סובב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילוסטרציה של מזבח העולה, ה'תרס"א, ניתן להבחין ב'סובב' שהיה באמצע המזבח

הסובב הוא כעין מדריגה סיבובית שהיתה סביב מזבח העולה בגובה שש אמות מתחתיתו. הסובב נועד להילוך הכהנים בעבודות זריקת הדם ומיצוי הדם שנעשו על המחצית העליונה של קיר המזבח[א]. הוא נקרא כך משום שבניגוד ליסוד המזבח שסבב את המזבח חלקית, הוא סבב את המזבח מכל צדדיו[1].

מיקומו

שרטוט של מזבח החיצון. חוט הסיקרא (בצבע אדום) היה בדיוק באמצע המזבח והסובב שש טפחים מעליו

המזבח היה בנוי בשיטה של ריבועים שנבנו זה על גבי זה, כשכל ריבוע קטן יותר מהריבוע שמתחתיו. מלמטה נבנה הריבוע הרחב ביותר שהיה ברוחב ואורך 32 אמה, מעליו היה ריבוע יסוד המזבח שנכנס פנימה ברוחב אמה, כך שהוא היה ברוחב ואורך 30 אמה, מעליו ריבוע הסובב שהיה בגובה חמש אמות, וגם הוא נכנס פנימה ברוחב אמה, כך שהוא היה ברוחב ואורך 28 אמה[2]. בבית ראשון, שם רוחבו של המזבח היה קטן יותר באמה אחת בכל צד, גודלו של היסוד היה 30 על 30 אמה, ובהתאמה היה הסובב 26 על 26 אמה[3]

לפי שיטת רבי מאיר[4] רוחב הסובב לא היה כאמה בת ששה טפחים אלא חמשה טפחים[5].

כבש מיוחד הוביל אל הסובב, ומיקומו היה בצדו הימני של כבש המזבח. בעוד שכבש המזבח היה תואם לגובה המזבח (עשר אמות), היה כבש זה נמוך יותר בהתאם לגובה הסובב (שש אמות). כך אמר רב יהודה: "שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח מלא נימא משום שנאמר סביב"[6][ב].

שימושו

הסובב שימש כמקום הליכת הכהנים בשעת עבודות זריקת הדם שנעשו בחלק העליון של המזבח בקרבן חטאת, שבו הקיף הכהן את כל צדדי המזבח כדי לבצע ארבע מתנות על כל ארבע הקרנות[7]. כמו כן הקרבת עולת העוףמליקה ומיצוי הדם, נעשתה על הסובב[8].

הקרבת קרבנות:

התנאים נחלקו האם מקום הסובב כשר להקטרת קרבנות. למחלוקת זאת ישנן השלכות הלכתיות שונות, ואחת מהן גם לעבודת המליקה, וזאת על פי הכלל האומר כי המליקה צריכה להיות "סמוך למקום הקטרה"[9]. לפי דעת החכמים האומרים כי גם הסובב כשר להקטרה, נמצא כי גם אם הכהן מיצה את דמה של עולת העוף למטה מהסובב בשישה טפחים שמתחת לסובב ואשר הם מעל החצי העליון של המזבח[ג] - הקרבן כשר, ואילו לפי רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב הסובב פסול להקטרה, וממילא אם דמו של הקרבן הנמלק נתמצה מתחת לסובב, הקרבן פסול[ד].

השהיית איברים בלילה:

במקום אחר מתייחסים חז"ל לקדושת הסובב כחלק מקדושת המזבח, בדומה לכבש המזבח: "מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב שסודרן על גבי מזבח, ואם אין מחזיקן שסודרן על הכבש או על גבי סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן, תלמוד לומר אשר תאכל האש את העלה על המזבח"[10]. בברייתא זאת קובעים חז"ל שאם אין מקום במערכת התמיד לכל האיברים שנותרו מקרבנות יום האתמול, ניתן להניחם בינתיים על הכבש או על הסובב. לפי פירוש התוספות[11], העובדה שהסובב הוא במחצית העליונה של המזבח גורמת לו להחשב כחלק מקדושת גג המזבח, ולכן איברי הקרבנות ששוהים שם במשך הלילה אינם נפסלים בלינה.

עיכובו את המזבח

לדעת רבי יוסי ברבי יהודה, שהכרכוב המוזכר בתורה הוא הסובב, העדרו פוסל את המזבח[12]. הדבר נלמד מהמילה "המזבח" שנאמרה ביחס לכרכוב בה' הידיעה, ממנה נלמד שכל שינוי מצורה זו מעכב[13]. מנגד, לדעת רבי שהסובב לא הוזכר כלל בפסוק, הוא אינו מעכב את הכשר המזבח[14].

יש מן האחרונים שלמדו מדברי הרמב"ם[15] שלדעתו הסובב אינו מעכב[14]

ביאורים

  1. ^ -ראה להלן בפסקה #שימושו לענין קרבן חטאת, ומליקת עולת העוף, כמובא במנחות צז ב
  2. ^ רש"י על זבחים דף סב, ב: שיהא היקף למזבח כל דהו ואי הוו מחוברין שוב אין היקף אפילו בחוט אין אדם יכול לסובבו
  3. ^ כפי הנדרש שעולת העוף תהיה במחצית העליונה של המזבח
  4. ^ כך פירשו אביי ורבא במסכת זבחים, דף סה עמוד א.

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ם מסכת מדות פרק ג משנה ב: שהסובב נקרא סובב, לפי שהוא סובב המזבח בד' רוחות גמורות בהיפך היסוד:
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף סב עמוד א, מנחות צז, ב
  3. ^ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה א'.
  4. ^ במסכת כלים
  5. ^ מנחות צז ב בסוף העמוד
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף סב עמוד ב.
  7. ^ משנה, מסכת זבחים, פרק ה', משנה ג'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף סה עמוד א
  9. ^ רש"י שם ד"ה עושה מערכה
  10. ^ יומא מא א
  11. ^ ד"ה סודרן
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מט עמוד א, ורש"י שם. ד"ה רבי יוסי בר יהודה.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף סב עמוד א.
  14. ^ 14.0 14.1 ערוך לנר ורש"ש תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מט עמוד א.
  15. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ז'.