רבי משה יהודא ליב לנדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה יהודא ליב לנדא
הרב לנדא, 2006
הרב לנדא, 2006
לידה ט' בתמוז תרצ"ה
רמתיים, פלשתינה (א"י)
פטירה כ"ד באדר ב' תשע"ט (בגיל 83)
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק אב בית דין ורב בבני ברק
תפקידים נוספים עמד בראשות מערכת כשרות, ונשיא כולל להוראה ומכון "פעמי יעקב".
רבותיו הרב דוד פוברסקי, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב שלמה חיים קסלמן
תלמידיו הרב דוד מאיר דרוקמן
הרב הראשי ואב"ד בני ברק ה־3
19862019
(כ־33 שנים)
חתימה חתימת משה יהודה ליב לנדא

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר. עמד בראש גוף כשרות שהקים אביו, הרב יעקב לנדא, גוף המקובל על רבים בציבור החרדי[1].

ביוגרפיה

נולד ברמתיים לרב יעקב לנדא, שכיהן אז כרב המקומי, ולחיה מינה. אמו הייתה אחות-מאם של הרב אברהם אליהו קפלן. נקרא משה יהודא ליב על שם סבו, רבה של העיירה קורניץ שברוסיה הלבנה. כשנה לאחר לידתו התמנה אביו כרבה של המושבה בני ברק, והמשפחה עברה להתגורר במקום.

למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובישיבת תומכי תמימים בלוד אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשט"ו התמנה לר"מ בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בראשון לציון. בחודש אלול תשי"ח נישא למרים דויטש מלונדון. בשנת ה'תשכ"ג, על פי הנחיית הרבי מלובביץ', החל לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, תפקיד שמילא במשך 23 שנה. במקביל סייע לאביו בענייני הרבנות בעיר בני ברק. בשנת תש"ם החל לנהל את מערכת הכשרות בעיר. הרב לנדא שימש גם כנשיא כולל האברכים להוראה ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב".

פרשת מינויו לרבנות בני ברק

בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו, ובמהלך הלוויתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"[2]. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של חסיד חב"ד כרב העיר[3] ותמך בכך שהרב שמואל וואזנר, רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר, ימונה לתפקיד. אולם הרב וואזנר הודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר[4]. בפועל, חרף תמיכת חלק מקהילות החסידים ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, אבל קיבל משכורת מהעירייה היות שרוב החנויות בעיר היו תחת השגחתו.

בתגובה למינויו הקים הרב שך את מערכת השחיטה "קהל עדת ישראל" בראשותו של הרב נסים קרליץ. כעבור כחודש מהקמת השחיטה החדשה, ניסה הרב קרליץ להוביל פשרה, לפיה יעמוד בית השחיטה הבני-ברקי תחת סמכות משותפת שלו ושל הרב לנדא. הרב שך התנגד להסכם[דרוש מקור] והוביל להקמתה של מערכת כשרות אלטרנטיבית לציבור הליטאי בשם "שארית ישראל", בראשותו של הרב חיים שאול קרליץ. במהלך כל השנים עד לפטירתו של הרב לנדא, הקפידו בעיתון יתד נאמן להשמיט את השורה "רב אב"ד דבני ברק" מחותמת הכשרות שלו בפרסומות למוצרים[5].

עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרבנים נסים קרליץ, דוב לנדו, דוד פוברסקי וברוך דב פוברסקי. כן פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב אהרן ליב שטינמן כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, והחזון איש סמך עליו[6]. אך למעשה, בהשפעת הרב שך, רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא. למרות ההתנגדות, נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של הבד"ץ של העדה החרדית נהג להימנע בתחילה ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר. כן המשיך ההכשר להיות מהמובילים בתחום הכשרות, ומוצריו המשיכו לעלות גם על שולחנם של מנהיגים ליטאיים[7].

רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל, בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. כמו כן, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה, וגם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל בהמשך[דרושה הבהרה] להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.

הרב לנדא פרסם תקנות שונות כדי לפקח על צביון העיר. יזם את הקמת מערך הפיקוח על המקוואות[8]. כמו כן עקב בעיות צניעות אסר את החוף הנפרד בהרצליה[9]. כך גם היה מפרסם כל שנה קודם פורים קריאה לנשים שלא להסתובב ברחוב בליל פורים, המועד לפורענות. לפני פסח היה מפרסם הוראות והנחיות לקראת החג; כך גם היו מוקדים בעיר של הגעלת כלים בהשגחתו ללא תשלום. כן אסר לפתוח פיצריות בעיר. בשנת תשע"ט התיר לראשונה לפתוח חנות פיצה בשיטת "שלם וקח" ללא אפשרות לאכול במקום[10].

מערכת הכשרות

ערך מורחב – הכשר הרב לנדא

הרב לנדא המשיך במסורת של אביו שלא לגבות אגרה על נתינת כשרות (מעבר להוצאות המינימליות; שאר ההוצאות ממומנות בידי עיריית בני ברק), וכן שלא לגבות שכר עבור פסיקותיו בדיני תורה.

מערכת הכשרות של הרב לנדא נחשבת לאחת הכשרויות המהודרות. עם החברות הגדולות המשתמשות בכשרותו נמנות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (יצרנית קוקה-קולה בישראל) וכן חלק ממוצרי המהדרין של גלידות שטראוס (תחום הגלידות שנמכר לחברת יוניליוור; עד תחילת 2010 היה תחום מוצרי החלב של שטראוס גרופ תחת השגחתו[11]). כמו כן מיובא בשר בקר בהשגחתו מחוץ לישראל.

