מינרל יוצר סלע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מינרל יוצר סלע הוא מינרל השותף בבנייתם של סלעים. לעיתים מינרל אחד אחראי להרכבתו של סלע – לדוגמה: קוורץ הוא המינרל היחיד בצור, אך מרבית הסלעים מורכבים ממגוון מינרלים – לדוגמה: גרניט מורכב בעיקר מפצלת השדה, קוורץ ונציץ, וכן ממינרלים נוספים בכמויות פחותות.
גבישים של מינרלים עשויים להימצא בתוך סלעים כקסנוקריסטים – גבישים זרים הכלוא בתוך הסלע אך אינם מהווים חלק מהרכבו, דוגמת יהלומים הנמצאים בתוך קימברליט.
המינרלים השותפים ביצירת סלעים
על אף קיומם של קרוב ל-5,000 מינרלים ידועים,[1] רק כמה עשרות מהם מהווים שותפים חשובים בבנייתם של סלעים. המינרלים יוצרי הסלע הנפוצים ביותר הם:
מינרלים סיליקטיים
קבוצה גדולה של מינרלים המבוססת על סיליקטים והחשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים: כ-95% מקרום כדור הארץ בנוי ממינרלים השייכים לקבוצה זו.
מינרלים נזוסיליקטים
- אוליבין – קבוצת מינרלים, המינרל הנפוץ ביותר במעטפת כדור הארץ ולכן הנפוץ ביותר בכדור הארץ, על אף שאינו מצוי בשפע בקרום. האוליבין מצוי בסלעי יסוד מאפיים עד אולטרה-מאפיים כדוגמת גברו, ובזלת. סלעים אולטרה-מאפיים מסוימים בנויים מאוליבין בלבד והם קרויים פרידוטיט ודוניט. אוליבין הוא המינרל העיקרי בסלעים מותמרים כשיש. סלעי משקע שהכילו ריכוז גבוה יחסית של מגנזיום ותכולת סיליקה נמוכה נוטים ליצור אוליבין עשיר במגנזיום – פורסטריט. במטאוריטים שהרכבם ברזל-ניקל נתגלה אוליבין כגבישים גדולים, שלעיתים היוו 50% מנפח המטאוריט. אוליבין נתגלה גם על הירח ועל מאדים. בישראל ניתן למצוא אוליבין בסלעים הגעשיים בצפון הארץ ובסלעים בזלתיים מהקרטיקון במכתש רמון. קסנוליתים של פרידוטיט נמצאו בגבעת המורה.
- גארנט – קבוצת מינרלים נפוצה יחסית בסלעים מותמרים מהתמרת מגע והתמרה אזורית ובסלעי יסוד, משום שהגארנטים נוצרו בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים בהם נתונים סלעים מסוגים אלה. מסיבה זו יכולים גאולוגים להשתמש בגארנטים המצויים בסלעים כאמצעי לניתוח תנאי ההיווצרות שלהם. בישראל מצויים גארנטים בסלעי צפחה וגנייס בדרום הערבה ובאזור המגע בין בזלת לחוואר ליד מנחמיה בעמק הירדן.
- זירקון – מינרל נפוץ מאוד בקרום ומצוי בכל סוגי הסלעים. גודלם הממוצע של גבישי הזירקון הוא 100–300 מיקרומטר, אך הם יכולים לצמוח לגודל של כמה סנטימטרים, במיוחד בפגמטיט שהתקרר לאט ואיפשר את צמיחת הגבישים בתוכו. עם זאת, גבישי זירקון גדולים נדירים מאוד. בישראל ניתן למצוא זירקון כגרגרים קלסטיים באבן חול נובית וכמרכיב בסלעים גרניטיים רבים בדרום הנגב.
- טיטניט – מצוי בסלעים מותמרים כגנייס וצפחה, סלעים פלוטוניים כסיאניט, בטוף טרכיטי וכגרגרים באבן גיר וגרניט. בישראל ניתן למצוא גבישים כאלה בגרניט שבנחל רודד ובסלעי הדיוריט בדרום הנגב.
- סטאורוליט – מינרל נפוץ הנוצר בשלבים המאוחרים של התמרה אזורית בה הופכים סלעי משקע פֶּליטים לאמפיבוליט ובסלעים מותמרים כגנייס וצפחה. הסטואורוליט מופיע יחד עם אלמנדין, נציצים, קיאניט ומינרלי התמרה אחרים, ומשום כך הוא מהווה מינרל אינדקס המאפשר לשער את הטמפרטורה, העומק והלחץ בהם היה נתון הסלע בעת ההתמרה. בישראל מצוי סטאורוליט בצפחות מסיב אילת.
- קבוצת הסילימניט
- אנדלוזיט – מינרל נפוץ בסלעים מותמרים שמקורם בסלעי משקע עשירים באלומיניום, שעברו התמרה אזורית בלחץ נמוך ובחום בינוני עד גבוה. המינרלים הפולימורפיים לאנדלוזיט – קיאניט וסילימניט – נוצרים גם הם בהתמרה, אבל בלחץ וחום שונים, ולכן מהווים שלושתם מינרלי אינדקס המאפשרים להעריך את הטמפרטורה, העומק, והלחץ בהם היה נתון הסלע בעת ההתמרה. לעיתים נדירות אפשר למצוא פורפירובלסטים גדולים במיוחד של אנדלוזיט בגרניטים ובפגמטיטים. האנדלוזיט הוא גם מינרל דטריטי בכמה אבני חול. בישראל מצוי אנדלוזיט כמרכיב של צפחות הנציץ במסיב אילת.
