קיסרי רומא
הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.
בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).
תקופת הפרינקיפט
תקופת הפרינקיפט | |||||
קיסרי רומא | |||||
תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
---|---|---|---|---|---|
השושלת היוליו-קלאודית | |||||
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס) | 63 לפנה"ס - 14 לספירה | 27 לפנה"ס - 14 לספירה | יוליו-קלאודיאנית | נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים. | |
טיבריוס קיסר | 42 לפנה"ס - 37 לספירה | 14 - 37 לספירה | יוליו-קלאודיאנית | היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה. | |
"קליגולה" (גאיוס קיסר) | 12 - 41 | 37 - 41 | יוליו-קלאודיאנית | נודע באכזריותו הרבה. | |
קלאודיוס קיסר | 10 לפנה"ס - 54 לספירה | 41 - 54 | יוליו-קלאודיאנית | צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית. | |
נירון קיסר | 37 - 68 | 54 - 68 | יוליו-קלאודיאנית | לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול. | |
שנת ארבעת הקיסרים | |||||
גלבה | 3 לפנה"ס - 69 | 68 - 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה. | |
אותו | 32 - 69 | 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד. | |
ויטליוס | 15 - 69 | 69 | איננו חלק משושלת כלשהי | השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג | |
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) | 9 - 79 | 69 - 79 | פלאבית | מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית | |
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס) | |||||
טיטוס | 39 - 81 | 79 - 81 | פלאבית | מדכא המרד הגדול | |
דומיטיאנוס | 51 - 96 | 81 - 96 | פלאבית | צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה | |
השושלת הנרווה-אנטונינית(אנ') | |||||
נרווה | 35 - 98 | 96 - 98 | נרווה-אנטונינית | הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים. | |
טריאנוס | 53 - 117 | 98 - 117 | נרווה-אנטונינית | תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות. | |
אדריאנוס | 76 - 138 | 117 - 138 | נרווה-אנטונינית | דיכא את מרד בר כוכבא | |
אנטונינוס פיוס | 86 - 161 | 138 - 161 | נרווה-אנטונינית | יצר קשר עם סין | |
מרקוס אורליוס | 121 - 180 | 161 - 180 | נרווה-אנטונינית | בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים | |
קומודוס | 161 - 192 | 180 - 193 | נרווה-אנטונינית | לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים | |
שנת חמשת הקיסרים(אנ') | |||||
פרטינקס | 126 - 193 | 193 | איננו חלק משושלת כלשהי | נרצח על ידי שומרי ראשו | |
דידיוס יוליאנוס | 133 - 193 | 193 | איננו חלק משושלת כלשהי | קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג | |
השושלת הסווראנית(אנ') | |||||
ספטימיוס סוורוס | 145 - 211 | 193 - 211 | סווראנית | בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים | |
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) | 186 - 217 | 211 - 217 | סווראנית | בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו. | |
מקרינוס | 165 - 218 | 217 - 218 | סווראנית | הקיסר הראשון ממעמד הפרשים | |
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) | 203 - 222 | 218 - 222 | סווראנית | אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים | |
אלכסנדר סוורוס | 208 - 235 | 222 - 235 | סווראנית | נרצח | |
משבר המאה ה-3 | |||||
מקסימינוס | 173 - 238 | 235 - 238 | הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא | ||
גורדיאנוס הראשון | 159 - 238 | 238 | שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני. | ||
גורדיאנוס השני | 192 - 238 | 238 | שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון. | ||
פופיאנוס | נרצח בשנת 238 | 238 | שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם. | ||
בלבינוס | נרצח בשנת 238 | 238 | שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם. | ||
גורדיאנוס השלישי | 225 - 244 | 238 - 244 | נרצח על ידי שומרי ראשו | ||
פיליפוס הערבי | 204 - 249 | 244 - 249 | נהרג בקרב נגד דקיוס | ||
דקיוס | 201 - 251 | 249 - 251 | נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים | ||
טרבוניאנוס גאלוס | 206 - 253 | 251 - 253 | נרצח על ידי חייליו | ||
איימליאנוס | 207 - 253 | 253 | שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו | ||
ולריאנוס | 200 - 260 | 253 - 260 | היה הקיסר הרומי הראשון להלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים) | ||
