סומלילנד
|
לחצו כדי להקטין חזרה | |||
| מוטו לאומי |
אין אלוה מלבד א-ללה מוחמד הוא שליח א-ללה (لا إله إلا الله محمد رسول الله) (ר' השהאדה) | ||
|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
אורך ימים בשלום (حياة طويلة مع السلام) | ||
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה | ||
| שפה רשמית | סומלית, ערבית | ||
| עיר בירה | הרגייסה 9°33′N 44°03′E / 9.550°N 44.050°E | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| שטח יבשתי | 137,600 קמ"ר | ||
| אחוז שטח המים | לא ידוע | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
|
עצמאות מבריטניה (כסומלילנד הבריטית) עצמאות דה פקטו מסומליה (הרפובליקה של סומלילנד) |
28 ביוני 1960 (כסומלילנד הבריטית) 1991 (הרפובליקה של סומלילנד) | ||
| דמוגרפיה | |||
|
אוכלוסייה (2024) | 6,200,000 נפש | ||
| צפיפות | 45 נפש לקמ"ר | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | שילינג סומלילנדי (SLSH) | ||
| שונות | |||
| סיומת אינטרנט | אין | ||
| קידומת בין־לאומית | 252 | ||
סומלילנד, או בשמה הרשמי: הרפובליקה של סומלילנד,[א] היא מדינה בעלת הכרה בין-לאומית חלקית הממוקמת בקרן אפריקה, מצפון-מערב לסומליה, וגובלת באתיופיה, ג'יבוטי וחבל פונטלנד. לסומלילנד ריבונות בפועל על שטחיה והיא מקיימת מערכת ממשל בנפרד מהשלטון המרכזי בסומליה. העיר הרגייסה משמשת כמרכז השלטוני וכעיר הבירה. בסומלילנד מתגוררים כ-6.2 מיליון אנשים נכון ל-2024.[2] דת המדינה היא אסלאם, וכ-99% מהאוכלוסייה נמנים עם הזרם הסוני. השפה הסומלית היא השפה הרשמית וערבית ואנגלית משמשות כשפות משניות.
מאז הכרזת העצמאות שהובילו בני השבט איסאק (אנ') במאי 1991, ביססה הישות שלטון דמוקרטי ועצמאי יציב על שטח החופף לגבולותיה ההיסטוריים של סומלילנד הבריטית, וכולל חמישה משמונה עשר ממחוזותיה של סומליה. בניגוד לחוסר היציבות המאפיין חלקים נרחבים בסומליה, סומלילנד מציגה המשכיות שלטונית וביטחונית גבוהה. סומלילנד בנתה דגם שלטוני דמוקרטי המבוסס על שילוב בין מוסדות מדינה מודרניים למבנים שבטיים מסורתיים. יציבות זו באה לידי ביטוי במערכות בחירות סדירות, העברת שלטון בדרכי שלום וקיום כוחות ביטחון ושיטור השומרים על הסדר הציבורי.
על אף שסומלילנד מתפקדת דה פקטו כמדינה עצמאית לכל דבר, המציגה יציבות שלטונית וביטחונית גבוהה משמעותית מזו של סומליה, היא אינה זוכה להכרה דיפלומטית פורמלית מצד הקהילה הבין-לאומית. היא אינה זוכה להכרה רשמית מצד האו"ם או המדינות החברות בו, למעט מדינת ישראל, והרפובליקה הסינית שבטייוואן (שאינה חברה באו"ם), שמקיימות עימה קשרים. מצב ייחודי זה מותיר את סומלילנד בבידוד דיפלומטי.
היסטוריה
סולטנות איסאק
ב-1750, הוקמה סולטנות איסאק (אנ'), סולטנות מוסלמית בקרן אפריקה. רוב תושביה היו בני שבט איסאק (אנ'),[3] שרואים עצמם כצאצאיו של השייח' איסחאק בן אחמד (אנ'), שהגיע לאזור מחצי האי ערב.[4] הסולטנות התקיימה 135 שנה, ונפלה לאחר כיבושי ח'דיוות מצרים בקרן אפריקה.