- טופז – מינרל המצוי בסלעי יסוד פלסיים: הוא מתגבש בדרך-כלל בפגמטיטים גרניטיים או בסדקי התאדות בזרמי לבה ריוליטית.
- סילימניט – מינרל אינדקס הנפוץ בסלעים מותמרים שמקורם בסלעי יסוד עשירים באלומיניום, שעברו התמרה מלאה כדוגמת צפחה, גנייס והורנפלס, לעיתים נדירות בפגמטיטים. בישראל ניתן למצוא אותו בסלעים מותמרים באזור מסיב אילת.
- קיאניט – מינרל נפוץ בפגמטיטים או בסלעי יסוד עשירים באלומיניום שעברו התמרה. קיאניט הוא מינרל אינדקס לפאצייס צפחות כחולות של סלעים מותמרים.
מינרלים סורוסיליקטים
- אפידוט – קבוצת מינרלים נפוצה אך ממקור שניוני כתוצר של שינוי הידרותרמי במינרלים כפצלת השדה, נציץ, פירוקסן, אמפיבול, גארנט ואחרים. אפידוט מופיע באבני גיר ובצפחות. סלע הבנוי מקוורץ ואפידוט ידוע כאפידוזיט. גבישים מפותחים היטב מצויים במקומות רבים, ובישראל ניתן למצוא כאלה בחללים בסלעי בזלת וטוף בכרמל וכמינרל משני בסלעי יסוד ובסלעים מותמרים באזור אילת.
- וזוביאניט – מינרל המופיע כגבישים טטרגונליים במרבצים של סלעי סקארן ובאבני גיר שעברו התמרת מגע. המינרל התגלה לראשונה בשנת 1795 כשהוא כלוא בתוך גושי סלע בסמוך לשפכי הלבה של הר הגעש וזוב, ומכאן מקור שמו.
מינרלים ציקלוסיליקטים
- בריל – קבוצת מינרלים של אלומיניום ובריליום המצויה בעיקר בפגמטיטים גרניטיים אך גם בצפחות נציץ בהרי אורל, ולרוב יחד עם בצרים של המתכות בדיל וטונגסטן. בישראל נמצא בריל בפגמטיטים באזור אילת.
- טורמלין – קבוצת מינרלים שניתן למצוא מופעים עיקריים: בסלעי יסוד – בייחוד גרניט ופגמטיטים של גרניט, ובסלעים מותמרים כדוגמת צפחה ושיש. מאחר שהטורמלין הוא מינרל עמיד, ניתן למצוא כמויות קטנות ממנו כגרגרים באבן חול ובקונגלומרטים. בישראל נמצא טורמלין בפגמטיטים ובעורקי קוורץ במסיב אילת, וכן כגרגרים דטריטיים באבן חול נובית.
- קורדיאריט – מינרל נפוץ הנוצר בהתמרה אזורית בהתמרת מגע של סלעים חרסיתיים. הוא נפוץ במיוחד בהורנפלס שנוצר כתוצאה מהתמרה של מגע של סלעים פליטיים – סלעים קלאסטיים בעלי גרגיר הקטן מ-60 מיקרון. קורדיאריט מופיע גם בסוגי גרניט מסוימים, בפגמטיטים ובנוריט, כשההרכב הכימי של המאגמה המקורית היה גברו באופיו. בישראל ניתן למצוא קורדיאריט בצפחות נציץ במסיב אילת.
מינרלים אינוסיליקטים
- וולאסטוניט – מינרל המופיע לעיתים קרובות בסלעים מותמרים שנוצרו מסלעי משקע פחמתיים ובסלעי סקארן. הוא נוצר כשעל אבן גיר או דולומיט שאינם טהורים מופעלים לחץ וטמפרטורה גבוהים על ידי מאגמה המכילה חומצה צורנית. בטמפרטורות גבוהות מ-600°C מתחוללת התגובה הכימית המכונה "ריאקצית וולאסטוניט".
- קבוצת הפירוקסן
- אגירין – אינוסיליקט, מופיע בסיאניט-נפליני עשיר בנתרן אלקלי ובסלעי יסוד דומים. בישראל מצוי אגירין בסלעי מונזוניט בגבעת המורה.
- אוגיט – מינרל המופיע בסלעי יסוד כדוגמת אנדזיט, בזלת וגברו ובסלעים מותמרים שמקורם בהתמרה הידרותרמית באזורי התמרת מגע. בישראל מצוי אוגיט ברוב הסלעים הגעשיים בצפון הארץ, בלבה בכרמל ובסלעים מגמתיים ומותמרים באזור אילת-תמנע.
- דיופסיד – מינרל המצוי בסלעי יסוד אולטרה-מאפיים כדוגמת קימברליט ופרידוטיט ונפוץ בסלעים מאפיים כדוגמת בזלת אוליבינית ואנדזיט. דיופסיד מצוי גם במגוון של סלעים מותמרים, כמו סקארן שהתפתח מסלעי דולומיט עשירים בסיליקה בהתמרת קבורה. דיופסיד הוא מינרל חשוב במעטפת כדור הארץ, והוא נפוץ בקסנוליתים של פרידוטיט שהתפרצו בקימברליט ובבזלת אלקלית. גם במטאוריטים התגלתה נוכחות של דיופסיד. בישראל מצוי דיופסיד בסלעים מותמרים באזור אילת ובסלעים מגמתיים רבים.
