מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
	הדמיה של בנין מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, חזית מערבית. תיבת האוספים מנותקת מהקרקע ויוצרת תחתיה רחבה מקורה המחברת לגנים הבוטניים.
מידע כללי
סוג	מוזיאון טבע
כתובת	קלאוזנר 12, תל אביב-יפו
בעלים	אוניברסיטת תל אביב
נשיא	תמר דיין
מנהל	אלון ספן
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי	2018
אדריכל	קימל אשכולות אדריכלים

מבנה המוזיאון בעת בנייתו

אוסף האב שמיץ בתצוגת אוצרות אוספי הטבע

אוסף פרפרים וחיפושיות בתצוגת "חרקים וקרוביהם"

קונכיות טיביה רומחית בתערוכת "אוצר האוספים"

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, הוא מוזיאון טבע ישראלי לידיעת הטבע. המוזיאון, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, הוא המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל.

כ-5.5 מיליון פריטים נכללים באוספים של אוניברסיטת תל אביב. האוספים מתעדים את עולם החי והצומח באזור ישראל והמזרח התיכון לאורך אלפי שנים, כמו גם את ההתפתחות ההיסטורית והתרבותית של המין האנושי. בניין המוזיאון שוכן במזרח קריית אוניברסיטה תל אביב, מול שער בית התפוצות, צמוד לגנים הבוטניים ולגן למחקר זואולוגי.

המוזיאון נפתח לקהל בקיץ 2018, ופועל בחסותה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יו"ר המוזיאון היא פרופסור תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמנהל הוא אלון ספן.

הקליפ לשיר "בית משוגעים" של הזמר והשחקן רן דנקר צולם במוזיאון.

בניית המוזיאון

בניית המוזיאון התאפשרה תודות לתמיכתם של מייקל שטיינהרדט (אנ'), יושב ראש לשעבר של חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, ושל אשתו ג'ודי, כמו גם בזכות סיוע ממשלתי (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התיירות, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ותוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה), סיוע של הקרן הקיימת לישראל, סיוע מתורמים פרטיים ובתמיכתה של קרן "יד הנדיב".

אדריכלי המוזיאון הם משרד קימל אשכולות אדריכלים. המוזיאון תוכנן להיראות כ"תיבת אוצרות" או "תיבת נוח" ומשתרע על פני 9,620 מ"ר בחמש קומות.^[1] חללי התצוגה מתפרשים על פני כ-1,700 מ"ר.

אוספים ומחקרים

להקמת המוזיאון חברו המוזיאון הזואולוגי (המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים), העשבייה הלאומית של אצות, פטריות וחזזיות (המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של הצמח, הפקולטה למדעי החיים), האוסף הלאומי של אנתרופולוגיה ביולוגית (החוג לאנטומיה, הפקולטה לרפואה) והאוספים והמעבדות לארכאולוגיה ביולוגית (המכון לארכאולוגיה, הפקולטה למדעי הרוח), ריכוז האוספים שנאצרו במסגרות אלה לאורך עשרות שנים, מאפשר למוזיאון להציג מיליוני פריטי אוסף המתעדים את עולם החי והצומח של האזור במהלך מאה השנים האחרונות, כמו גם את ההתפתחות וההיסטוריה של המין האנושי.

אוספי המוזיאון משרתים מדי שנה מאות מדענים ואנשי מקצוע מן הארץ ומן העולם למחקר בסיסי ויישומי ולפיתוח ידע וכלים לניהול המערכת האקולוגית ושימורה בד בבד עם ניצול משאבים בר-קיימא. יותר מ-100 תלמידי מחקר משתמשים באוספי הטבע בעבודות המחקר שלהם לתוארי מוסמך ודוקטור מדי שנה.

אלפי פריטים מתוך האוסף, המשמש בעיקרו למחקר, מוצגים לקהל הרחב במסגרת תערוכות בחלקו הציבורי של המוזיאון. בשבע תערוכות נושא: נדידת ציפורים, בתי גידול של המגוון הישראלי, חרקים ופרוקי-רגליים; בעלי חיים בחושך; צורה, מבנה ותפקוד של בעלי חיים; השפעות האדם על הסביבה; קשרים והשפעות בין יצורים שונים; והצצה אל אוצר אוספי הטבע.

