קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).

תקופת הפרינקיפט

תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
השושלת היוליו-קלאודית
	אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס)	63 לפנה"ס - 14 לספירה	27 לפנה"ס - 14 לספירה	יוליו-קלאודיאנית	נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
	טיבריוס קיסר	42 לפנה"ס - 37 לספירה	14 - 37 לספירה	יוליו-קלאודיאנית	היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
	"קליגולה" (גאיוס קיסר)	12 - 41	37 - 41	יוליו-קלאודיאנית	נודע באכזריותו הרבה.
	קלאודיוס קיסר	10 לפנה"ס - 54 לספירה	41 - 54	יוליו-קלאודיאנית	צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
	נירון קיסר	37 - 68	54 - 68	יוליו-קלאודיאנית	לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
	גלבה	3 לפנה"ס - 69	68 - 69	איננו חלק משושלת כלשהי	הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה.
	אותו	32 - 69	69	איננו חלק משושלת כלשהי	השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
	ויטליוס	15 - 69	69	איננו חלק משושלת כלשהי	השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
	אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס)	9 - 79	69 - 79	פלאבית	מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
	טיטוס	39 - 81	79 - 81	פלאבית	מדכא המרד הגדול
	דומיטיאנוס	51 - 96	81 - 96	פלאבית	צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית
	נרווה	35 - 98	96 - 98	נרווה-אנטונינית	הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
	טריאנוס	53 - 117	98 - 117	נרווה-אנטונינית	תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
	אדריאנוס	76 - 138	117 - 138	נרווה-אנטונינית	דיכא את מרד בר כוכבא
	אנטונינוס פיוס	86 - 161	138 - 161	נרווה-אנטונינית	יצר קשר עם סין
	מרקוס אורליוס	121 - 180	161 - 180	נרווה-אנטונינית	בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
	קומודוס	161 - 192	180 - 193	נרווה-אנטונינית	לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
	פרטינקס	126 - 193	193	איננו חלק משושלת כלשהי	נרצח על ידי שומרי ראשו
	דידיוס יוליאנוס	133 - 193	193	איננו חלק משושלת כלשהי	קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסווראנית
	ספטימיוס סוורוס	145 - 211	193 - 211	סווראנית	בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
	קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס)	186 - 217	211 - 217	סווראנית	בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
	מקרינוס	165 - 218	217 - 218	סווראנית	הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
	אלאגבאלוס (הליוגבאלוס)	203 - 222	218 - 222	סווראנית	אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
	אלכסנדר סוורוס	208 - 235	222 - 235	סווראנית	נרצח
משבר המאה ה-3
	מקסימינוס	173 - 238	235 - 238		הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
	גורדיאנוס הראשון	159 - 238	238		שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
	גורדיאנוס השני	192 - 238	238		שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
	פופיאנוס	נרצח בשנת 238	238		שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
	בלבינוס	נרצח בשנת 238	238		שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
	גורדיאנוס השלישי	225 - 244	238 - 244		נרצח על ידי שומרי ראשו
	פיליפוס הערבי	204 - 249	244 - 249		נהרג בקרב נגד דקיוס
	דקיוס	201 - 251	249 - 251		נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
	טרבוניאנוס גאלוס	206 - 253	251 - 253		נרצח על ידי חייליו
	איימליאנוס	207 - 253	253		שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
	ולריאנוס	200 - 260	253 - 260		היה הקיסר הרומי הראשון להלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
	גליאנוס	218 - 268	260 - 268		חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
	קלאודיוס השני גותיקוס	213 - 270	268 - 270		הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
	קווינטילוס	270			שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
	אורליאנוס	214 - 275	270 - 275		איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
	טקיטוס	200 - 276	275 - 276		מצא את מותו מידי מתנקשים.
	פלוריאנוס	276			מצא את מותו מידי חייליו.
	פרובוס	232 - 282	276 - 282		מצא את מותו מידי חייליו.
	קארוס	230 - 283	282 - 283		נרצח על ידי שומרי ראשו.
	קארינוס		283 - 285		בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
	דיוקלטיאנוס	245 - 313	284 - 305	שושלת קונסטנינוס	שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
	מקסימיאנוס	250 - 310	286 - 305		שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
	קונסטנטיוס כלורוס	250 - 306	כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306		שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
	גלריוס	250(משוער)-311	כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311		משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
	סוורוס השני	תאריך לידה לא ידוע - 307	כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307		משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
	מקסימינוס דאיה	270 (משוער) - 313	כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313		משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
	מקסנטיוס	תאריך לידה לא ידוע - 312	306-312		בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
	ליקיניוס	250 - 325	308- 323		מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תארקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
	קונסטנטינוס	272- 337	כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337	שושלת קונסטנטינוס	לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.

בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
	קונסטנטינוס השני	316 - 340	337 - 340	קונסטנטינוס	היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
	קונסטנטיוס השני	317 - 361	337 - 361	קונסטנטינוס	נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
	קונסטנס הראשון	350-320	350 - 361	קונסטנטינוס	שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
	יוליאנוס	331 - 363	361 - 363	קונסטנטינוס	ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
	יוביאנוס	332 - 364	363 - 364
	ולנטיניאנוס הראשון	321 - 375	364 - 375	ולנטיניאנוס	שלט ביחד עם ואלנס.
	ואלנס	328 - 378	364 - 378	ולנטיניאנוס	שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
	גרטיאנוס	359 - 383	375 - 383	ולנטיניאנוס	שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
	ולנטיניאנוס השני	371 - 392		ולנטיניאנוס	שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
	תאודוסיוס הראשון	346 - 395	379 - 395	תאידוסיוס	הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

הקיסרות הרומית המערבית
תמונה	שם הקיסר	תקופת חיים	שנות שלטון	שושלת	הערות
	הונוריוס	384 - 423	395 - 423	תאודוסיוס	שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
	ולנטיניאנוס השלישי	419 - 455	424 - 455	תאודוסיוס	נלחם נגד אטילה ההוני
	פטרוניוס מקסימוס	396 - 455	כמה חודשים בשנת 455
	אוויטוס	395 - 456	455 - 456
	מיוריאנוס	420 - 461	457 - 461
	ליביוס סוורוס		461 - 465
	אנתמיוס	420 - 472	467 - 472		הוצא להורג
	אוליבריוס		שלושה חודשים וחצי ב-472
	גליקריוס	420 - 480	473 - 474		שלט שמונה חודשים
	יוליוס נפוס	420 - 480	474 - 475		שלט רשמית עד 480
	רומולוס אוגוסטולוס		475 - 476		הקיסר הרומי האחרון

ראו גם

• האימפריה הרומית
• קיסרי ביזנטיון
• האימפריה הביזנטית
• הקיסרות הרומית המערבית
• חמשת הקיסרים הטובים

לקריאה נוספת

• סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
• ו.א. קולדוואל, א.ה.מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193-220 .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיסרי רומא בוויקישיתוף