- קבוצת האמפיבול
- אמפיבול – מינרל נפוץ בסלעי יסוד ובסלעים מותמרים רבים כדוגמת גרניט, סיאניט, דיוריט, גברו, בזלת, אנדזיט, גנייס וצפחה. אמפיבול הוא המינרל הראשי בסלע האמפיבוליט.
- טרמוליט – מינרל אינדקס הנוצר בהתמרה של סלעי משקע עשירים בדולומיט ובקוורץ. טרמוליט משמש פטרולוגים כאינדיקטור לרמת ההתמרה שעברו סלעים, מאחר שבטמפרטורות גבוהות מאוד הוא מותמר לדיופסיד, ולכן סלעים המכילים טרמוליט בלבד ואינם מכילים דיופסיד לא נחשפו לטמפרטורות גבוהות בעברם.
- אקטינוליט – מינרל נפוץ הנוצר בהתמרה בטמפרטורות נמוכות יחסית של אבן גיר עשירה במגנזיום. האקטינוליט מופיע גם בצפחות כחולות עתירות גלאוקופן, ויוצר לבדו סלעי אקטינוליט מותמרים.
- הורנבלנדה – סדרת מינרלים המהווה מרכיב ראשי בסלעי אמפיבוליט ומרכיב נפוץ בסלעי יסוד ובסלעים מותמרים רבים כדוגמת גרניט, סיאניט, דיוריט, גברו, בזלת, אנדזיט, גנייס וצפחה. גבישים חומים כהים עד שחורים של הורנבלנדה המכילים טיטניום קרויים הורנבלנדה בזלתית, בשל העובדה שהם רכיבים נפוצים בבזלת וסלעים דומים לה. מינרלים מקבוצת זו מתפרקים בבליה למינרלים מקבוצת הכלוריט ולאפידוט. בישראל מצויים גבישים גדולים בדייקים בזלתיים באזור יבנאל, בטוף בכרמל, בסלעים מגמתיים ומותמרים באילת-תמנע וגרגרים קלסטיים באבני חול צעירות.
- גלאוקופן – מינרל הנוצר בסלעים מותמרים עתירי נתרן או שעברו התמרה בלחץ גבוה וחום נמוך, כפי שמתרחש לאורך אזורי הפחתה. הגלאוקופן הוא שנותן לצפחות כחולות את מראן האופייני. גלאוקופן נתגלה גם באקלוגיט שעבר התמרה נסוגה, במהלכה יורדים הטמפרטורה והלחץ.
- ריבקיט – מינרל הנוצר כגבישים ארוכים או סיביים בגוון כחול כהה בגרניטים אלקליים, סיאניטים, תצורות ברזל וצפחות עתירות נתרן. נוכחותו גם בסלעי יסוד מבדילה אותו מהגלאוקופן שתפוצתו מוגבלת לסלעים מותמרים בלבד. בישראל ניתן למצוא ריבקיט בסיאניט מסוג נורדמרקיט של מכתש רמון.
מינרלים פילוסיליקטים
- כלוריט – קבוצת מינרלים נפוצים בסלעים מותמרים בטמפרטורה נמוכה או בינונית, בחלק מסלעי היסוד ובסלעים שנוצרו בעורקים הידרותרמיים. הכלוריטים נפוצים בסלעי יסוד כתוצר של פירוק של מינרלים מאפיים כהים כפירוקסן, אמפיבול וביוטיט. הכלוריטים נפוצים גם בצפחות. קיומם מרמז בדרך כלל על התמרה נסוגה של ירידת טמפרטורה ולחץ, והם מהווים מינרל אינדקס לצפחות ירוקות. בישראל מצויים כלוריטים בצפחות בנחל רודד, כמינרל משני בסלעים מגמתיים באזור אילת ובאואוליתים של בצר הברזל מקרטיקון תחתון ברכס מנרה.
- סרפנטין – קבוצת מינרלים הנוצר בתהליכי התמרה של פרידוטיט ופירוקסן. בתהליך פסאודומורפי יכולים הסרפנטינים להחליף סיליקטים אחרים של מגנזיום. ההתמרות עשויות להיות בלתי-שלמות ולגרום לכך שתכונותיהם הפיזיות של הסרפנטינים ישתנו באופן נרחב. דגימות שנלקחו מקרום ימי ומחלקה העליון של המעטפת שמתחתיו מראות שסלעים אולטרה-מאפיים שם מכילים כמויות גדולות של סרפנטין. הסוג אנטיגוריט כולל בהרכבו מים, כ-13% ממשקלו. מכאן שייתכן ולאנטיגוריט תפקיד חשוב בהולכת המים לפנים כדור הארץ באזורי הפחתה. עקב אידוי המים נוצרת המאגמה הבונה קשתות איים, וחלק מהמים מולכים אף לעומק רב יותר.
- קבוצת מינרלי החרסית
- טלק – מינרל שהוא תוצאה של התמרת סיליקטים של מגנזיום דוגמת הפירוקסן, אמפיבול, אוליבין ואחרים, ומצוי בדרך-כלל בסלעים מותמרים בסיסיים. סלע הבנוי מטלק ירוק-אפרפר מחוספס קרוי "אבן-סבון" או סטיאטיט.