כיבוש בריטי ואיטלקי
במאה ה-19, באמצעות רצף של הסכמים עם הממלכות המקומיות בקרן אפריקה, השיגו הבריטים והאיטלקים שליטה על חלקים של החוף הסומלי, והקימו את סומלילנד הבריטית ואת סומלילנד האיטלקית כמדינות חסות. תחת השלטון הבריטי, הגדירה סומלילנד הבריטית את הגבולות אשר כיום טוענת הרפובליקה של סומלילנד כגבולותיה.[5]
במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את שטחה של סומלילנד האיטלקית ואיחדו אותה לסומלילנד, אשר תפקדה כישות דמוית מדינה בעלת מוסדות ממלכתיים עצמאיים תחת הכתר הבריטי, עד אשר קיבלה את עצמאותה ב-1960 והוקמה כרפובליקה של סומליה.[6]
רצח העם של בני איסאק
ערך מורחב – רצח העם של בני איסאק
בין השנים 1987–1989 בוצע בסומליה רצח עם שיטתי נגד בני שבט איסאק (אנ').[7] רצח העם בוצע על ידי מדינת סומליה, תחת שלטון הדיקטטורה של סיאד בארה, במהלך מלחמת העצמאות של סומלילנד.[8] על פי הערכות שונות, בין 50,000 ל-100,000 אזרחים נהרגו במסגרת האירועים.[9] דיווחים מקומיים מעריכים כי סך מקרי המוות של בני שבט איסאק אף מגיע עד 200,000.[10] במסגרת רצח העם נהרסו כמעט לחלוטין הערים השנייה והשלישית בגודלן ברפובליקת סומליה של אותה תקופה, הרגייסה[11] ובוראו. הרס הערים, יחד עם יתר האירועים, הביא לבריחתם של מאות אלפי סומלים (רובם בני איסאק) לאתיופיה (הגובלת בסומליה).[12] הבריחה האמורה תוארה כ"אחת התנועות הכפויות המהירות והגדולות ביותר של אנשים שתועדה באפריקה",[12] והביאה להקמת מחנה הפליטים הגדול בעולם דאז (1988).[13] רצח העם התרחש במהלך מלחמת האזרחים בסומליה (שקדמה למלחמת האזרחים הנוכחית, שפרצה בתחילת שנות ה-90 ונמשכת עד היום) ומכונה לעיתים "רצח עם נשכח".
כחלק מרצח בני איסאק, הכוחות הסומליים ייסדו יחידה בשם "מדבירי איסאק", המורכבת כולה מאזרחים שאינם בני איסאק.[14] יחידה זו ביצעה "דפוס שיטתי של התקפות נגד כפרים לא חמושים, חוות ואזורי מרעה בצפון סומליה (סומלילנד), ורצח רבים מתושביהם, תוך כדי אילוץ הניצולים לברוח לאזורים מרוחקים". היחידה בזזה ערים וכפרים, טבחה באוכלוסייתם, ופעיליה עינו חפים מפשע כחלק מההתקפות.[15] ארגון Human Rights Watch קבע כי יחידה זו, יחד עם זרועות צבאיות אחרות בצבא סומליה דאז, הייתה אחראית להטלת אימה על בני איסאק באזורים הכפריים.[16]
בשנת 2001 האו"ם החל בהליכי חקירה של הפרות זכויות אדם בסומליה,[17] על מנת לברר האם בוצעו פשעים נגד האנושות או רצח עם במהלך מלחמת האזרחים במדינה. מסקנות החקירה אישרו כי בוצע רצח עם בבני איסאק בסומליה.
הכרזת עצמאות
בשנת 1991, על רקע מלחמת האזרחים בסומליה ורצח העם של בני איסאק,[3] ותוך ניצול האנרכיה השוררת במדינה, הכריזה סומלילנד על עצמאותה.[18] בשנת 1993 ערך הממשל של סומלילנד משאל עם, שבו הוא הציע מבנה ממשל עצמאי לחלוטין מהרפובליקה של סומליה. משאל עם נוסף שהתקיים ב-2001 אשרר ברוב של 97% את החוקה ואת הכרזת העצמאות של סומלילנד מ-1991. ב-2003 התקיימו לראשונה בחירות דמוקרטיות לנשיאות וב-2005 לפרלמנט. ב-2010 התקיימו הבחירות השניות לנשיאות שבהן זכתה האופוזיציה, והעברת השלטון התקיימה בצורה חלקה. בשנת 2001 פרסם הממשל בסומלילנד מאמר בין-לאומי שבו הציג את הנימוקים לעצמאותה, והטיעון המרכזי הוא שסומלילנד זכאית להכרה מתוקף היותה טריטוריה של מיעוטים אתניים שהיו נתונים לשלטון קולוניאלי בריטי.[19]
סומלילנד רואה עצמה כממשיכה ויורשת חוקית של מדינת סומלילנד שהוקמה ב-26 ביוני 1960 (לאחר שקיבלה עצמאות מהממלכה המאוחדת), והתמזגה לרפובליקה הסומלית (אנ') ב-1 ביולי, ארבעה ימים לאחר מכן. מדינה זו הוכרה בעת הקמתה על ידי 35 מדינות.[20][21]
מעמד והכרה בין-לאומית

ערכים מורחבים – הכרה בסומלילנד, יחסי החוץ של סומלילנד
ההכרה הבין-לאומית בסומלילנד שנויה במחלוקת מאז שהרפובליקה של סומלילנד הכריזה על עצמה כיורשת החוקית של "מדינת סומלילנד". וסומליה עדיין תובעת את השטח כחלק בלתי נפרד ממנה.
