ממשלת ישראל הראשונה

הממשלה הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

תוצאות הבחירות לאסיפה המכוננת

כנסות וממשלות ישראל

מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה הממשלה השנייה הכנסת השנייה הממשלה השלישית הממשלה הרביעית הממשלה החמישית הממשלה השישית הכנסת השלישית הממשלה השביעית הממשלה השמינית הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית הכנסת החמישית הממשלה העשירית הממשלה האחת עשרה הממשלה השתים עשרה הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה הממשלה הארבע עשרה הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה הממשלה השבע עשרה הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת הממשלה העשרים ושתיים הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש הממשלה העשרים וארבע הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש הממשלה העשרים ושש הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה הממשלה העשרים ותשע הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים הכנסת התשע עשרה הממשלה השלושים ושלוש הכנסת העשרים הממשלה השלושים וארבע הכנסת העשרים ואחת הכנסת העשרים ושתיים הכנסת העשרים ושלוש הממשלה השלושים וחמש

פורטל - הממשל בישראל

רשימה	ראש הרשימה	מנדטים	מספר קולות	קולות באחוזים	מושב	הערות
מפא"י	דוד בן-גוריון	46	155,274	35.7%	קואליציה
מפ"ם	מאיר יערי	19	64,018	14.7%	אופוזיציה
חזית דתית מאוחדת		16	52,982	12.2%	קואליציה	רשימה משותפת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, ופועלי אגודת ישראל
חרות	מנחם בגין	14	49,782	11.5%	אופוזיציה
הציונים הכלליים		7	22,661	5.2%	אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן	5	17,786	4.1%	קואליציה
ספרדים ועדות מזרח	בכור שלום שטרית	4	15,287	3.5%	קואליציה
מק"י		4	15,148	3.5%	אופוזיציה
רשימה דמוקרטית של נצרת	סיף-אלדין אל-זועבי	2	7,387	1.7%	קואליציה
רשימת הלוחמים	נתן ילין-מור	1	5,363	1.2%	אופוזיציה
ויצו	רחל כהן-כגן	1	5,173	1.2%	אופוזיציה
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא	1	4,399	1.0%	אופוזיציה

הקמת הממשלה

אחרי ניצחונה בבחירות לאספה המכוננת, מפא"י הייתה צריכה קואליציה בשביל להרכיב ממשלה. בן-גוריון פסל את תנועת החרות ומק"י מלהיכנס לממשלה, תוך כדי שטבע הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו: בלי הקומוניסטים והרוויזיוניסטים. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים ורשימות המיעוטים. סך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שהממשלה תיתן שוויון זכויות גמור לכל אזרח, תחתור לשלום, תשמור על נייטרליות במלחמה הקרה, תעודד עלייה ותאכלס את המדינה.

ציוני דרך ומדיניות

מדיניות ביטחונית

ממשלה זו חתמה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שכן מצעה העיקרי של מפא"י בבחירות אלה היה השגת הסכמי הפסקת אש. בהסכמים אלו, נקבעו הקו הירוק כגבולה של ישראל. בנוסף לכך נחקק חוק שירות ביטחון, שקבע את הקריטריונים לגיוס לצה"ל.

מדיניות כלכלית

מדיניותה הכלכלית של הממשלה, שנגזרה ברובה מהיותה של מפא"י מפלגה סוציאליסטית, הייתה מדיניות הקיצוב, אשר זכתה לשם "צנע". במסגרת מדיניות זו, הוטלה הגבלה על כמות המצרכים שכל אזרח יכל לקנות. במהלך כהונתה של הממשלה, הציבור היה מאוחד יחסית בתמיכתו בצנע, אולם לאחר הרחבת המדיניות לקראת סוף כהונתה, התחיל לפרוח השוק השחור.

שונות

ממשלה זאת נאלצה להתמודד עם השאלה של כינון חוקה לישראל הצעירה. החזית הדתית המאוחדת התנגדה לחלוטין לכינון חוקה מעשה ידי אדם, מפא"י תמכה בכינון חוקה לאחר ביסוס המדינה ולאחר קליטת העולים, ואילו כל שאר סיעות הממשלה תמכו בכינון חוקה מידית. בסופו של דבר, התקבלה הצעתו של חבר המפלגה הפרוגרסיבית יזהר הררי, לקראת סוף כהונת הממשלה, שקבעה שהחוקה לא תכונן מיד, אלא תיכתב פרקים-פרקים, הקרויים חוקי יסוד, שלבסוף יתאגדו לכלל חוקת המדינה.

הממשלה העלתה את עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

הממשלה תמכה בחוק השבות, אשר איפשר לכל יהודי לעלות ארצה. בן-גוריון התייחס אל החוק כאל אחד מ"חוקי השתייה של מדינת ישראל".

הממשלה תמכה גם בחוק לימוד חובה, אשר קבע שכל ילד חויב ללמוד במסגרת חינוכית מגיל 5 עד גיל 16, ומימן את החינוך מתקציב המדינה, למרות המצב הכלכלי הקשה.

סיום כהונת הממשלה

בן-גוריון התפטר מהממשלה ב-15 באוקטובר 1950, בעקבות דרישתו שאליעזר קפלן יועבר מתפקידו כשר המסחר והתעשייה, לטובת מינוי איש עסקים שאינו חבר כנסת (יעקב גרי). כיוון שבאותה תקופה, על מנת למנות שר חדש היה על הממשלה להתפטר ולהציג את עצמה מחדש עם השר להבעת אמון מחודשת, התפטרה הממשלה. לאחר מכן תוקן החוק.

סיעות הקואליציה

סיעה	מנדטים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	תחילת חברות בממשלה	סיום חברות בממשלה	הערות
מפא"י	46	משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המסחר והתעשייה, משרד החוץ, משרד הקיצוב והאספקה, משרד החקלאות, משרד העבודה, משרד התחבורה, משרד החינוך והתרבות		10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950
חזית דתית מאוחדת	16	משרד הדתות ולנפגעי מלחמה, משרד הסעד, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד העלייה		10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950
המפלגה הפרוגרסיבית	5	משרד המשפטים		10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950
ספרדים ועדות מזרח	4	משרד המשטרה; משרד המיעוטים (עד פירוקו ביולי 1949)		10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950
רשימה דמוקרטית של נצרת	2			10 במרץ 1949	1 בנובמבר 1950	הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 73 ח"כים במשך כל תקופת הממשלה הראשונה (10 במרץ 1949 - 30 באוקטובר 1950).

הרכב הממשלה

• מזכיר הממשלה: זאב שרף

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל הראשונה באתר משרד ראש הממשלה
  ממשלת ישראל הראשונה באתר הכנסת

הקודם: הממשלה הזמנית 1948-1949

ממשלת ישראל הראשונה 10 במרץ 1949 30 באוקטובר 1950

הבא: ממשלת ישראל השנייה 1950-1951

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0