- קאוליניט – מינרל רך הנוצר עקב בליה כימית של מינרלים אלומו-סיליקטיים דוגמת פצלת השדה, בין החשובים במינרלי החרסית. סלעים עשירים בקאוליניט ידועים כ"חרסית סינית" או קַאוֹלִין. בישראל נפוץ הקאוליניט בחרסיות ופצלים רבים, עדשות קאוליניט במכתש רמון, באבני חול נוביות במכתשים ובסילים ודייקים של טרכיט במכתש רמון. כן מצוי קאוליניט כתוצר הידרוליזה של גרניטים בדרום הנגב.
- קבוצת הנציצים
- ביוטיט – מינרל המהווה מרכיב חשוב בסלעי יסוד כגרניט ובסלעים המותמרים גנייס, הורנפלס וצפחה. לעיתים ניתן למצוא יריעות גדולות של ביוטיט, במיוחד בעורקים בתוך פגמטיטים. גבישים קטנים של ביוטיט שעברו בליה מקבלים גוון זהוב מנצנץ, ולכן הם אחד מסוגי זהב השוטים שהטעה מחפשי זהב רבים. בישראל מצוי ביוטיט בסלעים מגמתיים ומותמרים בנגב הדרומי.
- גלאוקוניט – מינרל זה שייך גם לקבוצת סיליקטים של ברזל. בתנאים רגילים נוכחותו מציינת סביבות השקעה ימיות של מדף יבשתי וקצב נמוך של הצטברות חומרי ההשקעה. הגלאוקוניט אופייני ל"גרינסנד" (greensand – "חול ירוק"), סוג של אבן חול מתקופת היורה והקרטיקון. ניתן למצוא גלאוקוניט גם באבני גיר שאינן טהורות, בטין ובקירטון. המינרל מתפתח כתוצאה משינויים החלים על ביוטיט המצוי בחומרי המשקע בשלב הדיאגנזה, וכן בתנאי חיזור במשקעים. גלאוקוניט נפוץ מאוד בישראל באבן גיר ובחוואר מהיורה, בחוואר, גיר ודולומיט מקרטיקון תחתון בנגב ובגליל, בקירטון סנוני בגליל ובמקומות נוספים. הגלאוקוניט הוא אחד מהמינרלים המצויים בתצורת חתרורים.
- מוסקוביט – מינרל נפוץ המצוי בסלעי יסוד, סלעים מותמרים וסלעי משקע. בסלעי יסוד הוא מרכיב נפוץ של פגמטיט גרניטי, גרניט, גרנודיוריט, אפליט ושאר סלעים פלסיים. מוסקוביט הוא רכיב אופייני של סלעים מותמרים שמקורם בהתמרה של סלעי משקע נפוצים. למוסקוביט תפקיד משמעותי ביצירת הלווחיות של סלעים מותמרים כלווחה וצפחה. משקעים קלאסטיים שמקורם בסלע גבישיי שלא עברו בליה או הסעה משמעותית בדרך-כלל מכילים מוסקוביט, ולכן מוסקוביט הוא מינרל נפוץ גם בארקוזה וסלעי משקע אחרים.
מינרלים טקטוסיליקטים
- סקפוליט – קבוצה של מינרלים המכילה סיליקטים של אלומיניום, סידן, ונתרן יחד עם כלור, פחמה וסולפט. מינרלים אלה נפוצים בעיקר בסלעים מותמרים כגנייס המכילים סקפוליט כמרכיב הכרחי אך גם בסלעי יסוד מאפיים רבים דוגמת גברו ודיאבז. באבני גיר גבישיות ובסלעים סידנו-סיליקטיים הם מופיעים כגרעינים קטנים ובדרך כלל בלתי בולטים כשהם מעורבים יחד עם מרכיבים אחרים של הסלע. גבישים גדולים שצורתם כמעט מושלמת נמצאים לעיתים בסלעי חרסית שעברו התמרה בחום. סלעי סקפוליט-הורנבלנדה מוכרים מזה זמן רב בנורווגיה, כאשר הכתמים הלבנים הם סקפוליט בלבד בעוד מסת האם הכהה העוטפת אותם היא תלכידים של הורנבלנדה ירוקה או חומה בהירה.
- קבוצת הקוורץ
קבוצת מינרלים זו היא השנייה הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ. המינרלים יוצרי הסלעים החשובים בקבוצה זו:
- אופאל – מינרל אמורפי מקבוצת הקוורץ הנוצר כאשר תמיסות מימיות חמות מתקררות או מתנדפות ויוצרות ג'ל צורני החודר לתוך סדקים של כמעט כל סוגי הסלעים, בעיקר באבן חול, בריוליט, בחוואר ובבזלת, שם הוא מתקשה. ג'ל זה מחליף לעיתים חומרים אורגניים והופך אותם למאובנים המהווים מקור משיכה לאספנים. בישראל ניתן למצוא אופאל כמילוי סדקים בסלעים מגמתיים באזור קמר הרמון וכתרכיזים בתוך קירטון ליד הכנרת.
- כלקדון – קבוצת מינרלים שהם סוג של קוורץ בהם הגבישים קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד. הכלקדון על מופעיו השונים נפוץ מאוד וניתן למוצאו בסלעי יסוד, סלעים מותמרים וסלעי משקע דוגמת צור (סלע). כלקדון נמצא גם כאגט באמיגדולות של סלעים געשיים, כתרכיזים בסלעי משקע או כחומר מלכד שלהם, דוגמת אורתו-קוורציט. בישראל נפוץ הכלקדון כמרכיב של צור, כחומר מלכד של סוגי אבן חול נובית וכריפוד פנימי בגאודות.