המחלוקת בדבר מעמדה הבין-לאומי של סומלילנד היא על הלגיטימיות של הישות המכונה סומלילנד לפעול כמדינה עצמאית בנפרד מסומליה. סומלילנד נחשבת כמחוז אוטונומי של סומליה.
הזכות להגדרה עצמית של עמים אומנם מעוגנת באמנות רבות ואף בסעיף 2(1) למגילת האו"ם, אך עקרון השלמות הטריטוריאלית הקבוע בסעיף 2(4) למגילת האו"ם לרוב גובר על כך, ואוסר על פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינות קיימות לצורך הקמת מדינות חדשות, ואוסר גם על סיפוח שטח ללא הסכמה. בנוסף, הקהילה הבין-לאומית רואה בקיומן של ישויות אלה הפרה של סעיף 4 לאמנת מונטווידאו. האמנה קובעת שהתנאים הבסיסים לקיומה של מדינה ריבונית הם אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה מתפקדת ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות. דו"ח של נציבות האו"ם לפליטים בנוגע לסומלילנד קבע שיש לה שליטה פונקציונלית על הצבא והמשטרה; קיומם של בתי משפט האוכפים את החוק; קיומם של מכסים ומיסים בנמלים; שני בתי מחוקקים; חלק מהשרים מנסים לפעול בתחומי אחריותם; לסומלילנד יש מטבע ודרכונים משל עצמה אשר מתקבלים בכמה ממדינות העולם.[22] על אף שסומלילנד עומדת בארבעת התנאים, הגישה הקונסטיטוטיבית מחייבת הכרה דיפלומטית של מדינות אחרות כתנאי נוסף לריבונותה של מדינה.
בשנות ה-90 ניסתה סומלילנד לקבל הכרה באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם. אולם זו הכירה רק בממשלת המעבר הזמנית (TFG) כנציגי סומליה באו"ם. למרות זאת פועלים ארגונים שונים מטעם האו"ם בסומלילנד, כמו נציבות האו"ם לפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון המזון העולמי וסוכנות הפיתוח של האו"ם.[23] כתנאי מקדים להכרה מצידן, דרשו ארצות הברית והאיחוד האירופי את הכרת האיחוד האפריקאי בסומלילנד, ולכן מאמציה מתמקדים בקבלת הכרה ממנו. אף על פי שהגישה בקשה לחברות ב-2005, וקיבלה המלצה חיובית של משלחת האיחוד ב-2006,[24][25] לא התקבלה החלטה רשמית מצד הארגון. גם בקשתה משנת 2007 למעמד משקיפה בחבר העמים הבריטי לא נענתה. במקביל סומלילנד מפתחת קשרים והסכמים בין־לאומיים עם אתיופיה, מקימה משרדי קישור בג'יבוטי, בארצות הברית ובבריטניה, וחברה בארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים (UNPO).[26] אתיופיה היא השותפה הקרובה ביותר של סומלילנד ותומכת בעצמאותה. זאת בשל אופייה היציב והדמוקרטי, האינטרס הביטחוני שבהחלשת סומליה, והחשיבות האסטרטגית של הגישה לים.[27] ב-5 בפברואר 2025, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע נכונות להכיר בעצמאותן של סומלילנד ופונטלנד מסומליה בתמורה לקליטה של פליטים עזתים במסגרת תוכניתו לפינוי מרצון של תושבי רצועת עזה.[28]
באפריל 2014, מועצת העיר שפילד בבריטניה הצביעה באופן טקסי בעד הכרה בזכות להגדרה עצמית של סומלילנד. בצעד דומה, כעבור כשנה, הכירה גם מועצת העיר קארדיף, בירת ויילס, בעצמאותה של סומלילנד.[29]
אך בפועל, עד שנת 2025, מדינות העולם (פרט לבודדות) וארגונים בין-לאומיים לא הכירו בסומלילנד כמדינה ריבונית ועצמאית, מתוך שמירה על היציבות וכיבוד עקרון השלמות הטריטוריאלית של סומליה.[30] ההשלכה העיקרית של אי ההכרה בסומלילנד היא היעדר יכולת לקבל סיוע כלכלי בין-לאומי מארגונים בין-לאומיים כדוגמת קרן המטבע הבין-לאומית. בנוסף, אי-ההכרה בה כמדינה מונע מסומלילנד לבצע סחר בין-לאומי, ומאלץ אותה לספק בעצמה את צרכיה הפנימיים.
