פארעה אל-ג'יפתליק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרעה אל ג'יפתליק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פארעה אל-ג'יפתליק (כפר)
فارعة الجفتلك
UNRWA's Ghor El Far'a school in Al-Jiftlik 143 - Aug 2011.jpg
בית ספר של אונר"א בג'יפתליק
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה יריחו
ראש העיר מוחמד עומר
שטח 8.128 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,400 (2006)
קואורדינטות 32°8′37.5″N 35°29′49.5″E / 32.143750°N 35.497083°E / 32.143750; 35.497083
אזור זמן UTC +2

פארעה אל-ג'יפתליקערבית: فارعة الجفتلك, תעתיק מדויק: פארעה אלג'פתליכּ) היא עיירה פלסטינית בעמק נחל תרצה שבבקעת הירדן (אזור הג'יפתליק), בקרבת ההתנחלויות ארגמן ומשואה. היישוב מוכר גם בשם המקוצר "אל-גיפתליק".

היסטוריה

האזור בו נמצאת כיום פארעה אל-ג'יפתליק נקרא ע'ור אל-פארעה (בערבית "עמק ואדי פארעה", כשמו של נחל תרצה). עד לשלהי המאה ה-19 היה העמק שטח פרוץ ומיושב בדלילות. על פי הגאוגרף דוד גרוסמן, יישוב בשם קראוה שנרשם ככפר במאה ה-16, הוא היישוב היחיד שניתן לזהות את מיקומו בעמק הפרעה בסבירות גבוהה.[1]

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מכונה האזור בשם "קראוות אל-מסעודי". בשנות ה-70 של המאה ה-19 עברו קרקעות האזור לבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני והפכו לאדמות הכתר, "ג'יפתליק" בטורקית עות'מאנית. בעקבות זאת דבק באזור הכינוי "פארעה אל-ג'יפתליק" - אדמות הכתר של ואדי פארעה. כינוי זה נשאר בשימוש גם לאחר שממשלת המנדט הבריטי העבירה את האדמות לבעלות פרטית של משפחות משכם, טובאס ובית דג'ן, בשנות ה-20 של המאה ה-20.

במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט ב-1931 נמנו ביישוב 1056 תושבים ב-179 מבנים.[2] השם קראווה מופיע בחלוקה המנהלית של הארץ משנת 1947 ובכך זכה להכרה מוניציפלית משלטונות המנדט.[2]

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שוכנו בג'יפתליק פליטים פלסטינים על אדמה השייכת למשפחת עבד אל-האדי משכם ואדמות של חקלאים מטובאס.[3]

אוכלוסייה

על פי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית פארעה אל-ג'יפתליק בשנת 2007 כ-3,500 תושבים, שהתגוררו ב-692 יחידות דיור.[4] כ-45% מהאוכלוסייה באותה שנה הייתה בת פחות מ15 שנים ורק 2.7% מעל גיל 65. כ-35% מהתושבים הם פליטים פלסטינים וצאצאיהם.[5] בכפר בית ספר המופעל על ידי אונר"א ובו 950 תלמידים. פארעה אל-ג'יפתליק הוא היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטח C,[2] ותושביו נתונים להגבלות תנועה בשל המחסומים שהם נדרשים לעבור בדרכם למרכזי אוכלוסייה ומסחר פלסטינים קרובים דוגמת טובאס,[6]. מאז פרוץ האינתיפדה השנייה בשנת 2,000 ועד שנת 2011 עזבו כ-100 משפחות את הכפר.[4]

מצב כלכלי-חברתי

פארעה אל-ג'יפתליק הוא אחד היישובים העניים בגדה, 45% מתושביו מצויים מתחת לקו העוני.[7] שיעור האנאלפביתיות עמד בשנת 2007 על כ 11% (מקרב באנאלפביתים כ 75% נשים); מבין יודעי קרוא וכותב ל-20% אין כל השכלה פורמלית, 28% היו בעלי השכלה יסודית בלבד ורק 2.7% השלימו לימודים אקדמים.[4] 90% מהמועסקים בכפר עוסקים בחקלאות, 5% במסחר, 3% עובדים אצל מעסיקים יהודים ו 2% שכירים במגזר הציבורי או הפרטי, שיעור האבטלה עמד בשנת 2011 על 10%.[4] כ-30% מהתושבים החזיקו מקנה, בעיקר כבשים (15,500), בקר (65 ראשי בקר) ו-180 כוורות דבורים.

תשתיות

על פי דו"ח של עמותת במקום שפורסם ב-2008:[2]

תוכניות מתאר

תוכנית פיתוח שהכין המנהל האזורי הישראלי לאזור,[8] השאירה 40% מתושבי העיירה מחוץ לגבולותיה,[6] דבר העשוי להביא לצווי הריסה עבור בתים בלתי חוקיים רבים בכפר. בשנים 2005–2007 נהרסו על פי צווי מנהל אזרחי כ-30 מבנים שנבנו ללא היתר.[6] על פי עמירה הס האיסור המוטל בפועל על בנייה פלסטינית חדשה בג'יפתליק גרם לעזיבה של כ-180 משפחות בשנים האחרונות.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן צבי, 1994, עמ' 257
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 התחום האסור - מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, עמ' 122 (עמ' 49 בקובץ ה-PDF), עמותת במקום, 2008
  3. מנחם מרקוס (עורך), אנציקלופדיה מפה, הוצאת מפה, 2000, כרך 6, עמ' 127
  4. 4.0 4.1 4.2 4.3 Al Jiftlik Village Profile
  5. Palestinian Population by Locality and Refugee Status
  6. 6.0 6.1 6.2 Settlements and Palestinian rural centres United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, עמוד 106
  7. Claus Astrup and Sébastien Dessus, Targeting the poor beyond Gaza or the West Bank: the geography of poverty in the Palestinian territories. Workshop on the Analysis of Poverty and its Determinants in the MENA Region, עמוד 182
  8. הוכנו 3 תוכניות: 1409/05 (ג'יפתליק מזרח) ל-128 דונם, 14010/05 (ג'יפתליק מערב) ל-221 דונם (שתי התוכניות מאשרות בנייה למגורים בגובה 2 קומות בצפיפות 3.3 יחידות לדונם) ותוכנית 1411/05 ל-241 דונם מדרום לכביש 57 מהם 180 דונם למגורים
  9. עמירה הס, שטח C - "סלאם פיאד לא יודע לקרוא את האות סי", באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0