- קוורץ – קבוצת מינרלים המצויה בכל סוגי הסלעים: בסלעי יסוד דוגמת גרניט, בסלעי משקע דוגמת אבן הגיר ובסלעים מותמרים דוגמת צפחה. מקובל לסווג סלעי יסוד בהתאם לכמות הקוורץ המצויה בהם. קוורץ נוצר בעורקים הידרותרמיים וכפגמטיטים. גבישים מושלמים עשויים להגיע לאורך של כמה מטרים ולמשקל של כמה מאות ק"ג. קוורץ הוא המינרל ראשי של משקעים דטריטיים כחול, טין וחרסיות. הקוורץ נפוץ גם בישראל כמרכיב של סלעים מגמתיים ומותמרים רבים: גרניט, גרנודיוריט, קוורץ-דיוריט, קוורץ-פורפיר, גנייס, צפחה ועוד, בעורקים הידרותרמיים ומותמרים של דרום הנגב וכגאודות בסלעים דולומיטיים בעיקר מגיל קנומן בכל חלקי הארץ. קוורץ הוא המרכיב הראשי של הקוורצוליט מקרטיקון עליון בהרי יהודה ובנגב, ומינרל דטריטי ראשי של חול ואבני חול מסוגים שונים.
- קבוצת פצלת השדה
קבוצת מינרלים זו היא הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ. המינרלים יוצרי הסלעים החשובים בקבוצה זו:
- אורתוקלז – בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי יסוד. האורתוקלז מתגבש בחום שבין 900°C ל-500°C ומופיע בסלעי יסוד שהתקררו לאט, דוגמת גרניט וסיאניט, ובסלעים מותמרים כגנייס וגרנוליט. אורתוקלז מופיע גם כגרגרים קלסטיים בארקוזה. בישראל מצוי אורתוקלז כמרכיב של סלעים מגמתיים כגרניט, סיאניט ומונזוניט, ושל סלעי גנייס באזור אילת.
- מיקרוקלין – מינרל המתגבש בטמפרטורות של כ-400°C ומטה ומופיע בסלעים שהתקררו לאט כמו גרניט וסיאניט ובפגמטיטים. המיקרוקלין נמנה בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד הפלוטוניים אך לא געשיים.
- סנידין – מינרל המתגבש בחום גבוה של מעל ל-900°C, ולכן מופיע בסלעים שנוצרו קרוב לפני השטח תוך כדי התקררות מהירה, בעיקר בסלעים געשיים פלסיים דוגמת אובסידיאן, פונוליט, ריוליט וטרכיט, וכגבישים מחטיים בתוך ספרוליטים בתוך אובסידיאן. כמו כן מצוי סנידין בסלעים שעברו התמרה הידרותרמית, בסלעים מאפיים עשירים באשלגן שעברו התמרת מגע בטמפרטורות גבוהות ובנודולות של אקלוגיט בתוך קימברליט.
- פלגיוקלז – שורת מינרלים, אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. אלביט (מינרל) – מינרל נפוץ יחסית ובעל חשיבות בבניית סלעי יסוד חומציים ובדייקים פגמטיטיים, אנורתיט – אופייני לסלעי יסוד מאפיים כבזלת וגברו, אוליגוקלז – נפוץ בגרניט, סיאניט, דיוריט וגנייס, אנדסין – מינרל אופייני לסלעים בינוניים כדוגמת דיוריט ואנדזיט, לברדוריט – אופייני לסלעים מאפיים כדיוריט, גברו ובזלת, לברדוריט – מהווה מרכיב בסלע היסוד אנורתוזיט הבנוי כמעט בלעדית מפלגיוקלז, בייטאוניט – מינרל נדיר המצוי לעיתים בסלעים מאפייים. פלגיוקלז מופיע גם בסלעים מותמרים, בייחוד בגנייס, וכגרגרים דטריטיים בארקוזה. בישראל הוא מופיע כמרכיב של רוב סלעי היסוד ושל כמה סלעים מותמרים, בעיקר של סלעים געשיים ברמת הגולן.
- קבוצת הפלדשפטואידים
- לוסיט – מינרל לא נפוץ אך בעל השתרעות נרחבת בעולם, האופייני לסלעים בעלי תכולת סיליקה נמוכה במיוחד. מאחר שהלוסיט עובר בלייה מהירה, הוא מצוי בעיקר בסלעי לבה טריים או בסלעי השלישון בהם יש כמות משמעותית של אשלג. בסלעים קדומים יותר מתפרק הלוסיט ומשתנה לזאוליט, אנלציט ומינרלים משניים אחרים. לוסיט נדיר בסלעי תהום ודייקים, אך קיומו בסיאניט ובטינגואיט החסרים קוורץ מעיד על תהליך יצירת המינרל.
- נפלין – מינרל המצוי בסלעים געשיים ובסלעי מחדר דלים בסיליקה ובפגמטיטים דומים, ונפוץ בסלעי צפחת הנציץ וגנייס. בישראל מצוי נפלין כמרכיב בסלעים בזלתיים נאוגניים בגבעת המורה ושל בזלות מקרטיקון במכתש רמון.
- האיאין – מינרל המתגבש בסלעי יסוד דלים בסיליקה דוגמת פונוליט במקומות רבים בעולם.
