חסידות טמשוואר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות טמשוואר היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנה. למעשה שם החסידות ניתן רק בדור השלישי לחסידות ועד אז כונו האדמו"רים על שם מקום מגורם. אבי השושלת הוא רבי יוסף לייפר, בנו של רבי ישכר בער מנדבורנה.

כינוי נוסף לחלק מהאדמו"רים מהמשפחה הזו: נדבורנה אראד.

תולדות החסידות

רבי יוסף מבורשה אבי השושלת היה בנו של רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע) מנדבורנה.

רבי יוסף סירב לשמש באדמו"רות ונכנע לאחיו רבי מרדכי לייפר. היה מפורסם בשמירתו משיחת חולין. לאחר פטירתו בניו החלו לשמש באדמו"רות.

בני רבי יוסף מבורשה

  • רבי יששכר בער כיהן באונגוואר. נולד בשנת תרי"ח. התיישב באונגוואר שהייתה עיר של מתנגדים אך הצליח לרכוש חסידים. היה חתנו של הרב יעקב צבי וואלד אב"ד בורשה. ישב רוב ימיו בתענית. נפטר בכ"ו בניסן תרפ"ג. שלושת בניו כיהנו כאדמו"רים בחיי אביהם באונגוואר והקימו בתי כנסת משלהם, רבי מאיר, רבי חיים לייב ורבי ראובן מנחם. שלושתם נרצחו בשואה.
  • רבי יצחק כיהן בבורשה. נפטר בשנת תש"א.
    • הרב אהרן אריה מביסטריץ. חתנו של הרב חיים רסלר, דומ"צ בווסלוי, צאצא ל"בני יששכר". נהרג בשואה. בתו שרה נישאה לקרוב משפחתה רבי יוסף לייפר מנדבורנא-טמשוואר ראו להלן בבני רבי אהרן אריה.
  • רבי יחיאל כיהן במיהלוביץ (סלובקית: Michalovce, יידיש: מארוש וושארהלי). היה חתנו של רבי צבי אלימלך רסלר (נכד רבי שמואל שפירא מפרמישלא בנו של הבני יששכר) נפטר בשנת תרפ"ט.
  • חתנו רבי מאיר ויסבלום.

בני רבי יחיאל ממיהלוביץ

  • רבי בנימין מקלויזנבורג. עשרים שנה לא אכל בשר. נרצח בשואה.
  • רבי מאיר, מילא את מקום אביו במיהלוביץ. היה מפורסם כבעל מופת וכסגפן. נרצח בשואה.
  • רבי ישכר ברצ'ה מגרוסוורדיין. היה לו בית כנסת גדול ובית הכנסת אורחים. נרצח באושוויץ לאחר שראה את חמשת ילדיו נרצחים.
  • רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד-חיפה.
  • רבי אהרן אריה לייפער מנדבורנה-טמשוואר. חתנו של רבי אלעזר אלימלך ולדמן מברדיוב. כיהן בטמשוואר ולאחר מכן בירושלים. נפטר בי"ב בניסן תשכ"ג.
  • חתנו רבי בערצ'י לייפר, כיהן בוושארהלי. נרצח בשואה.
  • חתנו רבי יעקב רסלר, כיהן בביסטריץ. נרצח בשואה.

שניים מבניו של רבי יחיאל ממיהלוביץ ניצלו מהשואה וכיהנו בישראל. רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר[1].

החסידות לאחר השואה

בניו של רבי אהרן אריה

  • רבי יוסף לייפר נולד בשנת תרפ"א, כיהן כאדמו"ר מנדבורנא בפתח תקווה. נישא לשרה בתו של קרוב משפחתו רבי אהרן אריה לייפער מביסטריץ[2], שהגיעה לבית הוריו אחרי שניצלה מהשואה בגפה. בשנת תש"נ עבר לבני ברק וקנה את בית המדרש הישן של חסידות באבוב ברחוב קוטלר פינת רחוב סוקולוב בבני ברק. נפטר בכ"ב בתשרי תשס"ג.

  חתניו

   

נדבורנא אראד

רבי לוי יצחק, בנו של רבי יחיאל ממיהלוביץ, כיהן כאדמו"ר מנדבורנה-אראד בחיפה. נולד בג' בתשרי תרנ"ה. כיהן באראד ולאחר מכן בחיפה. נפטר בכ"א בתמוז תשכ"א ונטמן בירושלים. היה חתנו של הרב מאיר ויסבלום מנדבורנה. חתנו היה רבי ישכר בער מנדבורנה באניה ניו יורק.  

  • רבי יחיאל לייפר (י"ג באדר תרצ"א, 1931 - י"ג באדר תשנ"ג, 1993), מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד. התגורר בירושלים והיה חתנו של הרב משה צבי מינצברג (בן הרב דוד מראשי חסידות אשלג).
    • בנו רבי יוסף (נולד: כ"ג בסיוון תשל"ו), הקים את החסידות בבית שמש, הוא בנה בית כנסת, מקווה ומפעיל במקום כוללי אברכים.
  • רבי דוד (י"ד בטבת תרצ"ד, 1934 - ג' באייר תש"פ, 2020[5]) בנו של רבי לוי יצחק אף הוא מכונה האדמו"ר מנדבורנא אראד בירושלים. היה חתנו של הרב דוד שלמה אייכלר שהיה יו"ר הנהלת העדה החרדית. חתנו הוא קרובו רבי משה רוזנבוים מסטניסלב ביתר.
    • רבי לוי יצחק, האדמו"ר מנדבורנא אראד-ירושלים, חתנו של רבי פנחס בידרמן מלעלוב-ניקלשבורג.
    • רבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנא אראד-בני ברק, חתנו של רבי משה טוביה גרינצוויג.
    • רבי יחיאל, האדמו"ר מנדבורנא מיהלוביץ, חתנו של רבי יעקב יוסף ורצברגר רבה של עיירת ברדיטשוב והגלילות.

אדמו"ר נוסף המכונה נדבורנא אראד ומתגורר בברוקלין הוא רבי יוסף מאיר לייפר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0