רבי גרשון חנוך הניך ליינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גרשון העניך ליינר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי גרשון הֶנִיך ליינר מרדזין
לידה 1839
תקצ"ט
פולין
פטירה ד' בטבת תרנ"א (בגיל 51 בערך)
מקום קבורה פולין
מקום מגורים ראדזין, פולין
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק חיפוש התכלת לציצית
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי יעקב ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־השלישי
18781890
(כ־12 שנים)

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (ביידיש: העניך) ליינר (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 18391890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת.

ביוגרפיה

הוכתר לאדמו"ר השלישי של חסידות איזביצה ראדזין עם פטירת אביו, רבי יעקב ליינר, בט"ו באב תרל"ח. ידוע גם בשם "אורחות חיים", על שם ספרו.

נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב. בספרו סדרי טהרות כתב על הרבה מהגהותיו של הגר"א שלפי דעתו אינן מוכרחות. ספרו זה עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. בעקבות הביקורת הוסיף המחבר בכותרת בכל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד.

מסופר כי נהג לשאת אקדח במסעותיו.[1]

נפטר בגיל חמישים ואחת. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר.

חידוש מצוות התכלת

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת

בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון.[2] פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "עין התכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.

חיבוריו

היה מחבר פורה ויצירתי, בין היתר ליקט מדברי תורת סבו, רבי מרדכי יוסף ליינר, וכתב אותם בספר "מי השילוח".

  • סוד ישרים - חמישה חלקים, על המועדים
  • סוד ישרים - על התורה
  • ארחות חיים - על צוואת רבי אליעזר הגדול (אותה יחס לתנא רבי אליעזר הגדול)
  • פי' עשר מילין דחסידותא דהוה נהיג בהון רב
  • תפארת החנוכי - על הזוהר
  • סדרי טהרות - ריכוז וליקוט החומר התלמודי (בבלי, ירושלמי, תוספתא, פירוש רש"י) מסביב למשניות מסכתות כלים ואהלות - על פי דוגמת הגמרא. חובר על כל סדר טהרות אך אבד[דרוש מקור].
  • שפוני טמוני חול (ה'תרמ"ז) - חוברת על מציאת התכלת והשימוש בה בימינו.[3]
  • פתיל תכלת (ה'תרמ"ח) - על מצוות התכלת בציצית, הרחבה ופירוש מעמיק לחוברת הראשונה "שפוני טמוני חול".
  • עין התכלת (ורשה ה'תרנ"א, לאחר פטירת המחבר) - שו"ת בענייני התכלת בציצית. אסופת תשובות הרבי למגיבים הרבים על ספרו הראשון בעניין התכלת: שפוני טמוני חול.
  • דלתות שער העיר - על ענייני עירובין
  • שער האמונה ויסוד החסידות - ההקדמה ופתח השער לספר בית יעקב
  • חידושי החנוכי - על התלמוד
  • מאמר שלש תשובות
  • ההקדמה והפתיחה - עיקרי ושרשי הקבלה

סיכומים של תלמידיו וחסידיו

  • סוד ישרים תניינא - על התורה
  • סוד ישרים - כתבי חסידים - על התורה
  • מפי השמועה - על המשנה (מכתבי אחיינו רבי ירוחם ליינר)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יחיאל ישעיהו טרונק, "פולין זכרונות און בילדער', חלק א', עמ' 139, כתב: "אבי סיפר לי העובדה המאלפת הבאה: פעם כאשר היה בקוטנא פירק ר' גרשון העניך את המזוודה שלו ובתוך המזוודה היה מונח - אקדח. אבי, בחורל חסידי, נבהל ביותר ושאל את רג"ה מדוע הוא זקוק לכלי משחית כזה. "ללכת לקראת משיח" - ענה לו בסרקסטיות רג"ה, הלא צריכים ללכת לקראת משיח מעשה בן אדם. "מי ילך לפגוש אותו? הבטלנים ורפי אונים לא יוצלחים?" וכאן מנה את הפתק של האדמורים החיים בעלי הסמכות. רג"ה הוסיף, שמכיוון שחסידי גור הם שונאיו המושבעים והכריזו עליו כצפור דרור, לכן הוא זקוק להגנה". ראו דיון היסטורי בנושא, בפורום אוצר החכמה.
  2. ^ לפי מאמר של הרב יצחק הרצוג בעיתון ההד מה'תרע"ג הרבי מרדזין נפל לתרמית, וטליתו הייתה צבועה בשיטה כימית שהומצאה אותה עת בגרמניה ואשר אינה קשורה בדיונון.
  3. ^ מהדורה מקוונת של שפוני טמוני חול עם שני הספרים הנלווים באתר Hebrewbooks


תקופת חייו של רבי גרשון חנוך הניך ליינר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0