- קבוצת הזאוליטים
- אנלציט – מופיע כמינרל עיקרי בבזלת אנלציטית ובסלעי יסוד בסיסיים אחרים כדוגמת פונוליט. אנלציט נוצר גם בחללים ובנקבוביות של סלעי יסוד דלים בסיליקה יחד עם פרהניט, קלציט, וזאוליטים, וכן בקרקעית אגמים כתוצר התמרה של פירוקלסטים או חרסיות, באבני חול ובטין.
- זאוליט – קבוצת מינרלים טבעיים הנוצרים כשסלעים געשיים ושכבות אפר געשי מגיבות למגע עם מי תהום אלקליים. זאוליטים מתגבשים גם בשכבות סלעי משקע שהורבדו בסביבה ימית רדודה, שנים לאחר יצירת השכבות. כמעט ולא ניתן למצוא זאוליטים טבעיים טהורים ובדרך כלל הם מזוהמים בדרגות שונות על ידי מינרלים אחרים, מתכות, קוורץ וזאוליטים אחרים. עם זאת, הזאוליטים הם מינרלים נפוצים וניתן למצאם בסלעים געשיים במקומות רבים בעולם. בישראל ניתן למצוא זאוליטים בסלעים געשיים בגליל התחתון, בכרמל ובמכתש רמון, וכן כמרכיבי החוואר של תצורת טקיה.
מינרלי ברזל
- אילמניט – מינרל המצוי בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד בסיסיים כדוגמה גברו ובעיקר באנורתוזיט. האילמניט מתגבש בשלב מוקדם בעת שהמאגמה מתקררת, הרבה לפני התגבשותם של מינרלים אחרים. עקב כך שוקעים הגבישים הכבדים של האילמניט לתחתית תא המגאמה ויוצרים שכבות עשירות של בצר טיטניום. אילמניט נוצר גם בפגמטיטים, בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד, ומופיע בריכוזים ניכרים כמינרל דטריטי בחולות. בישראל הוא מצוי בבזלות הכרמל ועמק הירדן, בדיאבזים באזור תמנע, וכמינרל דטריטי בחולות מישור החוף הדרומי.
- המטיט – מינרל המצוי כמרכיב עיקרי בסלעי המשקע של תצורת ברזל הפסים ובסוגים נוספים של סלעי משקע, וכן בסלעים מותמרים כלווחה וצפחה. בישראל ניתן למצוא המטיט באואוליתים, באבן גיר ובחוואר מקרטיקון תחתון, וכן כחומר מלכד של אבן חול נובית במקומות רבים בנגב.
- לימוניט – מינרל המופיע בסלעי משקע דוגמת אבן חול מגוונות ומעניק להם צבע צהוב, לדוגמה החולות הצבעוניים בבסיס חתך הקרטיקון במכתשים בנגב. לימוניט מצוי גם בטוף של הכרמל ומהווה מרכיב חשוב של חמרה.
- מגנטיט – מינרל שגרגריו נמצאים כמעט בכל סלעי היסוד וברוב סלעי המשקע, ומהווה מקור חשוב להפקת ברזל. בישראל מצוי מגנטיט בבזלות בכל חלקי הארץ, בטוף באזור כרם מהר"ל ובתרכיזים בתצורת חתרורים.
- פירוטיט – מינרל השייך לקבוצת הסולפידים, מרכיב קורט נפוץ למדי בסלעי יסוד. הוא מצוי בסלעי יסוד מאפיים שעברו הפרדה מגמתית יחד עם סולפידים אחרים דוגמת כלקופיריט ופנטלנדיט ומופיע גם בפגמטיטים ובאזורי התמרת מגע. פירוטיט נוצר בהתמרה של סיליקטים עשירים במגנזיום כאוליבין ואנסטטיט. על אף שהוא נדיר מאוד בקרום כדור הארץ, הוא מצוי במטאוריטים רבים.
- פיריט – צורת המינרל של סולפיד הברזל המצוי בדרך כלל עם סולפידים או תחמוצות אחרות בעורקי קוורץ, בסלעי משקע, בסלעים געשיים, בסלעים פלוטוניים כגברו ודיאבז או סלעים מותמרים, כמו גם במרבצי פחם ובמאובנים. בישראל מצוי פיריט בדרום הנגב ובמכתש רמון, בשרידי הר הגעש בכרם מהר"ל ובמקומות רבים נוספים.
מינרלים קרבונטיים
- ארגוניט – מינרל הנוצר באופן טבעי כמעט בכל הקונכיות של רכיכות ימיות, כמו גם בימים ובמערות כמשקע אנאורגני. ארגוניט משתתף גם ביצירת מאובנים ימיים דוגמת אמוניטים והוא המקור לחומר הקרוי אמוליט. בישראל מופיע ארגוניט בורוות של תצורת הלשון, כבונה טרסות של טרוורטין באזור ים המלח וסביב מעיינות בעיקר בנגב ובערבה וכן כחומר הליכוד של כורכר ימי.
- דולומיט – מינרל המהווה יותר מ-50% מהרכבו של דולומיט וכ-10% מכל סלעי המשקע האחרים. המינרל מופיע גם בסלעים מותמרים דוגמת שיש דולומיטי ובסלעי לבה קרבונטיטית. בישראל הוא מצוי כמרכיב ראשי של סלעים דולומיטיים בכל הסדרות הימיות וכן בצוקי אלמוגים מאובנים דוגמת אלה שבנחל מערות. גבישים גדולים של המינרל מצויים בעורקים בפצלי השמן של עין בוקק, ולאורך העתק פארן הוא מצוי כמינרל של החלפה הידרותרמית.