ב-26 בדצמבר 2025 הודיעה ישראל על הכרה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית, ובכך הפכה למדינה הראשונה החברה באו"ם המכירה בעצמאות החבל.[31] ההכרזה המשותפת נחתמה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר החוץ הישראלי גדעון סער ונשיא סומלילנד עבד א-רחמאן מוחמד עבדאללה, וכללה כינון יחסים דיפלומטיים "ברוח הסכמי אברהם".[32] נשיא סומליה חסן שייח' מחמוד הגיב ואמר כי ההכרה של נתניהו בסומלילנד היא תוקפנות בלתי חוקית המנוגדת לכללים המשפטיים והדיפלומטיים.[33]
אתיופיה אומנם התחייבה להכיר בסומלילנד, אך טרם מימשה את התחייבותה. הרפובליקה הסינית שבטייוואן הכירה בסומלילנד, אך היא עצמה מדינה שההכרה בה מוגבלת, ואינה חברה באו"ם.[34]
נכון ל-27 בדצמבר 2025, אחת מתוך 193 (0.5%) המדינות החברות באומות המאוחדות מכירה בה.
עמדות שננקטו על ידי גופים ריבוניים
גופים המכירים בסומלילנד כמדינה עצמאית
- מדינות חברות באו"ם
| # | מדינה[35] | תאריך הכרה | מקור |
|---|---|---|---|
| 1 | 26 בדצמבר 2025 | [36] |
- מדינות וישויות אחרות
| מדינה או ישות | תאריך הכרה | מקור |
|---|---|---|
| 26 בפברואר 2020 | [37] |
גופים שלא מכירים בסומלילנד כמדינה עצמאית
- מדינות חברות באו"ם
| # | מדינה[35] | מקור |
|---|---|---|
| 1 | [38] |
- מדינות וישויות אחרות
| מדינה או ישות | מקור |
|---|---|
| [39] |
חלוקה מנהלית
בשנת 2019 נכנסה לתוקף החלוקה המנהלית של סומלילנד. סומלילנד מחולקת לשישה מחוזות וכל אחד ממחוזות סומלילנד מחולק לנפות.[40]

| שם | שם בשפת המקור | עיר הבירה | אוכלוסייה | שטח בקמ"ר | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| אַוְודַל (אנ') | Awdal | בוראמה (אנ') | 576,543 (2022) | 16,294 (2022) | |
| סאחיל (אנ') | Saaxil | ברברה | 149,274 (1997) | 13,930 | |
| מרודי ג'ה (אנ') | Maroodi Jeex | הרגייסה | 334,953 (1997) | 57,429 | |
| תוגדיר (אנ') | Togdheer | בוראו (אנ') | 962,400 (2019) | 30,426 | |
| סול (אנ') | Sool | לס אנוד (אנ') | 618,600 (2019) | 39,240 | נמצא בשליטה חלקית |
| סַנַאג (אנ') | Sanaag | אריגבו (אנ') | 962,400 (2019) | 54,231 | נמצא בשליטה חלקית |
גאוגרפיה
סומלילנד משתרעת על פני שטח של כ-176,120 קילומטרים רבועים בחלקה המזרחי של קרן אפריקה. המדינה גובלת בג'יבוטי במערב, באתיופיה בדרום, ובמזרח היא חולקת גבול עם אזור פונטלנד שבסומליה, כאשר קו החוף שלה, שאורכו כ-740 קילומטרים, נמתח לאורך מפרץ עדן. פני השטח בצפון המדינה מתאפיינים ברכסי הרים נישאים, שגובהם נע לרוב בין 900 ל-2,100 מטרים. רכס הרי אוגו חוצה את המדינה מצפון, ושוכנת בו הפסגה הגבוהה ביותר בסומלילנד, שימביר בריס, המתנשאת לגובה של 2,416 מטרים מעל פני הים. האקלים באזור הוא מגוון ומשלב בין תנאים צחיחים במישורי החוף לבין אזורי רמה גשומים וקרירים יותר, המושפעים מהטופוגרפיה ההררית של פנים הארץ.
