קיסרי רומא
(הופנה מהדף קיסרי רומי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק ברשימת הקיסרים. אם התכוונתם לעבודתו של קיסר הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית קמה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה. קדמו לאימפריה: שלב הרפובליקה הרומית (בין 509 לפנה"ס עד למאה ה-1 לפנה"ס), והשלב הקדום ביותר: המלוכה הרומית העתיקה (מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד שנת 509 לפנה"ס).
הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגן הים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).
בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). המילה העברית קיסר (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצם דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים - השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן - 'קיסר'.
תקופת הפרינקיפט
| תקופת הפרינקיפט | |||||
| קיסרי רומא | |||||
| תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| השושלת היוליו-קלאודית | |||||
| אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטביאנוס) | 23 בספטמבר 63 לפנה"ס - 19 באוגוסט 14 לספירה | 16 בינואר 27 לפנה"ס - 19 באוגוסט 14 לספירה | יוליו-קלאודיאנית | נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים. | |
| טיבריוס קיסר | 16 בנובמבר 42 לפנה"ס - 16 במרץ 37 לספירה | 17 בספטמבר 14 - 16 במרץ 37 לספירה | יוליו-קלאודיאנית | היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה. | |
| "קליגולה" (גאיוס קיסר) | 31 באוגוסט 12 - 24 בינואר 41 | 16 במרץ 37 - 24 בינואר 41 | יוליו-קלאודיאנית | נודע באכזריותו הרבה ובשלטונו המושחת; נרצח על ידי מספר סנאטורים ושומרים של המשמר הפרטוריאני אשר חברו נגדו בשנת 41. | |
| קלאודיוס קיסר | 1 באוגוסט 10 לפנה"ס - 13 באוקטובר 54 לספירה | 24 בינואר 41 - 13 באוקטובר 54 | יוליו-קלאודיאנית | צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית. | |
| נירון קיסר | 15 בדצמבר 37 - 9 ביוני 68 | 13באוקטובר 54 - 9 ביוני 68 | יוליו-קלאודיאנית | לקה במחלת נפש; בתקופתו פרצה השרפה הגדולה של רומא, הורה על צליבתו של האפיפיור הראשון, פטרוס. בתקופתו פרץ המרד הגדול. | |
| שנת ארבעת הקיסרים | |||||
| גלבה | 24 בדצמבר 3 לפנה"ס - 15 בינואר 69 | 9 ביוני 68 - 15 בינואר 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה, נרצח בעת כהונתו. | |
| אותו | 28 באפריל 32 - 16 באפריל 69 | 15 בינואר 69 - 16 באפריל 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד. | |
| ויטליוס | 15 - 69 | 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג | |
| אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) | 9 - 79 | 69 - 79 | פלאבית | מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית | |
| השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס) | |||||
| טיטוס | 39 - 81 | 79 - 81 | פלאבית | מדכא המרד הגדול | |
| דומיטיאנוס | 51 - 96 | 81 - 96 | פלאבית | צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה | |
| השושלת הנרווה-אנטונינית (אנ') | |||||
| נרווה | 35 - 98 | 96 - 98 | נרווה-אנטונינית | הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים. | |
| טראיאנוס | 53 - 117 | 98 - 117 | נרווה-אנטונינית | תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות. | |
| אדריאנוס | 76 - 138 | 117 - 138 | נרווה-אנטונינית | דיכא את מרד בר כוכבא | |
| אנטונינוס פיוס | 86 - 161 | 138 - 161 | נרווה-אנטונינית | יצר קשר עם סין | |
| מרקוס אורליוס | 121 - 180 | 161 - 180 | נרווה-אנטונינית | בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים | |
 |
קומודוס | 161 - 192 | 180 - 193 | נרווה-אנטונינית | לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים |
| שנת חמשת הקיסרים | |||||
| פרטינקס | 126 - 193 | 193 | איננו חלק משושלת כלשהי | נרצח על ידי שומרי ראשו | |
| דידיוס יוליאנוס | 133 - 193 | 193 | איננו חלק משושלת כלשהי | קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג | |
| השושלת הסוורית | |||||
| ספטימיוס סוורוס | 145 - 211 | 193 - 211 | סוורית | בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים | |
| קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) | 186 - 217 | 211 - 217 | סוורית | בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו. | |
| מקרינוס | 165 - 218 | 217 - 218 | סוורית | הקיסר הראשון ממעמד הפרשים | |
| אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) | 203 - 222 | 218 - 222 | סוורית | אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים | |
| אלכסנדר סוורוס | 208 - 235 | 222 - 235 | סוורית | נרצח | |
| משבר המאה ה-3 | |||||
| מקסימינוס | 173 - 238 | 235 - 238 | הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא | ||
| גורדיאנוס הראשון | 159 - 238 | 238 | שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני. | ||
| גורדיאנוס השני | 192 - 238 | 238 | שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון. | ||
| פופיאנוס | נרצח בשנת 238 | 238 | שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם. | ||
| בלבינוס | 176- 238 | 238 | שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם. | ||
| גורדיאנוס השלישי | 225 - 244 | 238 - 244 | נרצח על ידי שומרי ראשו | ||
| פיליפוס הערבי | 204 - 249 | 244 - 249 | נהרג בקרב נגד דקיוס | ||