- מגנזיט – מינרל המופיע בעורקים כתוצר התמרה בתנאי לחץ אחיד וחום גבוה של סלעים אולטרה-מאפיים דוגמת סרפנטיניט וסלעים אחרים העשירים במגנזיום. גבישי המגנזיט הנוצרים באופן זה הם לעיתים קרובות זעירים ביותר ומכילים סיליקה בצורת אופאל או חלמיש. מגנזיט מצוי באופן נדיר גם כמשקע אוופוריטי בסמוך לגבס. בישראל מצוי מגנזיט בים המלח כתוצאה מהתאדות תמיסות מרוכזות בבריכות האידוי.
- סידריט – מינרל המצוי בשכבות של סלעי משקע ימיים, ובמשקעים יבשתיים שהושקעו בתנאים מחזרים בביצות ובמרבצי פחם וכבול. סידריט בסלעי משקע נוצר בדרך-כלל בעומק רדוד והרכבו הכימי קשור לעיתים קרובות לסביבת ההשקעה של המשקעים שמסביבו שהיא ענייה בחמצן ובעלת pH נמוך. סידריט מצוי גם כמסה של גבישים בסלעים מותמרים שמקורם בסלעי משקע ובפגמטיטים, דוגמת פגמטיטים של סיאניט נפליני.
- קלציט – אחד המינרלים הנפוצים ביותר בקרום כדור הארץ ומהווה כ-4% ממשקלו. הקלציט מהווה מרכיב עיקרי בסלעי משקע, בעיקר באבן גיר וקירטון וכמרכיב של חוואר, ומהווה גם מינרל עיקרי בסלע המותמר שיש. קלציט היא המינרל הבונה נטיפים וזקיפים במערות, ומופיעה באופן נדיר גם בסלעי לבה קרבונטיטית. קיימים גבישים גדולים ופריזמטיים של קלציט בסוגי אבן גיר שונים ובצור מגיל קמפן. בישראל מצויה קלציט בסלעי המשקע האמורים, באמיגדולות בבזלת של הגליל ועמק יזרעאל, וכגבישים רומבוהדריים גדולים בעורקים הידרותרמיים בנגב הדרומי.
מינרלים סולפטיים
- אנהידריט – מינרל הדומה בהרכבו הכימי לגבס אך חסר את מי הגביש האופייניים לו, ומשמעות שמו: "חסר מים". אנהידריט מצוי לעיתים קרובות במרבצי מלח יחד עם גבס, וכמותו יוצר סלע התאדות. בישראל מצוי אנהידריט כמרכיב של סלע החיפוי בהר סדום. וכבונה שכבות בתצורת אורה מתחילת הטורון סמוך ליטבתה.
- בריט – מינרל המהווה מקור עיקרי לבריום. בריט מופיע בטבע לעיתים קרובות בעורקי עופרת-אבץ באבני גיר יחד עם המטיט ובסלעי משקע. בישראל מצוי בריט כמילוי עורקים הידרותרמיים במסיב אילת ועורקים באבן חול נובית מזרחית לים המלח, כתרכיזים בחוואר מהיורה במכתש הגדול, בתצורת תחרורים ובקירטון מאאוקן תיכון במקומות שונים.
- גבס – מינרל נפוץ היוצר סלע התאדות בלגונות ימיות או באגמים סגורים. גבס עשוי ליצור תרכיזים בפחם, בחוואר, בחולות מדבר ועוד. גם בישראל נפוץ גבס והוא מופיע כמינרל העיקרי של תצורת מוחילה מסוף הטריאס באזור מצפה רמון, כשכבות בתצורת אורה, כעורקים בתצורת חתרורים וכגבישים גדולים בתצורת הלשון בעמק הירדן. גבס הוא מרכיב עיקרי של סלע החיפוי בהר סדום.
מינרלים אלה ידועים במופע ורד המדבר שלהם, הבנויים מגבישים עגולים המסודרים כעלי כותרת. צורת גביש זו נוצרת בתנאים חוליים, בעת התאדות אגני מלח רדודים.
מינרלי נחושת
- כלקופיריט – מינרל המהווה עפרת נחושת ומצוי במרבצי פחם שבהם מצויות נודולות של פיריט ובסלעי משקע קרבונטיים. כלקופיריט מצוי בפיזור גם בסלעי יסוד דוגמת גרניט ודיוריט. בישראל ניתן למצוא את המינרל בדייקים של קוורץ-פורפיר ובנוריט במסיב תמנע, וכן בעורקים פגמטיטיים בצפחות אמפיבול בצפון מסיב אילת.
- מרכזיט – מינרל נפוץ הנוצר הן כמינרל ראשוני בצורת פקעות, גושישים או גבישים במגוון סלעי משקע דוגמת אבן גיר, חרסית וקירטון ובעורקים הידרותרמיים של טמפרטורה נמוכה, והן כפסאודומורף של מינרל ראשוני דוגמת פירוטיט או כלקופיריט, תוך כדי שמירה על צורתו של המינרל הראשוני. בישראל מצויים תרכיזים קטנים של מרכזיט בקירטון בחרסית ובחוואר מהעת העתיקה.