המוזיאון מוכר כמפעל לאומי על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כתשתית מחקר לאומית על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי וכמרכז ידע תשתיתי בתחומי החקלאות והסביבה על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

תערוכות קבע

נדידת עופות: במבואת הכניסה, על התקרה תלויים פוחלצים של עופות נודדים בהם חסידה וכחל מצוי.
בתי גידול ישראליים: ברמפת הכניסה מוצגות מספר דיורמות שטוחות של המגוון הביולוגי (פאונה) האופייני לבתי גידול בישראל בהם מדבר, חולות, יערות שניטעו על ידי האדם, חורש טבעי, בית גידול מימי (מים מתוקים) והר החרמון.
"חרקים וקרוביהם": בקומת הכניסה, כוללת מספר טרריומים בהם נמצאים פרטים חיים של חרקים ופרוקי-רגליים אחרים בהם עכבישים ועקרבים, בנוסף ללוחות שעליהם נעוצים חרקים משומרים מאוספי המוזיאון.
צורה, מבנה ותפקוד של בעלי חיים: תערוכה המציגה כיצד מבנה גופם של בעלי החיים מתאים לתפקודם, כוללת שלדים רבים ובהם רפליקות של שלד ולוצירפטור ושלד של פטרוזאור. בין השלדים והפוחלצים נמצאים דרבן מצוי, צב יבשה ענק, צבי הנגב, ברכייה, עטלף השועל המעופף, קנגורו ועוד.
השפעות האדם על הסביבה: תערוכה הכוללת בעיקר הסברים ומיצגים דיגיטליים המסבירים על השפעות האדם (בעיקר השליליות שבהן) על הסביבה.
קשרים והשפעות בין יצורים שונים: תערוכה הנפתחת בתצוגת בית הגידול של עץ השיטה ושלל בעלי החיים שהוא מושך עליו, וממשיכה בפוחלצים רבים המדגימים קשרי גומלין בין בעלי חיים.
שלד של לווייתן גוץ.
אוצר אוספי הטבע: מגוון פוחלצים ושלדים (בעיקר עופות ויונקים), וכן חסרי חוליות ימיים (סרטנים, רכיכות וקווצי עור), כולל האוסף של האב שמיץ ובו תנין היאור האחרון שחי בטבע בארץ ישראל וניצוד על ידו.
תערוכת "מוצא האדם:" ממצאים פרהיסטוריים והעתקים של עצמות אדם ויצורים דמויי אדם.

תערוכות מתחלפות

קומה 3 מוקדשת לתערוכות מתחלפות. בין התערוכות שהוצגו בה:

Microsculpture חרקים ובגדול - צילומי מאקרו גדולים במיוחד של חרקים שנעשו באמצעות טכניקה מיוחדת ועדשת מיקרוסקופ על ידי הצלם לבון ביס. מוצגת כיום.

היוזמה לטקסונומיה בישראל

היוזמה לטקסונומיה בישראל, אשר נוסדה ופועלת בהובלת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדרט, היא מפעל משותף של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, משרדי הממשלה ומכוני מחקר. היא הוקמה כדי לקדם את הכשרתו של דור חדש של טקסונומים ולהעשיר את הידע הבסיסי על המגוון הביולוגי של ישראל. מטרת היוזמה היא להחיות את הטקסונומיה בישראל ולהרחיב את ההבנה של המגוון הביולוגי, ובכך להעמיק את תרומת המדע למחקר, להגנה ולניצול בר-קיימא של המערכות האקולוגיות של ישראל.

פעילות חינוכית

המוזיאון קלט ומשלב את הפעילות החינוכית שהתבצעה במסגרת אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע, ^[2] החינוך בתחום הביולוגיה הסביבתית ^[3] ובתחום החקלאות האקולוגית. ^[4] בנוסף, שיתוף פעולה עם הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא נועד לסייע בארגון כנסים ומפגשים בתחומי הסביבה, המזון והקיימות. במסגרת שיתוף הפעולה נערך כנס השקת דו"ח EAT-Lancet בישראל, בו מתוארת דיאטה פלנטרית שתאפשר להזין את אוכלוסיית העולם בשנת 2050 בצורה בריאה ומקיימת.

בשנת 2022 יזם והפיק המוזיאון אלבום מוזיקה בשם "אגדה חיה" אותו כתב, הלחין וביצע שחר אבן צור. כל שיר באלבום מוקדש לבעל חיים אחר בארץ ישראל (כחל, עטלף נשפון פגום-אוזן, קרקל, מלפפון ים, קוצן זהוב, בריום, נוטריה, אילנית מצויה, שממית חרמונית).^[5]