כלכלה
בניגוד לשכנותיה בקרן אפריקה, סומלילנד הצליחה לבסס יציבות ביטחונית מרשימה ואינה רואה בשוד הימי ענף כלכלי בשטחה. בעוד שבאזורים כמו פונטלנד ודרום סומליה התפתחו רשתות פשיעה ימית, ממשלת סומלילנד נקטה בקו נוקשה נגד התופעה, הקימה משמר חופים אפקטיבי ומשקיעה מאמצים באבטחת נמל ברברה המשמש כעורק כלכלי אסטרטגי. המציאות בשטח מלמדת כי מימיה הטריטוריאליים נחשבים לבטוחים למעבר, והשלטון המקומי פועל כדי למנוע כל פעילות עבריינית שעלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית ובהשקעות הזרות במדינה.[41][42]
כלכלת סומלילנד נשענת במידה רבה על מגזר חקלאות בעלי החיים. עמוד השדרה של הייצוא המקומי הוא אוכלוסיית חיות המשק, הנאמדת בכ-24 מיליון ראש. בשנת 1996 הגיעה הפעילות לשיא עם ייצוא של 3 מיליון חיות למדינות המזרח התיכון. לצד זאת, סומלילנד מייצאת גם מוצרי לוואי כגון עורות, המהווים נדבך נוסף בסחר החוץ שלה. עם זאת, ערוץ הייצוא המרכזי עומד בפני אתגרים משמעותיים הנובעים ממגבלות בין-לאומיות ורגולטוריות. דוגמה בולטת לכך היא החלטתה של ערב הסעודית לאסור על ייבוא בקר מסומלילנד, צעד בעל השלכות כלכליות ניכרות על מגדלי הבקר והסוחרים המקומיים. חסימת שוק יעד כה משמעותי מאלצת את המשק המקומי להתמודד עם שינויים בביקושים ולחפש שווקים חלופיים לשמירה על יציבות הענף.
פיננסים
ערכים מורחבים – שילינג סומלי, שילינג סומלילנדי

השילינג הסומלילנדי משמש כמטבע בחלקים מסומליה מאז 1921, כאשר השילינג המזרח אפריקאי הונהג בשטחי סומלילנד הבריטית לשעבר. לאחר קבלת העצמאות ואיחוד הטריטוריות לשעבר של סומלילנד הבריטית וסומלילנד האיטלקית בשנת 1960, המטבעות שלהם, השילינג המזרח אפריקאי והלירה הסומלית, שהיו שווים בערכם, הוחלפו בערכם הנקוב בשנת 1962 בשילינג סומלי. השמות ששימשו לערכים שלו היו סנט. בשנת 1994 נוסד הבנק המרכזי של המדינה, בנק סומלילנד, מתוקף חוקת סומלילנד. בספטמבר 1994 אישר הפרלמנט של סומלילנד את תוכניותיו של הנשיא אגל להנהיג מטבע חדש שיחליף את השילינג הסומלי. השילינג הסומלילנדי הונהג ב-18 באוקטובר 1994 בשער של שילינג סומלילנדי אחד ל-100 שילינג סומלי. השילינג הסומלי חדל להיחשב כהילך חוקי בסומלילנד ב-31 בינואר 1995. שילינג סומלילנדי צמוד לדולר האמריקאי בשער של 580 שילינג סומלילנדי לדולר אחד. השטרות הנמצאים כעת במחזור הם בערך נומינלי של 100, 500, 1,000 ו-5,000 שילינג סומלילנדי. אף על פי שהשילינג סומלילנדי הוא מטבע יציב, לא נקבעים לו שערי המרה רשמיים אם כי ניתן להמיר בהרגייסה מט"ח לשילינג סומלילנדי בשער ידוע מראש.
