עלמון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלמון
עלמון.JPG
מראה היישוב מכיוון נחל פרת (ממזרח), 2007
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎502‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,378 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.9%‏ בשנה עד סוף 2018
מראה היישוב מכיוון כפר אדומים, 2009
שלט בכניסה להתנחלות עלמון-ענתות המזכיר את שני השמות

עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי בנימין, הממוקם בגוש אדומים ממזרח לירושלים ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות. היישוב עדיין בבנייה ובפיתוח, יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה, ואזור חדש מאוכלס במשפחות צעירות.

היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת. בסמוך מצפון ליישוב נמצא הכפר חיזמא, המזוהה עם בית עזמות המקראית, ובסמוך ממערב לו נמצאים ח'רבת עלמית והכפר ענאתא, המזוהים בהתאמה עם עלמון-עלמת המקראית ועם ענתות המקראית.

שם היישוב

תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו עֲנָתוֹת על שם עיר הכהנים המקראית הנודעת ענתות, ששמה השתמר בכפר ענאתא הסמוך, ושיש המזהים את מיקומה המדויק ב"ראס אלח'רבה" שבשטח הכפר. בעיר זו התגוררו בין היתר אביעזר הענתותי מגיבורי דוד המלך[2], אביתר הכהן, וכן ירמיהו הנביא: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן"[3].

שמו הרשמי של היישוב, עַלְמוֹן, ניתן לו בידי ועדת השמות הממשלתית לאור הקמתו בצמוד לאתר הארכאולוגי חורבת עלמית, המשמר את שמה של העיר המקראית עלמון, שנקראה בתנ"ך גם עָלֶמֶת, ואשר שכנה בסמוך לענתות: "אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"[4], וכן: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָלֶמֶת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ"[5].

היסטוריה

היישוב ענתות נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת שבואדי קלט. בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב. ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה. ב-2009 התגוררו ביישוב 827 נפשות.[6]

אוכלוסיית היישוב מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.

בתחום גדר המערכת של ההתנחלות נמצאת קרקע פרטית בבעלות פלסטינים (כ-650 דונמים), רובה שטח לא בנוי. לפי הערכה של שלום עכשיו קרקע זו מהווה כ-42 אחוזים משטח ההתנחלות.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0