מרדכי לימון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מוקה לימון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי לימון
Mordechai Limon with David Ben-Gurion (cropped).jpeg
לידה 3 בינואר 1924
פוליןפולין פולין
פטירה 16 במאי 2009 (בגיל 85)
תאריך עלייה 1932
כינוי מוקה
השתייכות Palmach.svg פלמ"ח
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף (ים) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
סמנכ"ל משרד הביטחון, ראש משלחת משרד הביטחון בפריז, איש עסקים
מצבת קברו של מרדכי לימון בכפר שמריהו

מרדכי (מוקה) לימון (3 בינואר 1924 - 16 במאי 2009) היה מפקד חיל הים הישראלי השלישי מדצמבר 1950 עד יולי 1954, ולאחר מכן ראש משלחת משרד הביטחון בפריז.

ביוגרפיה

עד מלחמת העולם השנייה

לימון נולד בפולין ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1932. הוא גדל והתחנך בתל אביב, הצטרף לתנועת השומר הצעיר, אך הורחק ממנה כאשר החל לעסוק בפעילות ימית במסגרת הפלוגה הימית של "הפועל". במסגרת זו למד תחילה חתירה וביולי 1939 עבר קורס מפקדי סירות, בהדרכת שמואל טנקוס ואהרון לישבסקי.

במהלך מלחמת העולם השנייה

בימי מלחמת העולם השנייה הצטרף לימון לפלמ"ח ועם הקמת המחלקה הימית (לימים הפלי"ם) הצטרף אליה. הדריך בשני הקורסים הראשונים של המחלקה הימית בשדות ים, אך הגיע למסקנה שאין בכך די, וכי עדיף שיפליג בצי הסוחר כדי לצבור ניסיון ימי מעשי, שיהיה נחוץ כאשר תחודש ההעפלה.

ללא אישורם של הממונים עליו יצא לנמל חיפה ולאחר זמן מה הצליח לעלות כאיש צוות פשוט על ספינת הסוחר "שיקמונה" שהפליגה בדגל בריטי. מאז צאתו מהארץ ועד סוף מלחמת העולם השנייה הפליג ברחבי העולם. בין היתר באוקיינוס השקט, במזרח הרחוק והגיע אף למורמנסק (על סיפון המכלית הנורווגית "סוֹדֶרהוֹלְם") בשיירות שהעבירו אספקה לברית המועצות דרך הים הצפוני.

עם סיום המלחמה הגיע לאלכסנדריה שבמצרים על סיפון מכלית אמריקאית, ומשם חזר לישראל.

בתקופת ההעפלה

עם שובו לארץ ישראל פנה לימון לחבריו בפלי"ם במטרה להצטרף לפעילות ההעפלה, אך מפקדיו בחרו להענישו על שיצא להפלגות בימי מלחמת העולם השנייה ללא אישור. הוא נשלח לעבוד כסבל במפעל המלח. כעבור כמה חודשים, כאשר גבר הצורך באנשי ים מנוסים הוא צורף לעוסקים בהעפלה.

את ספינת המעפילים הראשונה היה עליו להביא ממצרים, אולם המבצע בוטל ברגע האחרון בשל פיצוץ מלון המלך דוד על ידי אנשי האצ"ל והחשש שהבריטים יגלו ערנות רבה, גם לאורך החופים, בעקבות האירוע.

בהמשך פיקד לימון על הבאתן לארץ ישראל של שלוש ספינות מעפילים:

במלחמת העצמאות

עם הקמת חיל הים הצטרף לימון לשורותיו והתמנה לסגן מפקד אח"י הגנה (ק-20). בהמשך השתתף במבצע שודד, שבמהלכו השתלטו ספינות חיל הים על הספינה "ארג'ירו" שהובילה משלוח נשק צ'כי לערבים. במבצע נתפסו 8,000 רובים צ'כים שהועברו לשימוש צה"ל.