גליאנוס | 218 - 268 | 260 - 268 | חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו. | ||
קלאודיוס השני גותיקוס | 213 - 270 | 268 - 270 | הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס. | ||
קווינטילוס | 270 | שלט 17 ימים בלבד, התאבד. | |||
אורליאנוס | 214 - 275 | 270 - 275 | איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו | ||
טקיטוס | 200 - 276 | 275 - 276 | מצא את מותו מידי מתנקשים. | ||
פלוריאנוס | 276 | מצא את מותו מידי חייליו. | |||
פרובוס | 232 - 282 | 276 - 282 | מצא את מותו מידי חייליו. | ||
קארוס | 230 - 283 | 282 - 283 | נרצח על ידי שומרי ראשו. | ||
קארינוס | 283 - 285 | בתחילה שלט עם נומריאנוס. |
תקופת הדומינט
תקופת הדומינט | |||||
קיסרי הטטררכיה | |||||
תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
---|---|---|---|---|---|
דיוקלטיאנוס | 245 - 313 | 284 - 305 | שושלת קונסטנינוס | שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה. | |
מקסימיאנוס | 250 - 310 | 286 - 305 | שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב. | ||
קונסטנטיוס כלורוס | 250 - 306 | כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306 | שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול. | ||
גלריוס | 250(משוער)-311 | כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311 | משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס. | ||
סוורוס השני | תאריך לידה לא ידוע - 307 | כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307 | משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס. | ||
מקסימינוס דאיה | 270 (משוער) - 313 | כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313 | משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308. | ||
מקסנטיוס | תאריך לידה לא ידוע - 312 | 306-312 | בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס. | ||
ליקיניוס | 250 - 325 | 308- 323 | מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תארקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית | ||
קונסטנטינוס | 272- 337 | כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 | שושלת קונסטנטינוס | לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון. |
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים | |||||
תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
---|---|---|---|---|---|
קונסטנטינוס השני | 316 - 340 | 337 - 340 | קונסטנטינוס | היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון | |
קונסטנטיוס השני | 317 - 361 | 337 - 361 | קונסטנטינוס | נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350. | |
קונסטנס הראשון | 350-320 | 350 - 361 | קונסטנטינוס | שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני. | |
יוליאנוס | 331 - 363 | 361 - 363 | קונסטנטינוס | ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס. | |
יוביאנוס | 332 - 364 | 363 - 364 | |||
ולנטיניאנוס הראשון | 321 - 375 | 364 - 375 | ולנטיניאנוס | שלט ביחד עם ואלנס. | |
ואלנס | 328 - 378 | 364 - 378 | ולנטיניאנוס | שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני. | |
גרטיאנוס | 359 - 383 | 375 - 383 | ולנטיניאנוס | שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון. | |
ולנטיניאנוס השני | 371 - 392 | ולנטיניאנוס | שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון. | ||
תאודוסיוס הראשון | 346 - 395 | 379 - 395 | תאידוסיוס | הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים. |
הקיסרות הרומית המערבית
הקיסרות הרומית המערבית | |||||
תמונה | שם הקיסר | תקופת חיים | שנות שלטון | שושלת | הערות |
---|---|---|---|---|---|
הונוריוס | 384 - 423 | 395 - 423 | תאודוסיוס | שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421 | |
ולנטיניאנוס השלישי | 419 - 455 | 424 - 455 | תאודוסיוס | נלחם נגד אטילה ההוני | |
פטרוניוס מקסימוס | 396 - 455 | כמה חודשים בשנת 455 | |||
אוויטוס | 395 - 456 | 455 - 456 | |||
מיוריאנוס | 420 - 461 | 457 - 461 | |||
ליביוס סוורוס | 461 - 465 | ||||
אנתמיוס | 420 - 472 | 467 - 472 | הוצא להורג | ||
אוליבריוס | שלושה חודשים וחצי ב-472 | ||||
גליקריוס | 420 - 480 | 473 - 474 | שלט שמונה חודשים | ||
יוליוס נפוס | 420 - 480 | 474 - 475 | שלט רשמית עד 480 | ||
רומולוס אוגוסטולוס | 475 - 476 | הקיסר הרומי האחרון |
ראו גם
לקריאה נוספת
- סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
- ו.א. קולדוואל, א.ה.מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193-220 .