| דקיוס | 201 - 251 | 249 - 251 | נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים | ||
| טרבוניאנוס גאלוס | 206 - 253 | 251 - 253 | נרצח על ידי חייליו | ||
| איימליאנוס | 207 - 253 | 253 | שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו | ||
| ולריאנוס | 200 - 260 | 253 - 260 | היה הקיסר הרומי הראשון שנלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים) | ||
| גליאנוס | 218 - 268 | 260 - 268 | חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו. | ||
| קלאודיוס השני גותיקוס | 213 - 270 | 268 - 270 | הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס. | ||
| קווינטילוס | 210 - 270 | שלט 17 ימים בלבד, התאבד. | |||
| אורליאנוס | 214 - 275 | 270 - 275 | איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו | ||
| טקיטוס | 200 - 276 | 275 - 276 | מצא את מותו מידי מתנקשים. | ||
| פלוריאנוס | 276 | מצא את מותו מידי חייליו. | |||
| פרובוס | 232 - 282 | 276 - 282 | מצא את מותו מידי חייליו. | ||
| קרוס | 230 - 283 | 282 - 283 | נרצח על ידי שומרי ראשו. | ||
| קארינוס | 283 - 285 | בתחילה שלט עם נומריאנוס. | |||
תקופת הדומינט
| תקופת הדומינט | |||||
| קיסרי הטטררכיה | |||||
| תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| דיוקלטיאנוס | 245 - 313 | 284 - 305 | שושלת קונסטנינוס | שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה. | |
| מקסימיאנוס | 250 - 310 | 286 - 305 | שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב. | ||
| קונסטנטיוס כלורוס | 250 - 306 | כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306 | שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול. | ||
| גלריוס | 250(משוער)-311 | כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311 | משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס. | ||
| סוורוס השני | תאריך לידה לא ידוע - 307 | כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307 | משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס. | ||
| מקסימינוס דאיה | 270 (משוער) - 313 | כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313 | משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308. | ||
| מקסנטיוס | תאריך לידה לא ידוע - 312 | 306-312 | בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס. | ||
| ליקיניוס | 250 - 325 | 308- 323 | מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית | ||
| קונסטנטינוס | 272- 337 | כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 | שושלת קונסטנטינוס | לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, אף על פי שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון. | |
| בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים | |||||
| תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| קונסטנטינוס השני | 316 - 340 | 337 - 340 | קונסטנטינוס | היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון | |
| קונסטנטיוס השני | 317 - 361 | 337 - 361 | קונסטנטינוס | נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350. | |
| קונסטנס | 350-320 | 337 - 350 | קונסטנטינוס | שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני. | |
| יוליאנוס | 331 - 363 | 361 - 363 | קונסטנטינוס | ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס. | |
| יוביאנוס | 332 - 364 | 363 - 364 | |||
| ולנטיניאנוס הראשון | 321 - 375 | 364 - 375 | ולנטיניאנוס | שלט ביחד עם ואלנס. | |
| ואלנס | 328 - 378 | 364 - 378 | ולנטיניאנוס | שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני. | |
| גרטיאנוס | 359 - 383 | 375 - 383 | ולנטיניאנוס | שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון. | |
| ולנטיניאנוס השני | 371 - 392 | ולנטיניאנוס | שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון. | ||
| תאודוסיוס הראשון | 346 - 395 | 379 - 395 | תאודוסיוס | הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים. | |
הקיסרות הרומית המערבית
| הקיסרות הרומית המערבית | |||||
| תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| הונוריוס | 384 - 423 | 395 - 423 | תאודוסיוס | שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421 | |
| ולנטיניאנוס השלישי | 419 - 455 | 424 - 455 | תאודוסיוס | נלחם נגד אטילה ההוני | |
| פטרוניוס מקסימוס | 396 - 455 | כמה חודשים בשנת 455 | רומא נכבשת ונבזזת | ||
| אוויטוס | 395 - 456 | 455 - 456 | |||
| מיוריאנוס | 420 - 461 | 457 - 461 | |||
| ליביוס סוורוס | 461 - 465 | ||||
| אנתמיוס | 420 - 472 | 467 - 472 | הוצא להורג | ||
| אוליבריוס | שלושה חודשים וחצי ב-472 | ||||
| גליקריוס | 420 - 480 | 473 - 474 | שלט שמונה חודשים | ||
| יוליוס נפוס | 420 - 480 | 474 - 475 | שלט רשמית עד 480 | ||
| רומולוס אוגוסטולוס | 475 - 476 | הקיסר הרומי האחרון | |||
קיסרי האימפריה הרומית המזרחית
_Tib%C3%A8re_-_Mus%C3%A9e_Saint-Raymond_Ra_342_b.jpg){kind=link}
_01.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
-Lugdunum-276(CNG).jpg){kind=link}
_-_Foto_G._Dall%27Orto_28-5-2006.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
-coin.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
ראו גם
לקריאה נוספת
- סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
- ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .
- בארי שטראוס, עשרה קיסרים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2022
