מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר הנמצא בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבשדה בוקר המתמקד בלימודי ישראל. המכון עוסק בלימוד, תיעוד וחקר ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, התרבות, החברה והמרחב הגאוגרפי של ישראל והתנועה הציונית מתוך מבט רב-תחומי, ומחויב לטיפוח חקר פועלו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. בראש המכון עומדת נכון לאוקטובר 2018 ד"ר פולה קבלו. לצדו של המכון האקדמי פועל מרכז חינוכי - המכון למורשת בן-גוריון.

רקע

המכון הוקם מכוח חוק דוד בן-גוריון תשל"ז-1976 ועל יסוד אמנה שנחתמה בשנת 1982 בין המכון למורשת בן-גוריון ובין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המכון מטפח מחקר והוראה רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה ומתמקד בתהליכים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים וההגותיים שהוליכו לכינונה של מדינת ישראל ועיצבו את התפתחותה. במכון מתקיימות תוכניות לימוד אקדמיות לתואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל, ותוכנית בינלאומית לתואר שני בלימודי ישראל. המכון משמש אכסניה לתלמידי מחקר מתקדמים לתואר שלישי ובתר-דוקטורנטים מהארץ ומהעולם. במכון פועלת הוצאה לאור אוניברסיטאית המוציאה לאור ספרי מחקר, כתבי עת וקובצי מקורות היסטוריים, ארכיון ומרכז מידע.

תוכניות לימודים

במכון חמישה עשר חברי סגל אקדמי החוקרים מגוון רחב של היבטים בתולדות ישראל, אשר יזמו והקימו שתי תוכניות לימוד אקדמיות:

  • תואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון. המסלול נועד להקנות ידע והבנה במגוון רחב של נושאים הקשורים במדינת ישראל, חברתה ותרבותה, מתוך גישה רב תחומית. תוכנית הלימודים עוסקת בחקר ישראל מתקופת היישוב והמאבק להקמת המדינה דרך הצמתים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל ועד לימינו. התוכנית כוללת נושאים כמו: המבנה החברתי של ישראל, בעיות חברה וכלכלה, מיעוטים בחברה הישראלית, ישראל והתפוצות, מדיניות החוץ והביטחון, ישראל והעולם הערבי, דמוגרפיה והתיישבות, הגות ציונית וישראלית, תרבות ואמנות.
  • התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר לתואר שני (WSISIP). התוכנית מיועדת לסטודנטים המבקשים לרכוש הבנה מקיפה של המורכבות של ישראל ושל התפתחותה. התוכנית מאמנת את תלמידיה כמנהיגים בקהילות משלהם, המצוידים ברמה גבוהה של ידע והבנה של העבר וההווה של ישראל, ועומדים לקראת צורכי העתיד.

המרכז ללימודי ישראל

המרכז ללימודי ישראל (מל"י) פועל במסגרת המכון ומאגד בתוכו חברי סגל אקדמי מהמכון ומשמש מסגרת לחדשנות מחקרית ואינטראקטיבית בין חברי סגל בכירים וחוקרים צעירים מדרגת דוקטורנטים ומעלה. מל"י משמש גם אכסניה למומחים מוכרים בתחומם שאינם מכהנים כחברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה (חוקרים נלווים), וכן משמש כמסגרת למדענים אורחים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתחום לימודי ישראל.

במוקד העיסוק של מל"י נמצאים 'לימודי ישראל', שדה מחקר החותר להיכרות מעמיקה ורב-ממדית עם המציאות הישראלית כמרחב רעיוני, פוליטי, חברתי ותרבותי – בעבר ובהווה. ייחודו של מל"י הוא בשיתוף פעולה מחקרי בין החברים בקבוצות המחקר ובחציית הגבולות הדיסציפלינריים המקובלים. כמו כן, מתקיים שיתוף פעולה בין חוקרים וחוקרות בדרגות אקדמיות שונות – החל מתלמידי מחקר לתואר שלישי (דוקטורנטים) המשך בעמיתי בתר-דוקטורט וחוקרים נלווים וכלה בחוקרים מנוסים וותיקים[1].

ההוצאה לאור

במכון בן-גוריון פועלת הוצאת ספרים אקדמית, מהגדולות בישראל, העוסקת בהוצאה לאור של ספרי מחקר העוסקים בלימודי ישראל. בראש הוצאת הספרים עומד פרופ' עופר שיף. המכון מוציא לאור שלושה כתבי-עת:

  • עיונים - הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של המכון. כרכי כתב העת מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. 'עיונים' מפרסם מאמרים מתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוזיקה, גאוגרפיה, מגדר ועוד[2]. עורכי כתב העת הם פרופ' עופר שיף ופרופ' אבי בראלי.
  • Israel Studies - הוא כתב עת אקדמי מולטי-דיסציפלינרי העוסק בנושאים הקשורים להיסטוריה, חברה, פוליטיקה והתרבות של מדינת ישראל. כתב העת נוסד בשנת 1996 והוא יוצא לאור על ידי מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון ועל ידי מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית. הוא יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. עורכי כתב העת הם פרופסור אילן טרואן ונתן ארידן[3].
  • ישראלים - כתב העת 'ישראלים' הוא כתב עת רב-תחומי לביכורי מחקר המבקש לחקור את כל היבטיה של החברה הישראלית מתוך כוונה לנסות ולפענח את הישראליות ולהאיר נדבכים שונים בתולדותיה של מדינת ישראל. כתב העת רואה אור פעם בשנה והוא מבקש לתת בימת פרסום דו-לשונית, בעברית ובאנגלית, למחקרים של תלמידי מחקר וחוקרים צעירים בלימודי ישראל[4].

מפעלים נוספים

  • ספריית המכון - במכון פועלת ספרייה אקדמית המרכזת עשרות אלפי ספרים בתחומי המחקר של המכון, ועיתונות של היישוב היהודי בארץ משנות העשרים של המאה העשרים. בספרייה אוסף של כל הספרים שנכתבו על ידי בן-גוריון ועליו, בעברית ובשפות אחרות. כמו כן נמצא בה אוסף מצולם של מאמרים על ומאת בן-גוריון, שהופיעו בדפוס בעברית ובשפות אחרות, מתוך ספרים, עיתונים וכתבי עת[5].
  • ארכיון בן-גוריון - ​​​​הארכיון שואב את מעמדו החוקי והמשפטי מ"חוק בן-גוריון", שחוקק בכנסת בשנת תשל"ז (1976). בארכיון מכונסים אוספים ועיזבונות המכילים מאות אלפי פריטים.  גרעין הארכיון מבוסס על ארכיונו האישי של דוד בן-גוריון שהופקד בו לאחר מותו. לצד גרעין חשוב זה, הוקם בארכיון אוסף של תיעוד היסטורי אשר צולם מארכיונים רבים וביניהם: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון מפלגת העבודה בבית ברל, ארכיון ז'בוטינסקי, ארכיון העבודה במכון לבון, ארכיון לוי אשכול ועוד[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המרכז ללימודי ישראל, רציונל וחזון, אוניברסיטת בן-גוריון
  2. אתר כתב העת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  3. כתבי עת של המכון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  4. אתר כתב העת, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  5. אודות ספריית מכון בן-גוריון, מכון בן-גוריון, מערך תשתיות המידע
  6. אודות ארכיון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון, מערת תשתיות המידע
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0