משאבי טבע
המכרות היחידים הפעילים במדינה הם מחצבות. במדינה זוהו מרבצי נפט, גז ומינרלים שונים, אף שאלה עדיין לא נוצלו. לדברי המשרד לאנרגיה ותשתיות של סומלילנד, זוהו במדינה מרבצים של המינרלים הבאים:[43]
- מינרלים תעשייתיים: גבס, פצלת השדה וקוורץ
- מתכות: נחושת, ניקל, עופרת, בדיל ואבץ
- מתכות יקרות: זהב ויסודות מקבוצת הפלטינה (PGEs)
דמוגרפיה
גודל האוכלוסין בסומלילנד הבריטית וברפובליקה של סומלילנד:
| שנה | אוכלוסין |
|---|---|
| 1899 | 246,000 |
| 1960 | 650,000 |
| 1997 | 2,000,000 |
| 2006 | 3,500,000 |
| 2013 | 4,500,000 |
| 2021 | 5,700,000 |
| 2024 | 6,200,000 |
כ-99% מאוכלוסיית סומלילנד הם מוסלמים סונים. הנצרות בסומלילנד (אנ') היא דת מיעוט.
ראו גם
- סומליה
- מלחמת האזרחים בסומליה
- יחסי החוץ של סומלילנד
- יחסי ישראל–סומלילנד
- מדינות שההכרה בהן מוגבלת
- ישות דמוית מדינה
- הכרה דיפלומטית
- אמנת מונטווידאו
לקריאה נוספת
- Eggers, A. K. (2007). When is a state a state the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review 30(1), 211–222
- Poore, B. (2009). Somaliland: Shackled to failed state. Stanford Journal of International Law 45(1), 117–150
- Farley, B. R. (2010). Calling a State a State: Somaliland and International. Emory International Law Review 24(2), 777–820
- Arieff, A. (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs 3(2), 60–79
- Kibble, S. (2001). Somaliland: Surviving without Recognition; Somalia: Recognized but Failing? International Relations, 15(5), 5–25
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סומלילנד
סומלילנד, ברשת החברתית פייסבוק
סומלילנד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סומלילנד, ברשת החברתית אינסטגרם- אתר ממשלת סומלילנד
- סומלילנד באתר ארגון המדינות הבלתי מיוצגות (UNPO)
- דו"ח של ארגון Unicef על סומלילנד
- פרופיל סומלילנד באתר ה-BBC
- דיווחים שוטפים על מצב המדינה באתר CrisisWatch
- אתר האינטרנט הרשמי של סומלילנד
- השבועון Somaliland Times
- רצח שבט האיסק בסומליה, באתר "הוועד למאבק ברצח עם"
- תמר ברס, שלוש שעות עבודה - והביתה: יומן מסע ממדינה נסתרת, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2015

נדן פלדמן, כל הידיים על סומלילנד, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2024
ניו יורק טיימס, סומלילנד נחשבת לנווה מדבר באזור מוכה סכסוכים. מדוע רק ישראל מכירה בה רשמית?, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2025- סומלילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ↑ Somaliland population reaches 6.2 million, government reports, Hiiraan Online (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 AFRICA | 101 Last Tribes - Isaaq people, www.101lasttribes.com
- ↑ admin, History of Sheikh Isaaq Binu Ahmed, Somaliland Standard, 2020-06-03 (באנגלית)
- ↑ Alec Birnbach, Benjamin Fogel, Why the Trump Administration Should Recognize Somaliland, The National Interest, 2025-12-25 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 212
- ↑ Ingiriis, Mohamed Haji (2016-07-02). ""We Swallowed the State as the State Swallowed Us": The Genesis, Genealogies, and Geographies of Genocides in Somalia". African Security (באנגלית). 9 (3): 237–258. doi:10.1080/19392206.2016.1208475. ISSN 1939-2206.
- ↑ Kapteijns, Lidwien (18 בדצמבר 2012). Clan Cleansing in Somalia: The Ruinous Legacy of 1991. University of Pennsylvania Press. ISBN 978-0-8122-0758-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Straus, Scott (24 במרץ 2015). Making and Unmaking Nations: The Origins and Dynamics of Genocide in Contemporary Africa (באנגלית). Cornell University Press. ISBN 978-0-8014-5567-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ "Investigating genocide in Somaliland". ארכיון מ-20 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Somaliland: Time for African Union Leadership (PDF). International Crisis Group. 2006. p. 5.
