רבי מאיר מקוריסטשוב
| מקום פעילות | קוריסטשוב וחדרקוב |
|---|---|
| פטירה | בערך בה'תקפ"ב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי זאב וולף מז'יטומיר |
| בני דורו | רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל |
| חיבוריו | מאיר עיני חכמים |
רבי מאיר מקוריסטשוב (נפטר בערך בה'תקפ"ב), היה מצדיקי תנועת החסידות בדור הרביעי, רבה של קאריסטשוב וחדרקוב, תלמידו של רבי זאב וולף מז'יטומיר ומחבר הספר "מאיר עיני חכמים".
ביוגרפיה
תולדותיו לוטים בערפל. נולד לגיטל ולרבי נתן[1] רבה של נמירוב וברשד. נשא את דבורה, ממשפחתו של רבי בצלאל מרגליות[2] מאוסטרהא. נמנה בין תלמידיו המובהקים של רבי זאב וולף מז'יטומיר, ותלמיד חבר לרבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל[3]. רבי זושא מאניפולי ביקר פעם בעירו והתאכסן בביתו.
באמצע שנות התק"מ מונה לרבה חדרקוב, וכיהן שם כשלושים שנה. בערך בשנת תקע"ט מונה לרבה של קריסטשוב. זמן קצר לאחר מכן כבר נפטר, סביבות שנת תקפ"ב.
ילדיו היו: בנו רבי יעקב מקוריסטשוב; בתו פעריל עלקא נישאה לרבי אברהם אביש יצחק רפפורט מרדומישלא[4]; בתו אסתר חיה, נישאה לרבי יצחק אייזיק; בנו רבי יהודה לייב.
מאיר עיני חכמים
חיבר ספרים בנושאים רבים בשם כולל "מאיר עיני חכמים", על התורה והמועדים, מגילת אסתר, ראש השנה ויום הכיפורים, אך העיקרי מהם הוא הספר "אור חדש" על חנוכה, על פי תורת האריז"ל והבעל שם טוב[5].
על אופן חיבורו של הספר מסופר, כי באחד הפעמים כאשר בא מחבר הספר אל רבו רבי זאב וולף, מצאו כשהוא מטיב את הנרות לקראת הדלקת נרות חנוכה, עמד התלמיד והתבונן במעשי רבו, ולפתע האיר לו אור רוחני, והחל מוחו לנבוע חידושי תורה על קדושת ימי החנוכה. בחזרו לביתו רשם את הגילויים בכתב בספרו "מאיר עיני חכמים"[6]. בהקדמתו לספר כתב כי מה שנכתב בספר הוא רק עשירית ממה שעלה במחשבתו בענין[7].
מכל ספריו בחר להדפיס בראשונה את ספרו זה על חנוכה[8]. בספר מרבה המחבר לציין לספריו האחרים שלא נדפסו מעולם.
על אף שכתיבת הספר נגמרה בשנת ה'תק"ס, רק בשנת ה'תקע"ט התחיל רבי מאיר לנסות להדפיסו, והחל לאסוף הסכמות מגדולי דורו. בין המסכימים נמנו: רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, רבי בצלאל מאוסטראה, רבי אברהם דב מאבריטש. עם זאת הוא לא הספיק להדפיסו בחייו, והוא נדפס לראשונה בשנת ה'תקפ"ג בידי משפחתו, לאחר פטירתו. ככל הנראה לא הודפסו עותקים רבים, מה שגרם לכך שתפוצתה היתה מוגבלת, והספר היה נפוץ ומוכר בעיקר במדינות רוסיה וגליציה.
אצל רבים מצדיקי החסידות נחשב ספר זה מאוד, ויש שראו בו את ההכנה הטובה ביותר לימי החנוכה[9].
מבנה הספר
בראש הספר ישנה פתיחה כוללת בעלת חמישה פרקים, וגוף הספר מורכב מ-18 שערים. כל שער מורכב מפרק עד ששה פרקים, והוא פותח במאמר חז"ל שסביבו נסוב נושא השער. בנוסף, כתב המחבר הקדמה קצרה לכל פרק.
הספר כתוב כרצף אחד, ולכן מבקש המחבר בהקדמה: ”ילמוד על הסדר הזה בפתיחה ובפנים, בכל שער ופרק, הכל כסדר ולא בדילוג, למען אשר יוכל לבוא בזה על תכלית המכוון”.
במקומות רבים לאורך הספר סומנו מילים מסוימות בסימן הדגשה מיוחד, בהם התכוון המחבר לרמז ללומד, כי אם יתעמק בכתוב במקום זה, ימצא "דברים נפלאים"[10].
בסוף הספר נדפסו מאמרים בנושאים רבים: דרוש לפורים; פרפראות לפורים; שני דרושים לפרשת שקלים; דרוש לראש חודש אדר; דרוש לפרשת זכור; ביאור ענינים בנישואין (סוד פארשפיל, סוד חתן מאהל, סוד באדעקעניש, סוד הריקוד עם הכלה); ביאור סוד ענין מילה והסנדק; ביאור סוד פדיון הבן. ברבים מהנושאים האמורים הספר הינו המקור החסידי היחיד המסביר את הסודות הקבליים שבמנהגי ההלכה והחסידות.
קישורים חיצוניים
- מהדורה ראשונה של הספר באתר אוצר החכמה
- מהדורה חדשה באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ בספר הרי בשמים לרבי שכנא צבי מנמירוב ישנה תשובה המופנית אליו. היה בנו של רבי יעקב נח בן רבי צבי הירש, רבה של זמיגראד.
- ^ בן רבי מאיר מרגליות.
- ^ כך כותב המגיד בהסכמתו לספר: כבוד ידיד ה' ואהבת נפשי... אשר מעולם אהבה קשורה בינינו באהבת אמת...
- ^ בן רבי שמחה רפפורט רבה של רדומישלא, חתנו של רבי מאיר מרגליות.
- ^ הקדמת המחבר בראש הספר.
- ^ אמונת צדיקים-אוצר החכמה
- ^ "אי אפשר לדברים כאלו הנכתבים ונאמרים מעומקא דליבא להעלותם על הכתב ולכותבם כל מה שבעומק פנימיות הלב, ומה שנרשם על הכתב או על הדיבור הוא רק חלק עשיריות ממה שהוא במחשבה"
- ^ אף שאינו מפרט את הסיבה לכך, אך מתוך דבריו בין דפי הספר ניתן ללמוד כי היתה למחבר רגש מיוחד לימי החנוכה.
- ^ כך ידוע על צדיקי בית רוז'ין וטשערנאביל, וכך הורו לחסידיהם.
- ^ המחבר בהקדמתו.