, כי חשך השמש בצהרים ביום שנגנז ארון הקודש ועלה לשמים, מורינו מו"ה מאיר הלוי איש הורוויץ איש חסיד ועניו נחלתו היא לבניו, ה"ה אב"ד ור"מ דפה ק"ק טיקטין, תורתו יעמוד לנו ולזרענו עד עולם”.
הוספד על ידי גדולי דורו, מהם רבי חיים הכהן רפפורט, שציין במיוחד את התמדתו.[8]
צאצאיו
- רבי יעקב יוקל הורוביץ - רבן של בוליחוב, ברודי וגלוגא.
- בנו רבי יצחק הלוי הורוביץ (ר' איציקל המבורגר) - אב"ד קהילות אה"ו.
- רבי יהודה ליב - ראב"ד וילנא
- רבי נחום אב"ד לנצוט
- רבי חיים האב"ד שאריגראד
- רבי מנחם מאניס - אב"ד צ'בוצ'ק (טשאוושי)
- רבי דב בריש אב"ד קרמניץ
- רבי יהושע - אב"ד בוסק
- רבי נפתלי - אב"ד טיקטין משנת תק"ד
- רבי נתן נטע אב"ד הורקי
- אשת רבי אברהם אשר אליאס - אב"ד נאראל
- רבי צבי הירש מטשורטקוב
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ - אב"ד פודקאמין. חתן רבי חיים סג"ל לנדא, אב"ד פודקאמין, ותלמיד רבי חיים צאנזר
- רבי יצחק הלוי
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, "ר' מאיר הורביץ", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב' ירושלים תשמ"ב, עמ' 120, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, הגאון מהר"ם טיקטין זצ"ל, בתוך שערי ציון, חודש שבט-אדר תשע"ג. המאמר זמין להורדה באתר academia.edu
- ירון פדהצור, ייחוסו של מהר"ם טיקטין (הורוויץ) בבלוג "מדור לדור"
- דוד הלחמי, חכמי ישראל, חלק א', "רבי מאיר הלוי הורויץ אבד"ד טיקטין", תל אביב תשי"ח, עמ' קכ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יצחק בלעדי, ספרי הרה"ק רבי שמעלקא - תולדות שמואל, "רבי מאיר מטיקטין", ירושלים תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
ביאורים והרחבות
הערות שוליים
- ^ יחוסו המלא בספר "שמן הטוב".
- ^ ראו: אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, שמן הטוב, סיפורים, אות קנ"ד, פיוטרקוב תרס"ה, עמ' 118, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, "תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 202, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ כמו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, פרק י"ד, מס' 813, ירושלים תשנ"ג, טור 577, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים). יש מי שציין שרבי מנחם מאניס היה נכדו של רבי נפתלי כץ[3]
- ^ יחוס ר' מאניס כץ חותן המהר"ם מטיקטין, בלוג תולדות ושורשים.
- ^ ויש שציינו: כ"ח בחשוון. ראו: יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, "תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 200, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ יוסף דוד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, חלק א', פרק ז', ירושלים תשל"ו, עמ' רי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 8.0 8.1 8.2 בלעדי, עמ' 10
- ^ בלעדי, עמ' 11.
- ^ יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, "תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 200, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ לדוגמה, אצל הלחמי מופיע שנפטר בתאריך א' בסיוון, ה'תק"ו, ואצל בלעדי, עמ' 10, מופיע שנפטר בתאריך א' בסיוון ה'תק"ג.
- ^ בלעדי, עמ' 9.
