רבי עזרא עטייה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי עזרא עטייה
עזרא.jpg
הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף.
לידה י"ז בשבט ה'תרמ"ז
פטירה י"ט באייר ה'תש"ל
רבותיו הרב אברהם חיים עדס
תלמידיו הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב יצחק כדורי ועוד
חיבוריו אמרי מרדכי, דרכי טהרה, הלכות חגים, מאמר מרדכי, עלה עזרא ועוד

רבי עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

ביוגרפיה

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב יצחק וללאה עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, וצאצאו של דוד המלך, ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". הרב עטייה נולד אחרי שנים רבות שבהן לא זכתה אמו לבנים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר. ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.

נערותו

בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים רבי עזרא הררי רפול, רבי שלום הדאיה ורבי אברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.

בחרותו

הרב עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת ה'תרס"ז הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת ה'תרס"ח הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.

כראש ישיבה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת פורת יוסף שנוסדה ב-ה'תרפ"ג כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת ה'תרפ"ה, לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב שלמה לניאדו, נתמנה הרב עטייה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת ה'תש"ל.

ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד הרב עזרא עטייה תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, והרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה).

הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב עטייה היה מקובל מאוד על הרבנים רבי צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר על הרב עטייה שסברתו כשל אחד מן הראשונים.[דרוש מקור] הרב עטייה הוזמן בשנות ה-ת"ש להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין.

הרב עטייה נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל. הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

ספרי החידושים והשו"ת של הרב היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת ה'תש"ח, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

מתלמידיו


תקופת חייו של רבי עזרא עטייה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הקודם:
הרב שלמה לניאדו
ראש ישיבת פורת יוסף הבא:
הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה

לקריאה נוספת

  • Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series
  • המורה, מירי פאר.
  • "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, אייר תשע"א
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0