מזרעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזרעה
בית הבהאא אוללה במזרעה
בית הבהאא אוללה במזרעה
שם בערבית المزرعة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פואד עווד
גובה ממוצע[1] ‎15 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 4,171 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 234
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,213 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 52
תחום שיפוט[2] 990 דונם
    - דירוג ארצי 247
32°59′02″N 35°05′54″E / 32.9838342791105°N 35.0984204239239°E / 32.9838342791105; 35.0984204239239
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 168
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3690
    - דירוג ארצי 212
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 97.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 7.5%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 7.1%
גילאי 20 - 29 18.0%
גילאי 30 - 44 21.1%
גילאי 45 - 59 16.0%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 7.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 1
תלמידים 462
 –  יסודי 315
 –  על-יסודי 147
מספר כיתות 19
ממוצע תלמידים לכיתה 25.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מזרעה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מַזְרַעָהערבית: المَزْرَعَة, תרגום: החווה) הוא כפר ליד נהריה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996.

היסטוריה

לאחר שהשיג שליטה בעכו, דאהר אל-עומר השתלט על מזרעה יחד עם הכפרים האחרים על החוף מצפון לעכו, הכריז על אדמותיהן כאדמות של השלטון (ג'יפתליק) ופיתח את הכפרים[4]. לאחר הקמת אמת עכו נספחה מזרעה לאמה. האמה העוברת בתחומי מזרעה נקראת "אמת סולימאן פאשה". את הכפר חוצה נחל בית העמק, הנקרא בערבית "ואדי מג'נונה". במזרעה שוכן הבית אשר שימש את הבהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית כבית קיץ, עת התגורר בו בשכירות בין השנים 18771879, ולפני שעבר לאחוזתו באל-באהג'ה. במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 תושבים ובסקר 1922 נמנו 218 נפשות[5].

בימי המנדט הבריטי התגוררו בכפר כ-30 משפחות שהתפרנסו בדוחק מחקלאות ועבודה במחנות הצבא הבריטי[6]. באוגוסט 1938 הוטל על הכפר, יחד עם הכפרים האחרים באזור, קנס קולקטיבי בעקבות התנקשות ביהודי באזור[7].

לאחר מלחמת העצמאות הועברו למזרעה שנותר ברובו ריק, ערבים מכפרים אחרים במסגרת המדיניות לריכוז בני המיעוטים במספר כפרים. בין השאר הועברו אליו ערבים מבצה[8][9] וערביי אום אל פרג' שהראשונים שבהם פונו למזרעה בפברואר 1949[10] והשאר הוכרזו כנפקדים ופונו מבן עמי למזרעה ב-14 בספטמבר 1953[11]. כן פונו למזרעה תושבים מאל עאבסיה בינואר 1950[12].

התושבים התגוררו במקום בצריפונים ופחונים בציפייה לשוב לכפריהם המקוריים. בשנת 1959 עודדה המדינה את התושבים בעזרת הלוואות לבנות בתי אבן[13][6].

הכפר מזרעה השתייך למועצה אזורית געתון, אחד משני כפרי מיעוטים במועצה, יחד עם שיח' דנון. בשנת 1955 אספו תושבי הכפר 728 לירות תרומה לקרן המגן[14]. באוקטובר 1959 נחנך בכפר בית ספר[15]. בשנת 1964 פעלה המועצה להקים בכפר מסגד[16]. בשנת 1969 הוכנה תוכנית מתאר לכפר[17]. בינואר 1972 נחנך כביש גישה לכפר[18]. בכפר יש רוב מוסלמי ומתגורר בו מיעוט נוצרי.

בסוף 2016 אושרה תוכנית לבניית 728 יחידות דיור בתמהיל מגוון על אדמות מדינה במזרעה[19].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במזרעה 4,171 תושבים (מקום 234 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,080 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[20]

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ Amnon Cohen, Palestine in the Eighteenth Century: Patterns of Government and Administration (Jerusalem: Magnes Press, 1973), p. 133
  5. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 317
  6. ^ 6.0 6.1 יואל דרויש, פליטים ערביים מקימים כפר מודרני, דבר, 27 במאי 1960
  7. ^ הודעות רשמיות, מאורעות בימים האחרונים - קנסות, דבר, 1 בספטמבר 1938
  8. ^ גרשון שפט, תקדים מסוכן, מעריב, 1 ביולי 1987
  9. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 173-174
  10. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 159
  11. ^ המשפחות הערביות הועברו למזרעה, דבר, 15 בספטמבר 1953
    ערביי אום אל פארג' פונו מאדמתם בגליל, על המשמר, 15 בספטמבר 1953; המשך
  12. ^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 160
  13. ^ לפליטים ערביים בגליל המערבי הוצע שיקום בכפר מזרעה, דבר, 31 בינואר 1960
  14. ^ אשכול קורא להגברת התרומות לקרן המגן, דבר, 6 בדצמבר 1955
  15. ^ נחנך בית ספר בכפר הערבי מזרעה, דבר, 23 באוקטובר 1959
  16. ^ יגויסו כספים להקמת מיסגד בכפר מזרעה, מעריב, 3 באוגוסט 1964
  17. ^ תוכנית מיתאר, דבר, 27 ביולי 1969
  18. ^ נחנך כביש גישה למזרעה, מעריב, 28 בינואר 1972, וראו: ייסלל כביש למזרע בגליל, מעריב, 18 בספטמבר 1960
  19. ^ הותמ"ל אישרה: 8,500 יח"ד באשקלון ועוד 730 יח"ד במזרעה, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
  20. ^ פרופיל מזרעה באתר הלמ"ס


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.