רבי הלל משה מעשל גלבשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן. התפרסם בזכות רעיונותיו המיוחדים כמו חידוש עניין שמירת המקדש בהר הבית ועוד, ובזכות ספריו המיוחדים כמו הספר המתפלמס בעניין "חידוש התכלת", בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש התכלת ואת הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שתמך בהצעה זו.

ביוגרפיה

נולד בביאליסטוק לצבי הירש, עסקן מקומי, ולבלומה לאה, מצאצאי השל"ה. בצעירותו התרשם משטיבל חסידי קוצק שבעירו ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. הוא נישא לבתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחסידי קוצק שבעיר. לאחר מכן ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב לרב מנחם מנדל מקוצק. באישורו של רבו שהה במשך כחצי שנה בלובביץ' על מנת ללמוד מדרכה של חסידות חב"ד. למד אצל רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק" וגם לאחר חזרתו לקוצק ראה בו את רבו.

לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר פטירתו החליט הרב גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת ה'תרכ"ט הוא הגיע לירושלים והיה חסיד קוצק הראשון בארץ. לצורך פרנסתם פתחה אשתו מאפייה והוא השקיע את עצמו בלימוד תורה. ציווה על אשתו לסגור את החנות כאשר הרווח יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.

האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה. הרב שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. גם המהרי"ל דיסקין התפעל ממנו. ארבע פעמים בשנה היה נוסע לחברון, ללמוד יחד עם הרב חיים חזקיהו מדיני.

הרב גלבשטיין הרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב ליד החלון שממנו נשקף הכותל המערבי, תוך ציפייה לגאולה. הוא הגה רעיון להציב משמרות להר הבית, כמו שהיה בזמן המקדש, וזאת על פי שיטתו שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פרסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר דיון נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא.

נפטר ביום כ"ד בחשון תרס"ח, בהיותו בחברון, והובא למנוחות בבית העלמין העתיק בחברון בחלקת חסידי חב"ד, בסמיכות לקברו של רבי שמעון מנשה חייקין. בית הקברות חולל על ידי הירדנים, ומאז לא ידוע מקום מנוחתו המדוייק.

למרות זאת בני משפחתו מקיימים מדי שנה עלייה לבית הקברות ביום פטירתו[1].

חיבוריו

  • תפלה למשה (תרנ"ח, ירושלים) - סידור האר"י עם חידושים ופירוש על סדר התפילה.
  • חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על מסכת בבא קמא.
  • אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת פסחים, קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של רבי שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
  • משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
א: טוב ארץ הצבי - חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה
ב: טהרת הקדש - חידושים ושו"ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה
ג: אור לישרים - ביאורים על דרך הרמז והסוד בעניין שמירת המקדש
  • כתבי יד נוספים שלו אבדו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1] באתר COL