מנגד, בתקופת רבנותו גברה פעילותם של גופי כשרות נוספים בעיר בני ברק, כמו בד"ץ שארית ישראל, בד"ץ מהדרין, בד"ץ בית יוסף ובד"ץ יורה דעה. גם ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית החל להעניק תעודות כשרות למאפיות ולאולמות בבני ברק.

במסגרת מתן הכשרות לקוקה-קולה נחשף הרב לנדא לרכיבי המשקה, שהחברה מקפידה לשמור על סודיותם[12]. טען שמשקה קוקה-קולה המיוצר באירופה וברשות הפלסטינית בעייתי[13].

פטירתו

מודעת אבל על פטירתו

בשבט תשע"ט עבר אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז בבית החולים לניאדו ונפטר במוצאי שבת, ליל כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט, 30 במרץ 2019[14].

הלווייתו יצאה בליל פטירתו מקריית צאנז בנתניה, שם ספד לו האדמו"ר מצאנז[15]. למחרת יצאה ההלוויה מבית מדרשו בבני ברק. לפני יציאת ההלוויה ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, הכריז שעל פי בקשתו ינהלו את ענייני הכשרות והדת בעיר בנו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, בשיתוף פעולה עם הרב שבח צבי רוזנבלט. בסוכות תשפ"א הצטרף הרב מסעוד בן שמעון לרבנות העיר,[1] משם המשיכה ההלוויה לכפר חב"ד ומשם לירושלים[16]. נטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים סמוך לקבר אביו[17].

עמדות ופסקי הלכה

משפחתו

אחיו הרב אליהו לנדא הוא מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.

בניו ומחתניו:

עץ משפחתי


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
  2. ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3
  3. ^ ברוך נאה, צלבי קרס צויירו על מכוניתו של הרב שך, מעריב, 23 במאי 1986 עמ' 11; ברוך נאה נאה, מכונית הרב, מעריב, 25 במאי 1986 עמ' 5; ברוך נאה, באמצע החבילות "על עלבון התווה' ניתק החשמל, מעריב, 27 במאי 1986 עמ' 7; ברוך נאה, מלחמת עגבניות ברחוב החרדי, מעריב, 23 באוקטובר 1986 עמ' 18
  4. ^ https://mobile.twitter.com/behindtcounter/status/1358567074948390912, Twitter
  5. ^ שוב דפקו את הבנעבראקים ואת רבם 10.20.2010
  6. ^ שאול כהנא, ‏מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא", באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019
  7. ^ לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 39.
  8. ^ משה ויסברג,, בעקבות מקרים קשים: הרב בתקנות חדשות, באתר בחדרי חרדים
  9. ^ משה ויסברג, "בעיות צניעות": הרב לנדא לא מאשר.
  10. ^ אבי רבינא, הרב לנדא התיר לראשונה פתיחת פיצרייה בבני ברק: "האיסור בתוקפו עומד, באתר כיכר השבת, ‏|י' באדר א' תשעט 10:58 15.02.19
  11. ^ יוסי כץ, סערה: הרב לנדא יתן גט לחברת שטראוס, באתר בחדרי חרדים, 20 בינואר 2010; ניצן ארליך, ‏הרב לנדא על שטראוס: "הסיגו גבולו של הקב"ה", באתר כיכר השבת, 9.02.2010
  12. ^ מאחורי הקלעים של כשרות הרב לנדא ל'קוקה-קולה', באתר col: חב"ד און ליין, ‏ג' אדר תשס"ז
  13. ^ להסיר מכשול
  14. ^ יוסף גרינבוים, רבה הראשי של בני-ברק הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, באתר חרדים10, 30 במרץ 2019
    קובי נחשוני, האיש החזק בכשרות: הרב לנדא הלך לעולמו, באתר ynet, 31 במרץ 2019
  15. ^ יעקב אבוביץ, ‏"זה אבידת יחיד לכל אחד ואחד": אלפים במסע ההלוויה בנתניה • תיעוד ראשוני, באתר JDN‏, אדר תשע"ט
  16. ^ אלי רוטמן, ‏הלוויית הגרמי"ל לנדא זצ"ל - בבני ברק ובירושלים, באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2019; שידור חי חב"ד און ליין COL • הלווית רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא זצ"ל אתר יוטיוב.
  17. ^ ("מקושר לאדמו"ר מליובאוויטש וממלא מקום אביו": הוקמה מצבת הגרמי"ל לנדא זצ"ל, באתר JDN‏, 8.4.2019)
  18. ^ ראו נוסח מכתב חריף שכתב, ופורסם באמצעות יהושע מונדשיין, אצל יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשע"ז, עמ' 102.
  19. ^ משה ויסברג, הרב לנדא לרבי מסאטמר: "השטן הצליח להכשיל את המחמירים", באתר בחדרי חרדים, 15 באוגוסט 2017
  20. ^ 20.0 20.1 שבועון כפר חב"ד, גיליון 1802, 4.4 2019, הטקסט מובא גם ב:על דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל
  21. ^ הרב לנדא מציג: מהפכת הכשרות של דגי הטונה באתר שטורעם.נט
  22. ^ שאול כהנא, ‏המחלוקת הראשונה בין רבני בני ברק וההכרעה ההלכתית, באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2019
  23. ^ הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצוק"ל, באתר כיכר השבת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33506504משה יהודא ליב לנדא