באוקטובר 1948, במהלך פעילות של ספינות חיל הים בחופי דרום ישראל התנהל קרב עם אונייה של הצי המצרי ולאחריו תקפו מטוסים מצריים את הספינות הישראליות. אחד המטוסים המצריים נפגע וכתוצאה מהתפוצצותו נהרג אחד מאנשי הצוות של אח"י הגנה ואחדים נפצעו, בהם לימון. אחרי כשלושה שבועות, כשהחלים מפציעתו, חזר לימון לשרת בים וקיבל את הפיקוד על אח"י וג'ווד (ק-18).

פיקוד על חיל הים

במשך שנתיים שירת לימון בים, וקודם להיות ראש מחלקת המבצעים בחיל הים. בסתיו 1950 הוא פיקד על הכוח הימי בתמרון כלל צה"לי שבו, בין השאר, הנחית חיל הים חטיבת חי"ר ב"חוף אויב". ב-14 בדצמבר 1950 מונה לימון למפקד חיל הים הישראלי בגיל 26, והיה לאלוף הצעיר ביותר בתולדות צה"ל[1].

במהלך תקופת כהונתו הִרבה חיל הים להתאמן ברחבי הים התיכון וערך ביקורים בנמלים זרים, במטרה להפגין את הדגל הישראלי בעולם.

בין האירועים המיוחדים בעת תקופת פיקודו על חיל הים יצוינו:

בתקופת פיקודו של לימון ספג החיל גם כמה אסונות.

ב-1 ביולי 1954 סיים לימון את תפקידו כמפקד חיל הים ומסר את הפיקוד לשמואל טנקוס[2].

במשרד הביטחון

בקיץ 1954 יצא לימון לארצות הברית ולמד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה במשך שנתיים[3]. מאמצע 1956 עד אמצע 1957 ניהל את חברת אינקודה[4][5].

לאחר מכן מונה לסמנכ"ל משרד הביטחון[6] לתפקידים מיוחדים. במסגרת תפקידו זה טיפל בין השאר בקשרים עם בורמה[7][8][9], גאנה[10][11] ונפאל. כמו כן היה הממונה על המשק לשעת חירום[12].

ראש משלחת משרד הביטחון בפריז מרדכי לימון ומפקד השייטת אל"ם הדר קמחי, עם מפקד הזירה האדמירל הצרפתי בעת השקת ספינת סער בנמל שרבור.

בחודש יולי 1962 מונה לראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בפריז. בתפקידו זה היה מעורב בעסקות רכש רבות של צה"ל ובזירוז אספקת אמצעי לחימה בעתות משבר בהתאם לצורכי הצבא. במהלך השנים יצר קשרים ענפים עם צמרת השלטון בצרפת ועם ראשי תעשיות הנשק במדינה זו, והצליח להשיג בעבור ישראל אמצעים מתקדמים במחירים סבירים.

לימון פעל להסיר את אמברגו הנשק שהטילה צרפת על ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, אך ללא הצלחה. בשנת 1969, כאשר התברר שהצרפתים אינם מוכנים לשחרר את ספינות הטילים שנבנו בשביל חיל הים הישראלי בשרבור (ספינות שרבורג), הגה את רעיון חילוצן מצרפת באמצעות "מכירתן" לגורם שלישי. הרעיון יצא אל הפועל בדצמבר 1969, ולאחר שהספינות הגיעו לישראל הורתה ממשלת צרפת ללימון לעזוב את צרפת (אם כי נמנעה מלהכריז עליו כעל אישיות בלתי רצויה).

בתחילת ינואר 1970 חזר לימון לישראל ובשדה התעופה קיבלו את פניו, בצעד חריג, שר הביטחון וצמרת צה"ל. עם חזרתו לישראל עלתה האפשרות שימונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון, אך הדבר לא יצא אל הפועל. לימון פנה לעסקים פרטיים, ומונה לנציגו של אדמונד דה רוטשילד (הנכד) בישראל. בתו של לימון, נילי, נישאה לצאצא אחר של משפחת רוטשילד, נתנאל.

מרדכי לימון נפטר ב-16 במאי 2009, ונטמן בבית הקברות בכפר שמריהו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי לימון בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0