מינרלים נוספים
- אפטיט – שם קיבוצי לשלושה מינרלים זרחתיים: הידרוקסילאפטיט, פלואוראפטיט וכלוראפטיט, ששמותיהם נובעים מריכוז גבוה של הידרוקסיל, פלואור וכלור, בהתאמה. אפטיט הוא רכיב נפוץ בסלעי יסוד, בסלעים מותמרים ובסלעי משקע, אבל בכולם הוא מצוי בכמויות קטנות גבישים זעירים. גבישים מפותחים גדולים של אפטיט מצויים בסלעים מותמרים מסוימים. בישראל מצוי אפטיט באזור אילת ובפוספטים מגיל קמפן בנגב הצפוני וכן בסלעי יסוד בגליל, בגולן ובנגב.
- גופרית – יסוד כימי שבצורתו החופשית מצוי במעיינות חמים וחבלים געשיים. בישראל מצויה גופרית במחצבות הגופרית בארי הנטושות, באבן חול, בחוואר בהרי עשת בערבה, בפצלים ביטומניים בעין בוקק, פקעות בחוואר הלשון ובתצורת סדום ועוד.
- גרפיט – אחת מתצורות המוצק של פחמן. גרפיט מופיע בהרכבים נדירים של סלעים מותמרים כלווחה וצפחה, כעדשות בגנייס ובפגמטיטים. בישראל מצוי גרפיט בצפחות בנחל שלמה.
- הליט – צורת המינרל של מלח הבישול, המתגבש בהתאדות של אגמים או ים רדוד לשכבות נרחבות העשויות להגיע לעובי של מאות מטרים. בישראל מצוי הליט בשכבות עבות במרכז הר סדום ובתת הקרקע של בקע ים המלח, כתרכיזים בשכבות מגיל טורון בגבעות כבודה בנגב הצפוני וכתפרחות ורד מדבר בעלות גבישים סיביים באדמות מדבריות בנגב.
- כרומיט – מינרל המצוי בפרידוטיט וסלעים פלוטוניים אולטרה-בסיסיים מאפיים כגברו ובסלעים מותמרים כסרפנטיניט. מרבצים של כרומיט נוצרים בשלבים הראשונים של גיבוש מפריט. ריכוז של כ-90% כרומיט בונה סלע נדיר, כרומיטיט.
- סילביט – אשלג או אשלגן כלורי בצורתו הגבישית, שייך למשפחת ההלידים. מינרל אוופוריטי המצוי במרבצים אוופוריטיים רבים ברחבי העולם יחד עם הליט, קלציט, גבס ועוד. בגלל מסיסותו הגבוהה הוא שוקע רק לאחר דרגות גבוהות מאוד של אידוי, לאחר שקיעת ההליט. עקב מסיסותו הוא אינו נשמר בסלעים חשופים. בישראל הוא מצוי בכמות מועטה בהר סדום.
- ספינל – מינרל המצוי באבן גיר ובסלעים מותמרים מהתמרת מגע. ניתן למצוא ספינל מותמר וגם כמינרל ראשוני בסלעי יסוד בסיסיים. בישראל מצוי ספינל כקסנוליתים בסלעים הבזלת של גבעת המורה.
- פלואוריט – מינרל המורכב מסידן ופלואור אותו ניתן למצוא כעורקים של מרבץ, בייחוד עם מינרלים מתכתיים. מינרל זה שכיח במרבצים שמקורם הידרותרמי וניתן למצאו בגרניט ובסלעי יסוד נוספים, וכן כמרכיב משני נפוץ בדולומיט ובאבן גיר. בישראל מצוי פלואוריט בסלעים באילת ביחד עם בריט, קלציט ומינרלי נחושת.
- קורונדום – הצורה הגבישית של תחמוצת האלומיניום המצויה כמינרל נלווה לנציץ בסלעים מותמרים דוגמת צפחה, גנייס וכמה סוגים של שיש. קורונדום מצוי גם בגופי חדירה דלים בסיליקה דוגמת סיאניט. מופעים נוספים גושים מסיביים בסמוך לגופי חדירה מחדר אולטרה-מאפיים וכגבישים גדולים בפגמטיטים. בשל קשיותו ועמידותו לבליה ניתן למצוא קורונדום דטריטי בפלגים או בחופים אליהם הגיע בהסעה של תוצרי בליה.
- קרנליט – מינרל אוופוריטי המהווה כלוריד ממוים של אשלגן ומגנזיום. בישראל מתהווה קרנליט בתהליך האידוי מי ים המלח.
- רוטיל – מינרל משני הנפוץ בסלעים מותמרים בלחץ ובטמפרטורה גבוהים ובסלעי יסוד, צורת הטיטניום העיקרית ברוב הסלעים המותמרים בלחץ גבוה, בייחוד סוגי האקלוגיט. בסלעים פלוטוניים הוא מינרל נלווה נפוץ, אם כי ניתן לעיתים למוצאו גם בסלעים געשיים, בייחוד כאלו שמקורם עמוק בתוך המעטפת דוגמת קימברליט ולמפרואיט. גבישים גדולים מפותחים היטב של רוטיל נפוצים בפגמטיטים, בסקארן ובייחוד בגרייזן שהותמר מגרניט. רוטיל קיים כמינרל נוסף בסלעים שעברו התמרה הידרותרמית ובסלעי גנייס וצפחה מסוימים. לעיתים קרובות הוא חודר לקוורץ כתכליל בעל גבישים מחטיים. בישראל ניתן למצוא רוטיל בכמה פגמטיטים באזור אילת וכמינרל דטריטי באבן חול נובית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ על-פי אתר Webmineral, בסוף 2009 היו ידועים 4,714 מינרלים