- ^ 12.0 12.1 Harper, Mary (9 בפברואר 2012). Getting Somalia Wrong?: Faith, War and Hope in a Shattered State (באנגלית). Zed Books Ltd. ISBN 978-1-78032-105-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Lindley, Anna (15 בינואר 2013). The Early Morning Phonecall: Somali Refugees' Remittances (באנגלית). Berghahn Books. ISBN 978-1-78238-328-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Bahcheli, Tozun; Bartmann, Barry; Srebrnik, Henry (9 בספטמבר 2004). De Facto States: The Quest for Sovereignty (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-135-77120-1. ארכיון מ-8 בספטמבר 2017. נבדק ב-8 בספטמבר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Bahcheli, Tozun; Bartmann, Barry; Srebrnik, Henry (9 בספטמבר 2004). De Facto States: The Quest for Sovereignty (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-135-77120-1. ארכיון מ-8 בספטמבר 2017. נבדק ב-8 בספטמבר 2017.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Somalia: A Government at War with its Own People.
- ↑ Mburu, Chris; Rights, United Nations Office of the High Commissioner for Human; Office, United Nations Development Programme Somalia Country (1 בינואר 2002). Past human rights abuses in Somalia: report of a preliminary study conducted for the United Nations (OHCHR/UNDP-Somalia) (באנגלית). s.n.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Background on Somaliland – Establishment of an “Invisible Country” – CJA (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 64–67
- ↑ "Somaliland Marks Independence After 73 Years of British Rule (Published 1960)". 1960-06-26.
- ↑ "How Britain said farewell to its Empire". BBC News. 2010-07-23.
- ↑ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 66
- ↑ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 69
- ↑ "Somaliland: AU Mission to Somaliland Says Recognition Overdue". UNPO. Retrieved 1 March 2006
- ↑ Wafula Okumu, Somaliland: Why is AU contradicting its own report?, The East African, 28 בדצמבר 2025
- ↑ "Somaliland". UNPO. Retrieved 1 February 2017
- ↑ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 70
- ↑ דניאל גרינפילד, חשיבה מחוץ לקופסה: טראמפ רוצה להעביר עזתים לסומליה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2025
- ↑ ,Mosalski, Ruth (26 March 2015) "Cardiff becomes only second UK council to recognize the Republic of Somaliland". walesonline.co.uk. Retrieved 21 March 2017
- ↑ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 215
- ↑ Israel recognises Somaliland as independent state, Netanyahu says, www.bbc.com, 2025-12-26 (באנגלית בריטית)
- ↑ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, "מכפיל כוח נגד החות'ים": ישראל - הראשונה בעולם שמכירה בסומלילנד, באתר ynet, 26 בדצמבר 2025
- ↑ Reuters, Israel becomes first country to formally recognise Somaliland as independent state, Reuters, 26 בדצמבר 2025
- ↑ 1. Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 777–778
- ^ 35.0 35.1 Ballina – Ministry of Foreign Affairs – Republic of Kosovo, www.mfa-ks.net
- ↑ Israel, Somaliland establish ties with diplomatic agreement | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2025-12-26 (באנגלית)
- ↑ Somaliland & Taiwan History, somaliland.tw
- ↑ Why Somalilanders are smitten with Donald Trump, www.bbc.com, 2025-01-16 (באנגלית בריטית)
- ↑ Sipho Nkosi, THE STATUS AND POSITION OF THE VATICAN AND THE POPE AT INTERNATIONAL LAW: TRYING TO FIT A RELIGIOUS SQUARE PEG INTO A LEGAL CIRCLE?
- ↑ Somaliland Local Government Laws - The Current New Principal Local Government Law, www.somalilandlaw.com
- ↑ Somalia: Puntland and Somaliland to Launch Joint Security Operations Against ISIS and Pirates
- ↑ defenceWeb, Somaliland’s first pirate prison formally opened by the United Nations, DefenceWeb, 31 במרץ 2011
- ↑ Somaliland Ministry of Energy and Minerals’ Participation in the Somaliland Investment Summit 2025., Somaliland Ministry of Energy and Minerals, 3 November 2025.
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | |
|---|---|
|
|
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
| חבלי ארץ לא מוכרים | סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
סומלילנד42455678Q34754

