הכשרת כלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הגעלת כלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הגעלה" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחושת גועל, ראו גועל.
הגעלת כלים בבני ברק, 2013
הגעלת כלים במים במאה שערים
הכשרת כלים באמצעות ליבון בבסיס צבאי בישראל, לקראת חג הפסח 2005

בהלכה הכשרת כלים היא פרוצדורה המתבצעת על מנת להכשיר לשימוש כלי בישול, אפייה ומאכל שנעשה בהם שימוש קודם במאכלים לא כשרים, וכן השמשת כלים לבישול חלבי לאחר שבושל בהם בשר ולהפך, או הכשרה לצורך שימוש בכלים במהלך חג הפסח כשנעשה בהם שימוש קודם במאכלי חמץ.

רקע ותיאור כללי

חז"ל חששו שהמאכלים החמים המתבשלים בסיר ייבלעו בדפנות הכלי וייפלטו מחדש בעת בישול חוזר ויפגעו בכשרות המאכל, ולכן נקבע בהלכה שיש להכשיר את הכלים אם רוצים לעשות בהם שימוש חוזר.

חשש בליעה זה אינו קיים במאכלים קרים שאינם חריפים.

על פי ההלכה חלק מהכלים ניתנים להכשרה באמצעות הליך שגורם למזון שנבלע בדפנות להיפלט החוצה.

הכלל המרכזי שננקט בתלמוד לעניין זה, הוא "כבולעו כך פולטו". כלומר, באותו אופן שבו "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש להוציא ולפלוט אותו. קיימת מחלוקת עקרונית, בעלת משמעות הלכתית רבה, לגבי כלל זה: דעת השולחן ערוך היא, שיש לבחון כל כלי לפי רוב שימושו, ולכן אם רוב השימוש בכלי מסוים הוא ללא חום - אינו צריך הכשרה, גם אם לפעמים משתמשים בכלי זה בחום. לעומתו הרמ"א פוסק, שיש להחמיר ולנהוג בכל כלי לפי השימוש החמור יותר שנעשה בו, כך שגם אם רוב שימושו לא היה בחום, ורק לפעמים משתמשים בו בחום - הוא צריך הכשרה. לדוגמה: כוסות שתייה - לפי השו"ע אינן צריכות הגעלה, כי השימוש העיקרי שלהם הוא לשתייה פושרת או קרה, ואילו לפי הרמ"א - הן צריכות הכשרה, כי לפעמים משתמשים בהן לשתייה חמה.[1]

ישנם כלים שאינם ניתנים להכשרה כלי חרס ודומיהם (לדעת הרמ"א גם כלי זכוכית), משום לא ניתן "להוציא" מהם את הטעם ה"בלוע" בדפנותיהם. אמנם, בגמרא במסכת פסחים (ל ב) מבואר שליבון מועיל לכלי חרס אך תיקנו שלא ללבן שמא יחוס על הכלים ולא ילבן כהלכה. ומאותו הטעם הפוסקים אסרו שלא ללבן כלים שיש בהם חשש שיינזקו מחמת הליבון, אף אם אינם עשויים מחרס (כגון כלי עץ, כלי קרן וכדו')[2].

אופני הכשרת כלים

הכשרת הכלים מתחלקת לארבע רמות שמבוססות על העיקרון "כבולעו כך פולטו":

הגעלת כלים

הגעלת כלים[3] היא תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" הבלוע בדפנות הכלי ממאכל שהתבשל בהם לפני כן, או ממאכל שעורה לתוכם.

הגעלה כוללת שני סוגי הכשרה: הטבלה במים רותחים ועירוי מכלי ראשון.

הטבלה במים רותחים

ההגעלה מתבצעת על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, הגורמים לטעם המאכלים שבושלו ונבלעו בו, להיפלט.

יש להכניס את הכלים הטעונים הכשרה לתוך המים הרותחים שבחבית או בסיר, באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי. ברגע שכל הכלי נגע במים הוא הוכשר והחמץ שבו נפלט למים. על המים לרתוח בשעת הכנסת הכלי, שכן זוהי הטמפרטורה שבה בלעו את טעם המאכל הקודם. הכשרה זו מועילה גם לכלים שהם "כלי ראשון" כלומר מונחים על האש עצמה ומבשלים.

כיום, הגעלה מתבצעת לרוב לפני פסח, כאשר יש צורך להכשיר כלים רבים משימושם היום-יומי לשימוש בפסח. עם זאת, רבים נוהגים לקנות מערכות כלים חדשות לצורך פסח. הרבנות הראשית לישראל נוהגת להציב לפני פסח חביות ענק במקומות שונים בארץ לרווחת הציבור). נהוג להוסיף למים חומר ניקיון (כדי לפגום בטעם המאכל שאותו מפליטים). יש לסיים את ההגעלה לפסח דווקא לפני שעה חמישית בשעות זמניות של יום יד בניסן.

עירוי מכלי ראשון

לכלים שהשימוש בהם אינו על האש ממש (כסירים), אלא שימושם הוא ככלי המקבל מן הסיר (כקערה). באופן זה יש להערות על הכלי מים רותחים מכל צדדיו.

ליבון קל

ליבון מבשר לחלב או להיפך, נעשה ע"י ליבון קל כיון שמוגדר כ'היתרא בלע'[4].

הוא הדין, כלים שטעונים הגעלה במים אך יש בהם חורים וסדקים שאי אפשר לנקות או לכלוך שאי אפשר להסיר. באופן זה יש לחמם את הכלי על ידי אש עד שאם יונח קש בצדו השני של הכלי הקש יישרף[5].

ליבון חמור

לכלים שמשתמשים בהם ללא מים, אלא ישירות על המתכת (כמו רשת צליה). מחממים את הכלי עד שיצאו ממנו ניצוצות או עד שיאדים.

ליבון (קל וחמור) נהוג לעשות על ידי מבער בונזן (ברֶנֶר).

בכל אופני ההגעלה (למעט ליבון) צריך שאחד משני התנאים יתקיים:

  • הכלי לא יהיה בשימוש "בן יומו" (ב-24 שעות הקודמות להכשרה).
  • במים בהם מגעילים את הכלי תהיה כמות הגדולה מפי 60 מדפנות הכלי (בהם בלוע האיסור).

בדיעבד אם לא התקיים אף אחד מהתנאים ניתן להוסיף למי ההגעלה קודם ההכשרה חומר שיפגום בטעם הנפלט מן הכלי (כמו סבון).

הכשרת כלים לאחר קנייתם

על-פי ההלכה למנהג האשכנזים יש לבצע הגעלת כלים עם רכישת כל כלי ומוצר משומש. בפרט כלי שנרכש או יובא מארצות נוכריות. לאור מסורת קיימת לשייף ולהשחיז כלים, בעיקר כלי מתכת עם שומן בעלי-חיים, כשהדבר נעשה לעיתים עם שומן חיות לא כשרות, וכן מחמת חשש שמא השתמשו בכלים קודם שיצאו לשוק[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אורח חיים תנא,ו.
  2. כמבואר באו"ח סימן תנא
  3. מקור המילה 'הגעלה' הוא, ככל הנראה, על פי הפסוק באיוב (כא, י): "שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל". המפרשים על פסוק זה מסבירים ש'יגעיל' פירושו 'יפליט'; זוהי גם המשמעות של הגעלת כלים (לפי דעת חלק מהפרשנים) - הפלטת הטעם הבלוע.
  4. שו"ע או"ח סי' תקט
  5. שו"ע אורח חיים סימן תנא
  6. כמבואר במשנה ברורה או"ח סי' תנא

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0