יסוד המזבח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזבח החיצון, החלק התחתון הוא יסוד המזבח

יסוד המזבח - הוא חלקו התחתון של המזבח, הבסיס הצמוד לקרקע.

גובה כל המזבח נ"ח טפחים, אורכו ורחבו הם ל"ב אמה על ל"ב אמה. לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת מכל צד, וממילא רחבו התקצר לל' אמות. השטח הרחב נקרא בשם "יסוד המזבח", והוא נראה כעין מדרגה הבולטת מחוץ למזבח, ברוחב אמה ובגובה אמה.

בנין היסוד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמת המים שבמקדש

בתוך היסוד היה כעין שביל קטן שהוביל אל שביל מים שעבר בעזרה ונקרא אמה שהוביל לנחל קדרון, וכלשון המשנה[1]: "וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן". המפרשים מסבירים כי שני נקבים אלו שהיו במבנה המזבח במקום היסוד, היו מעוצבים כעין תבנית חוטם כדי למנוע מקרה של סתימות[2]. הנקבים היו כעין צינורות ארוכים שנמשכו מתחת למזבח עד ל"אמה"[3].

קרן מזרחית דרומית

"קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד"[4]. לפי רב הכוונה היא שבצד הדרומי ובצד המזרחי אין יסוד, למעט אמה אחת (בקצה המערבי והצפוני, בהתאמה). ולפי לוי בר סיסי הכוונה היא שלא היה זורקים או שופכים לשם דם[5]. הסיבה לכך היא מכיון שצד מזרח היה בחלקו של שבט יהודה, וקבלה היא מדור לדור, שמתן הדמים של המזבח הוא רק בחלקו של שבט בנימין. בטעם הדבר אמרו שהדבר נגזר משמים מכיון ש"בנימין הצדיק" הצטער על כך שלא יזכה שקודש הקדשים יהיה בחלקו, אלא בחלק יהודה שרצועה משטחו נכנסה לבית המקדש ועליה נבנה ההיכל, ומכיון שהשתוקק כל כך לזכות להשראת השכינה בחלקו, זכה שהמזבח וכל מתנותיו יהיו בחלק של שבטו[6].

שימושו

השימוש המרכזי של היסוד היה ששפכו לתוכו את שיירי הדם שנותרו בכלי שרת לאחר זריקת הדם. ברוב הקרבנות, כמו בקרבן עולה וקרבן שלמים לא היו צריכים להקפיד שכל הדם יפול לתוך היסוד, ולכן הכהן עומד מרחוק וזורק באצבעו או על ידי הכלי שרת על קרן המזבח. לעומת זאת ישנה דעה של רבי ישמעאל[7], שבקרבן פסח שיירי הדם היו ניתנים ב"שפיכה", ובמקום לעמוד מרחוק ולזרוק את הדם בחוזק על המזבח, הכהן עומד בנחת ליד היסוד ושופך את כל הדם על קיר המזבח כנגד היסוד, כדי שיפול כל הדם לתוכו[8].

קיימת מחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא האם השפיכה, שבאמצעותה כל הדם יורד ליסוד ולא רק חלקו, כוללת בחשיבותה ובמהותה את עבודת הזריקה, כלומר אם במקרה שביצע שפיכה במקום זריקה - יצא ידי חובתו, או לא. דעתו של רבי ישמעאל היא שה"ניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא", כפי שנלמד מהפסוק "ודם זבחיך ישפך"[9] או מסברא[10]. לעומת זאת סובר רבי עקיבא "לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה".

לפי פירושו של הגרי"ז מבריסק[11], חוט הסיקרא מבטא חלוקה שבה מתחלקים כל הקרבנות, הנעשים למעלה היינו אותם הטעונים קרנות, והטעונים למטה מחוט הסיקרא היינו אותם הטעונים יסוד, וזאת על פי דברי הרמב"ם[12] "שהעולה מיוחסת ליסוד המזבח". לפי דבריו מתן הדמים מתחת לחוט הסיקרא נחשב כמתן דמים על יסוד המזבח בדומה לחיוב המוטל לשפוך את שיירי הדם אל יסוד המזבח, אלא שבשירי הדם יש לשפוך את הדם על ה"איצטבא" כלומר על המשטח שבו קיימים חורי היסוד, ואילו בקרבן עולה די לזרוק את הדם על החלק התחתון של המזבח שנחשב כיסוד המזבח[13].

הערות שוליים

  1. משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ב'.
  2. מלאכת שלמה על מסכת סוכה ד ט: בליטת חוטם היה עשוי על הנקב שלא יפול עליו דבר לסותמו.
  3. תפארת ישראל (יכין) על מסכת מדות פרק ג משנה ב: ומתערבין באמה - שדרך הנקבים הנ"ל יורדים הדמים לחלל קטן שתחת המזבח שם, שנקרא שית כלקמן, ומשם שותתין תחת הרצפה במזחילה, אל הנחל הרחב אמה שעובר בעזרה
  4. תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נג עמוד ב.
  5. תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נד עמוד א.
  6. "אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר: חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר ובין כתפיו שכן".
  7. ישנה מחלוקת אמוראים אם כך אכן דעתו - תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף לז עמוד א.
  8. רש"י על פסחים דף קכא א: שירי דם - בזריקה מרחוק, דלא איכפת ליה אם נופלים שיריים על היסוד או לא, שירי דם הפסח בשפיכה בנחת, כדי שיפלו על היסוד.
  9. כך דעתו של אחד מהדיעות אליבא דרבי ישמעאל - כמובא בזבחים שם
  10. כך הדעה השניה שסוברת שמהפסוק ודם זבחיך ישפך לומדים משהו אחר - כמובא בזבחים שם, ואז הדין הנוכחי נלמד מסברא כמובא בתוספות שם ובפסחים קכא א
  11. סטנסיל על זבחים נא א
  12. בפרוש המשניות על המשנה "עולת העוף כיצד היתה נעשית"
  13. וכלשון הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פא עמוד א שיריים צריכים איצטבא
חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch2.png

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ

ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם