שירותי בריאות כללית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שירותי בריאות כללית
לוגו שירותי בריאות כללית
לוגו שירותי בריאות כללית
משרד ראשי ארלוזורוב 101, תל אביב, ישראל
מספר מבוטחים 4,734,080 (אוקטובר 2021)[1]
יושב ראש יוחנן לוקר
מנכ"ל אלי כהן
עובדים כ-48 אלף
תקופת הפעילות 1911–הווה (כ־113 שנים)
clalit.co.il

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית"), הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל. הארגון מעניק שירותים למעל 50% מתושבי מדינת ישראל[1] ומעסיק כ-48,000 רופאים ועובדים[2]

ממלא מקום מנכ"ל שירותי בריאות כללית, החל מיוני 2022, הוא אלי כהן.[3] המשרדים הראשיים של הנהלת שירותי בריאות כללית ממוקמים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, לא הרחק מבית הוועד הפועל של ההסתדרות.

היסטוריה

ברוך פריבר, שפציעתו הובילה להקמת קופת חולים כללית, 1911

הקופה נוסדה בחנוכה 1911 על ידי "הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה", בעקבות תאונה שבה איבד הפועל ברוך פריבר מעין גנים את ידו בעת שעסק בעבודה בפרדס[4]. ההצעה לייסוד הקופה הועלתה על ידי ברל כצנלסון, הובאה להצבעה בוועידה השנייה של "הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה" בדצמבר 1911, וההחלטה על הקמת ארגון לעזרה רפואית לפועלים התקבלה ברוב מוחלט של 25 חברים. המוסד החדש זכה לשם "קפת־חולים" (הכתיב החסר במקור). כחברים היו יכולים להצטרף רק פועלים או בעלי מלאכה עצמאיים שאינם מעסיקים שכירים. החברים היו מחויבים בלינה בתורנות ליד חולים וסיוע לחולים עליהם היו ממונים. העזרה שהעניקה הקופה כללה עזרה־הדדית, מציאת מקום לינה לפועל חולה חסר מגורים קבועים, טיפול על ידי רופא או בעל ידע רפואי, תרופות ואשפוז בבית־חולים.

המרפאה הראשונה של קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה הוקמה באוהל בעין גנים, ליד פתח תקווה, כבר בשנת 1912. בסמוך לה הוקמה גם מרפאה לפועלים תימנים. בוועידתה הרביעית של הסתדרות פועלי יהודה התקבלה הצעה לחייב כל אחד מחברי הסתדרות פועלי יהודה להיות חבר בקופת החולים של הסתדרות זו.

בעקבות הקמתה של קופת החולים של הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה החליטו גם הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל להקים את קופת חולים של פועלי הגליל והסתדרות פועלי השומרון להקים את קופת חולים של פועלי השומרון. קופות אזוריות אלה פעלו בשיתוף מלא עד שנת 1917. בשנים 1917–1918, בעקבות שינויים במערך הפוליטי של מפלגות הפועלים בארץ ישראל, הפכו קופות החולים מארגונים אזוריים לגופים מפלגתיים ומשלוש הקופות האזוריות נוסדו שתי קופות: קופת החולים של אחדות העבודה וקופת חולים של הפועל הצעיר. בשנת 1921, זמן קצר לאחר הקמת ההסתדרות, התאחדו שתי קופות החולים לגוף אחד בחסות ההסתדרות שניקרא "קופת חולים הכללית של הפועלים העבריים בארץ ישראל".

קופת החולים הייתה ארגון עצמאי מבחינה כספית עד אמצע שנות ה-30. בפברואר 1935 החליטו ההסתדרות וקופת חולים על הנהגת "המס האחיד" - איחוד דמי החברות בשני הארגונים[5]. במסגרת זו ויתרה קופת חולים על עצמאותה הכלכלית והפכה לגוף הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית. יישום ההחלטה על המס האחיד התבצע ב-1937[6]. המסגרת המשותפת הזו התקיימה עד לשנת 1994.

ב-1993 יזם שר הבריאות חיים רמון את ניתוק הקשר שבין קופת חולים כללית להסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. עם בחירתו של רמון ליו"ר ההסתדרות הוא פעל לקבלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שאותו יזם כשר הבריאות) בכנסת ולניתוק הקשר שבין הקופה להסתדרות. כל זה איפשר למעשה להשלים את חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חקיקה אשר ההסתדרות התנגדה לה במשך שנים מתוך רצון לשמור על מעמדה של הקופה שהייתה בבעלותה כארגון המרכזי בשרותי הבריאות בישראל. החלת החוק בשנת 1995 הביאה לביטולו של המס האחיד, למיסוד עצמאותה של קופת חולים כארגון בריאות עצמאי ולכיסוי הגירעון העצום שאליו היא נקלעה בשנות התשעים. במקום התלות שלה במס האחיד של ההסתדרות, הוסדר חלק ממימון פעולותיה באמצעות מס הבריאות הממלכתי. ניתוק הקשר בין ההסתדרות לקופת חולים הושלם רק בסוף 2016, עם אישור תקנון שנוטל מההסתדרות את הסמכות למנות דירקטורים בקופה[7].

בית הנהלת שירותי בריאות כללית בתל אביב. "חמודי" מציץ מהגג

שירותיה הרפואיים של שירותי בריאות כללית, ניתנים, נכון לשנת 2013, באמצעות 1,427 מרפאות, 14 בתי חולים, כ-450 בתי מרקחת, 40 מרכזים לבריאות הילד, 40 מרכזים לבריאות האישה, 58 טיפות חלב, 55 מרפאות של רפואה משלימה, 90 מרפאות "כללית סמייל", 12 מרכזי "כללית אסתטיקה", 90 מוקדי רפואה דחופה ומאות מכונים ומעבדות[8].

בתי החולים של שירותי בריאות כללית

לשירותי בריאות כללית 14 בתי חולים. מהם תשעה בתי חולים כלליים וחמישה בתי חולים מיוחדים – שיקומיים, גריאטריים ומרכזים לבריאות הנפש. מדי שנה נכנסים בשערי בתי החולים מעל לשבעה מיליון לקוחות ולשירותי בריאות כללית הסכמים עם קופות החולים האחרות, לצורך מתן טיפול רפואי גם למבוטחיהם.

בניין האשפוז הראשון בבית החולים ע"ש בלינסון, 1936

חברות בנות של כללית

כארגון הבריאות הגדול בישראל, לכללית מערך חברות בנות המעניקות שרותי בריאות משלימים:

  • כללית מושלם - מעניקה את הכיסויים "כללית מושלם" ו"כללית פלטינום" כמו גם ביטוחים סיעודיים. בנוסף, מציעה את "כללית חו"ל" - פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל ללקוחות שירותי בריאות כללית בלבד, באמצעות "כלל ביטוח".
  • מור (בעבר "מכון מור").
  • דרך חיים - סדנאות, חוגים, טיפולים ומוצרי בריאות.
  • כללית סמייל, כללית אסתטיקה וכללית רפואה משלימה - בשנת 1988 יסדה הקופה חברת בת בשם "ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ", המספקת שירותים בתחום רפואת השיניים, רפואה משלימה, ואסתטיקה[9]. המתכונת בה פועל השירות בעשור השני של המאה ה-21 היא ששירותי בריאות כללית "משאילה" רופאים לפעילותה של ש.ל.ה[10]. ונוסף עליהם, מעסיקה ש.ל.ה רופאים באופן ישיר[11].
מעבדת שיניים ניידת מתחילת שנות ה-50

מחשוב השירות לציבור

סמלילי שירותים שונים של כללית על בסיס העיצוב המחודש של אריה גלוך בשנת 2000
התפתחות סמליל הארגון לאורך השנים

מאז ראשית שנות ה-2000 השיקה שירותי בריאות כללית שירותים ממוחשבים, המרחיבים את הנגישות של הלקוחות אל המידע הרפואי האישי שלהם ומציעים מגוון רחב של שירותים רפואיים און־ליין. בין היתר, יכולים המבוטחים לצפות באמצעות האינטרנט במכתבי שחרור מבתי חולים, אישורי מחלה, רגישויות והפניות. בין השירותים המוצעים:

  • מערכת מרשמים דיגיטליים - מטופל יכול להזמין את מרשמי התרופות הקבועים שלו דרך האינטרנט, ולאסוף את התרופות, ללא צורך במרשם מודפס, מכל בתי המרקחת של "הכללית" ומבתי המרקחת שבהסכם עם הקופה.
  • חתימה ביומטרית - כל המסמכים הרפואיים נחתמים על ידי הרופא בחתימה דיגיטלית-ביומטרית ומתויקים בתיקו הרפואי האישי של המבוטח.
  • רופאי ילדים און־ליין - מאז שנת 2010 כללית מפעילה שירות המאפשר להתייעץ עם מומחים ברפואת ילדים בשיחת וידאו אינטרנטית או בטלפון. במסגרת השירות מקבלים ההורים מרשמים והפניות בעת הצורך, והרופא המטפל בקופת החולים מקבל עדכון על הטיפול שבוצע באמצעות השירות. בשנת 2013 הורחב השירות גם לטלפונים חכמים, באמצעות אפליקציה המשתמשת במצלמת המכשיר לביצוע שיחת הווידאו של הלקוח עם הרופא.
  • שירותים סלולריים - אפליקציית מובייל מאפשרת זימון ביקורים לרופאים, צפייה בתוצאות בדיקות מעבדה בליווי הסברים וביצוע רוב הפעולות הזמינות באתר האינטרנט ישירות מהטלפון החכם.
  • ערוץ YouTube - בערוץ של "שירותי בריאות כללית" באתר YouTube, מוצגים מאות סרטוני הדרכה העוסקים בקידום הבריאות וביניהם: שאלות ותשובות, הכנות לפני בדיקות רפואיות, סדרות תוכן בנושאי היריון, לידה והנקה, הדרכה לתרגילי פיזיותרפיה וכושר בבית והרצאות בנושא זוגיות.

התפתחות סמליל הארגון

עם היווסדה של "קפת־חולים" עוצב הסמליל הראשון, מתוך מטרה לייצג באמצעות האותיות ק' ו-ח' את השם שנבחר לשירות. בשנים 1975 ו-1990 חלו שינויים בעיצוב הסמליל בהתאם לשינויים במיתוג ורענון תדמית קופת החולים ובשנת 1995, בהמשך לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וההפרדה מההסתדרות, החליטה הנהלת קופת החולים על עיצוב חדש לסמליל.

באוקטובר 1999, הוכרז על החלפת שם ל"שירותי בריאות כללית" ובהתאם שונה גם הלוגו בעיצוב מחודש של אריה גלוך בשנת 2000. בשנת 2001, לצורך חידוד האסטרטגיה השיווקית החדשה של כללית, נוסף לסמליל המשפט "כי אנחנו כאן בשבילך", אשר שונה בהמשך ושילב את הסלוגן החדש "אנחנו כאן בשביל המשפחה" ובניסוחו הסופי, אשר מלווה את הסמליל עד היום, "הכי טובה למשפחה".

כחלק ממהלך צמצום מותגים מחד וכינוס מאידך, חברות הבנות כונסו תחת מותג "כללית" ואילו בבתי חולים החל תהליך של שימוש בשיוך "מקבוצת כללית". בשנת 2010, לרגל חגיגות המאה של הכללית, שונה הלוגו וכלל את התוספת "100 שנה", ששונה שוב בשנת 2013 לצורתו הנוכחית עם הוספת המילה "מעל" על-גבי המספר 100, כדי לשמור על מבנה הסמליל, אך לדייק בשנים.

לקריאה נוספת

  • שפרה שורץ, "קופת חולים הכללית 1911-1937", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1997
  • שפרה שורץ, "קופת חולים הסתדרות ממשלה", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2000
  • חיים דורון, שפרה שורץ, "הרפואה בקהילה", הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מעוגל - נתונים מאתר הביטוח הלאומי
  2. ^ גלי וינרב, רופא, מנהל או קוסם? מי יהיה המנכ"ל שיצליח להבריא את הכללית, גלובס, 06.07.2022
  3. ^ שחר אילן, מנכ"לית חדשה לשירותי בריאות כללית – רות רלבג, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2021
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "ברוך פריבר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4684
  5. ^ שפרה שוורץ, "פוליטיקה ובריאות: המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן המנדט", בתוך: "עיונים בתקומת ישראל - כלכלה וחברה בימי המנדט", עורכים: אבי בראלי ונחום קרלינסקי, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ג 2003.          "גיבוש מסגרת המס האחיד", החל מעמ' 570.
  6. ^ שפרה שוורץ, "פוליטיקה ובריאות: המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן המנדט", בתוך: "עיונים בתקומת ישראל - כלכלה וחברה בימי המנדט", עורכים: אבי בראלי ונחום קרלינסקי, המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ג 2003.          סימוכין לכך שיישום ההחלטה נעשה ב-1937 ראה בעמ' 573.
  7. ^ רוני לינדר-גנץ, סוף עידן: ההסתדרות נפרדת סופית מקופ"ח כללית, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2016
  8. ^ על הכללית, באתר שירותי בריאות כללית
  9. ^ *תל בר- חברה אשר מעניקה שירותי כביסה ועידוד טקסטיל לבתי החולים המרפאות של כללית ולבתי חולים נוספים ושירותי ארכיון של מידע רפואי דנסגייד - ש.ל.ה. שירותי רפואה מקבוצת כללית
  10. ^ הסכם מספר 20130019, נחתם ב-6 בדצמבר 2012, הסכם קיבוצי באתר משרד הכלכלה והתעשייה
  11. ^ הסכם מספר 20130017, נחתם ב-6 בדצמבר 2012, הסכם קיבוצי באתר משרד הכלכלה והתעשייה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0